לדלג לתוכן

נלי זק"ש

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
נלי זק"ש (זָקְס)

נלי זק"ש (זָקְס) (בגרמנית: Nelly Sachs)‏ (1891 – 1970) היא משוררת יהודית־גרמנית. זוכת פרס נובל לספרות ב־1966.

מתוך שיריה

[עריכה]
  • "וּמִגִּשְׁרֵי הָאֲנָחוֹת שֶׁל שְׂפָתֵנוּ/ אֲנוּ שוֹמְעִים רַחַשׁ סוֹד מַעֲמַקִים."
  • "שומרות נוראות / באו במקום האמהות / מתחו את המוות הבוגדני בשרירי ידיהן."
  • "עם שאסף פצעים ועינויים בחצרות עולם ובכה אל מול שערים נעולים."
  • "כל כך בודד הוא האדם / תר אל המזרח / שהתוגה עולה שם בפני הדמדומים."
  • "מאותה השעה הייתה סכין הפרידה / חותכת את אכלי שבגרוני / בדמדומי בוקר הייתה עולה עם שמש."
  • "הוּ הַחוֹל, בְּפַחַד / עִם זֵרֵי פְּרֵדָה. / זֶהוּ שִׁחְרוּר הָאֲדָמָה לַחָפְשִׁי, / נְשִׁימָתָהּ הַקְּטוּעָה / בְּעַנְוַת הָאֲוִיר."
  • "הבנים הניפו את דגל הכמיהה, שהרי יש לאהוב שדה ולהפריח מדבר ויש לבנות בתים כשפניהם אל השמש, לעבר האל."

  • "הוֹי, אַתֶּן הָאֶצְבָּעוֹת,
שֶׁרוֹקַנְתֶּן אֶת הַחוֹל מִנַּעֲלֵי הַמֵּתִים,
מָחָר תִּהְיוּ לֶעָפָר
בְּנַעֲלֵי הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶן!"

  • "הַפַּרְפַּר הַחוֹלֶה
יָשׁוּב וְיֵדַע יָם –
הָאֶבֶן הַזֹּאת
חוֹתַם הַזְּבוּב בָּהּ
מָסְרָה עַצְמָהּ בְּיָדִי –
בִּמְקוֹם בַּמּוֹלֶדֶת
אוֹחֶזֶת אֲנִי בְּגִלְגּוּלֵי עוֹלָם –"

  • "וְהָיָה אִם יָקוּמוּ הַנְּבִיאִים
בְּלַיְלָה שֶׁל אֱנוֹשׁ
כַּאֲהוּבִים הַמְּבַקְּשִׁים לֵב הָאָהוּב,
לַיְלָה שֶׁל אֱנוֹשׁ -
הֲיִהְיֶה לְךָ לֵב מוּכָן לְהַעֲנִיק?"

אמרותיה

[עריכה]
  • "אתה יודע על הדברים שבתוכי והם מצויים בקרבך, וכך יש לי מולדת." ~ מכתב לפאול צלאן

נאמר עליה

[עריכה]
  • "נדמה שהיא כותבת כדי לנשום ונאחזת במקורות כדי לגאול את נפשה. השירה של זק"ש אמנם מעוגנת בקלסיקה האירופית וצלילי השפה שלה הם בגרמנית, אך במהותה, כאמור, אין עברית ממנה." [1] ~ דינה פון־שוורצה

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ^ דינה פון־שוורצה (מסתאי), 'אנו שולי הפצע שמוכרח להישאר פעור: חמישים שנה למותה של נלי זק"ש', הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, 6 במאי 2020