ספר האגסים הצהובים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Pears harvet time.jpg

ספר האגסים הצהובים הוא ספר מאת פנחס שדה המשלב קטעי עלילה עם דברי הגות ושירה. הספר יצא לאור ב־1985.


  • "איזה אושר עצוב וקסום היה בכל זה."
  • "מהו הזמן. זהו כאב שאין לו שם."
  • "על ים הצער הפלגתי בסירה קטנה."
  • "לחיות עמה חיים של רוגע וחמימות."
  • "בחצות ליל בחדרי נים־ולא־נים."
  • "הנני אחד מקוראיך הנאמנים."
  • "ישמעוני מתים ועתידים להיוולד."
  • "האלה מופיעה תמיד במסווה. זו דרך האלים."
  • "ואני שומע מוזיקה כי מוזיקה היא מה שנותר."
  • "היו לעצמכם האלוהים והבן, האם והבית והמולדת."
  • "בארצות רחוקות כמו כאן יורד עכשיו לילה."
  • "רק אני יודע את בדידותו, כי אני ציירתי אותו."
  • "הזמן והמהירות, כפי שאולי יודע הנך, הם שני פנים של אותו דבר עצמו."
  • "מה צריכה הייתה להיות בלהתו של אדם למצוא עצמו לפתע מחוץ לשערי גן העדן."
  • "לפי מראה השמים ניכר היה כי אין זאת אלא שעדיין עלות השחר רחוקה."
  • "מבעד לחלון הגבוה של חדרי נשקף נוף לילי של מרחבים, וכוכבים ושלווה גדולה."
  • "הועיד לו נסיעה זו כדי שימצא, במקום כה בלתי צפוי ובלי אשר קיווה לכך, את האושר של חייו."
  • "אילו הייתי מספיק לפנות אליה היה נוצר בינינו קשר, ואולם היא כבר נעלמה."
  • "הבינותי כי עם מוצרט האמת... את טעם לענת המוות במינואט ענוג, באדג'יו חגיגי."]]