ספר האגסים הצהובים

ספר האגסים הצהובים הוא ספר מאת פנחס שדה המשלב קטעי עלילה עם דברי הגות ושירה. הספר יצא לאור ב־1985.

---

• "איזה אושר עצוב וקסום היה בכל זה."
• "מהו הזמן. זהו כאב שאין לו שם."
• "על ים הצער הפלגתי בסירה קטנה."
• "לחיות עמה חיים של רוגע וחמימות."
• "בחצות ליל בחדרי נים־ולא־נים."
• "הנני אחד מקוראיך הנאמנים."
• "ישמעוני מתים ועתידים להיוולד."
• "האלה מופיעה תמיד במסווה. זו דרך האלים."
• "ואני שומע מוזיקה כי מוזיקה היא מה שנותר."
• "היו לעצמכם האלוהים והבן, האם והבית והמולדת."
• "בארצות רחוקות כמו כאן יורד עכשיו לילה."
• "רק אני יודע את בדידותו, כי אני ציירתי אותו."
• "הזמן והמהירות, כפי שאולי יודע הנך, הם שני פנים של אותו דבר עצמו."
• "מה צריכה הייתה להיות בלהתו של אדם למצוא עצמו לפתע מחוץ לשערי גן העדן."
• "לפי מראה השמים ניכר היה כי אין זאת אלא שעדיין עלות השחר רחוקה."
• "מבעד לחלון הגבוה של חדרי נשקף נוף לילי של מרחבים, וכוכבים ושלווה גדולה."
• "הועיד לו נסיעה זו כדי שימצא, במקום כה בלתי צפוי ובלי אשר קיווה לכך, את האושר של חייו."
• "אילו הייתי מספיק לפנות אליה היה נוצר בינינו קשר, ואולם היא כבר נעלמה."
• "הבינותי כי עם מוצרט האמת... את טעם לענת המוות במינואט ענוג, באדג'יו חגיגי."