לדלג לתוכן

סופיות

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"יש הרבה דרכים להגיע לאלוהים. אני בוחר באהבה." ~ ג'לאל א-דין רומי

סופיות (או צופיות, בערבית: صوفية) היא זרם הגותי בתוך האסלאם. מאז הופעתה במאה התשיעית לספירה, הניבה המסורת הסופית חיבורים רבים שמטרתם להבין את נפש האדם וזיקתו לאלוהים.

מתוך כתבי מחברים סופיים[עריכה]

  • "הפנים של האדם הם הראי של לבו. הנפש מביעה עצמה באמצעות הגוף." ~ איניאט חאן
  • "הנשמה קיבלה אוזניים משלה כדי שתוכל לשמוע דברים שהמוח אינו יכול להבין." ~ ג'לאל א-דין רומי
  • "יש הרבה דרכים להגיע לאלוהים. אני בוחר באהבה." ~ ג'לאל א-דין רומי
  • "טרגדיה היא לא לראות את הטבע האמיתי שלך, והרווח הגדול ביותר בחיים הוא להכיר את האני האמיתי שלך." ~ איניאט חאן
  • "היה אסיר תודה על כל מי שנקלע בדרכך, כיוון שכל אחד נשלח אליך כמדריך מלמעלה." ~ ג'לאל א-דין רומי
  • "הרגע הוא חרב; לאמור, כשם שהחרב חותכת (באבחה אחת), כך גם הרגע מביא עליך (באחת) את מה שגוזר האל." ~ אל קשירי
  • "עליך לטהר את עצמך מתכונותיך הנפרדות והאנוכיות. המרחק שעליך לעבור בעלותך מעלה אל עבר רמות אלה תלוי במרחק שהצלחת ליצור בינך לבין הצרכים הנמוכים של האגו שלך." ~ עבד אל קאדר אל ג'ילאני
  • "היו עושים חשבון נפש על כל דיבור ודיבור ועל כל מעשה ומעשה והיו רושמים אותם ביומן. בערוב היום, אחרי תפילת הערב היו מתבודדים בבתיהם כדי לעורך חשבון נפש: היו מוציאים את יומניהם ובודקים כל מה שעשו ואמרו במשך היום, וכנגד כל מעשה ודיבור עשו את הראוי." ~ אבן ערבי
  • "לבי נעשה מסוגל לכל צורה: הוא כר מרעה לאיילות. מנזר לנזירים נוצרים. מקדש לאלילים. הכעבה של עולי הרגל. לוחות הברית וספר הקוראן. אני הולך בעקבות דת האהבה: לאן שגמל האהבה יישאני – זאת דתי וזאת אמונתי." ~ אבן ערבי
  • "שאלו את אבו יזיד (אל-בסטאמי) על ראשית דרכו. אמר: האל יתעלה הנחה אותי להיות זורע; יצאתי וזרעתי בנפשי מיני עבודות לשם האל. אחר כך הנחה אותי להיות כובס; יצאתי וכיבסתי (את נפשי) שוב ושוב במים רבים ובמיני היטהרויות, אך מעולם לא מצאתיה טהורה." ~ א-סהלג'י
  • "פרפר הלילה מבקש את האור, ובבורותו אינו יודע כי באור אובדנו. כשהוא מגיע אל מקצת האור, אין הוא מסתפק במועט, אלא מתאווה אל האור כולו: הוא מבקש את כל־כולו של האור, את אור המנורה עצמה, וכך הוא נשרף. לו היה מסתפק במקצת מהאור מרחוק, היה נשאר ללא פגע. כך גם הנפש: הפכפכנותה נובעת מפזיזות, וגרגרנותה – מחמדנות ומתאווה." ~ אל-מכי, מזון הלבבות
  • "הגוף כמה לעשבים ירוקים ומים זורמים, משום שמקורו בהם; הנשמה כמהה לחיים ולאחד החי, משום שמקורה בנשמה האינסופית. כמיהתה של הנשמה היא לידע וחוכמה; כמיהתו של הגוף היא לפרדסים, כרי הדשא וגפנים. כמיהתה של הנשמה היא להתעלות ונשגבות; כמיהתו של הגוף היא לרווח ולאמצעים של סיפוק עצמי." ~ ג'לאל א-דין רומי
  • "כאשר האדם מביט על העולם רק מתוך נקודת מבטו, הוא כמו אדם הרואה בעין אחת ועינו השנייה עצומה." ~ איניאט חאן

על הסופיות[עריכה]

  • "הסופיות היא תרבות. לא מדובר בזרם אחד או בטכניקה אחת, אלא במגוון רחב של אפשרויות. אין כיוון אחד ללכת בו כדי להגיע לאל, אלא אינסוף כיוונים. על רקע ימי הביניים, זו השיטה הכי פחות דוגמטית שאני מכירה... האדם השלם הוא אדם המחבר בין הכמיהה לאיחוד עם האל לבין עמידה עם שתי רגליים על הקרקע, כמו הנביא שעסק בענייני השלטון אבל לבו היה במלכות שמים." ~ פרופ' שרה סביר
  • "ההתקרבות לאל נעשית על סולם שבנוי מצמדים קוטביים של רגשות: יראה ואהבה, היצרות והתרחקות, אימה ואינטימיות. המיסטיקן עובר ממצב למצב באופן מאוד דינמי. האיפיון הפסיכולוגי בכתבים אלה הוא מאוד מורכב, ברמה שאני לא מכירה בשום שיטה מיסטית אחרת... זו בהחלט שיטה שנותנת את עצמה גם למי שאינו מוסלמי. היא פתוחה, לא דוגמטית, ואין בה אבחנה נוקשה בין גברים לנשים. זו גם שיטה מאוד פסיכולוגית ואתית, ויש בה הרבה מאוד אהבה." ~ פרופ' שרה סביר
  • "באופן מוזר המיסטיקה המוסלמית זוכה למקום קטן יותר בשדה הרוחניות העכשווית היהודית מזו הבודהיסטית וההינדואיסטית. אפשר כמובן למצוא לזה סיבות, אבל אפשר גם לעמוד לרגע מול מצב שעל פניו הוא מוזר: דווקא מהאסלאם, דת שקרובה מאוד ליהדות הן פיזית והן תאולוגית, דת שבעבר יהודים רבים הושפעו ממנה בצורה לא מבוטלת (אברהם אבולעפיה, אברהם בן הרמב"ם, רבנו בחיי וכו'), נמנעים כיום מלשאול יסודות מיסטיים לשימוש עכשווי, ובמקום זה מעדיפים להרחיק עד להודו וסין." ~ תומר פרסיקו

ראו גם[עריכה]