פנחס שדה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים הם זמן: הם הזמן הנוקף בהיותך חולם עליהם."

פנחס שדה (17 ביוני 1929, לבוב – 29 בינואר 1994, ירושלים), הוא סופר, משורר ומתרגם ישראלי.

מתוך שיריו[עריכה]

  • "להיות אחר, את אשר לא היו."
  • "למה דומים חיינו עלי אדמות במהלכם לקראת הנצח."
  • "כל היופי הזה אי שם בעולם. זאת רואות עיניי בתמונה קטנה."
  • "אשיר הלל לנופי המציאות האחרת אשר מעבר לרחובות, שווקים ואבן."
  • "גם בערוב ימיה קל היה, במילה חביבה כלשהי, להביאה לידי בת צחוק שמחה."
  • "אינני שייך לשום בית, או לאישה, או למולדת. אינני שייך למאום, אלא לחלומותי שלי."
  • "לא נופי ים ערפלי. ערים רחוקות. זיכרונות אהבה. נזכר אני, למשל, כי עליי לשלם חשבון ארנונה."
  • "כמו חובט באגרופים יורד עכשיו הגשם בחוץ, והאדמה תחתיו רובצת במים באפלה, כמו אישה ענייה בתוך דמעות."

מתוך ספריו[עריכה]

החיים כמשל (1958)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – החיים כמשל
  • "בכל דבר מבהיל יש צד מבדח."
  • "הנך נכסף אל היפה ביותר, היפה מכל."
  • "לידת הרוח מתוך מכאובי הכמיהה של הבשר."
  • חיים הם זמן: הם הזמן הנוקף בהיותך חולם עליהם."
  • "הסופרים האמיתיים כולם אומרים את אותו הדבר עצמו."
  • "אולי, באמת, רציתי רק לרצות להיות מאושר, זאת אומרת, לסבול?"
  • "השורשים השחורים של הסבל הם שמצמיחים את פירות הזהב של השירה."
  • "התשוקה לחיות את הצורה העמוקה, הטהורה, החזקה והמתוקה של האהבה."
  • "החלום והזיכרון הם יפים, נעלים ומלאי אושר, כי הם משוחררים מהכובד של החומרי."
  • "אני כשלעצמי אינני חשוב; אינני אלא נער שליחויות. מה שחשוב הוא השליחות עצמה."
  • "אני, היודע כי מחוז חפצי בקרבי הוא, אני למה זה אחפז."
  • "בשבתך בית, הנך יאב למרחקים, ובהיותך בנכר אתה נכסף אלי בית."
  • "חפצי להיות תועה בליל ערפל בחוצות עיר נוכרייה, לשבת בפונדקים על כוס שיכר בחברת אנשים זרים."
  • "רואה בדמיונו מותני אישה וכתפיה וידיה ובטנה ושוקיה וחושב ושב וחושב ואינו יכול לחדול מלחשוב על אישה."
  • "האם החיים הם האושר או הסבל, הטומאה או הקדושה, השכחה או הזיכרון? האם החיים הם באחדות המהותית של הניגודים הללו, או שהם בהפרדה, במלחמה, בבחירה?"

ספר האגסים הצהובים (1985)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – ספר האגסים הצהובים
  • "מהו הזמן. זהו כאב שאין לו שם."
  • "על ים הצער הפלגתי בסירה קטנה."
  • "ישמעוני מתים ועתידים להיוולד."
  • "היו לעצמכם האלוהים והבן, האם והבית והמולדת."
  • " נוף לילי של מרחבים, וכוכבים ושלווה גדולה."
  • "הזמן והמהירות, כפי שאולי יודע הנך, הם שני פנים של אותו דבר עצמו."

פנחס שדה: היומנים (2013)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – פנחס שדה: היומנים
  • "אני זקוק להרבה חירות."
  • "האושר אינו אלא זיכרון של הסבל."
  • "כדי לרחם באופן כללי יש להתאכזר באופן אישי."
  • "הייתי משוחרר מכל מה שאני שונא."
  • "זיכרי או שיכחי אותי במידה הנכונה."

אמרותיו[עריכה]

מצב האדם[עריכה]

  • "אני משתדל מאד להגיע לקירבה גדולה ככל האפשר אל החיים."
  • "העבר היה תמיד חלק מן ההווה שלי, אולי אפילו מהעתיד שלי."
  • היסטוריה והטבע אינם מסיבת קוקטייל, אלא מאבק מתמיד ואפל המבטא את מצבו המהותי של האדם; ובמצב המהותי כלול המוות, שיבוא על כולנו במוקדם או במאוחר, והוא חלק מתעלומת הקיום."
  • "החיים, ההרגשה, הם־הם האמת, והאמת אינה תלוייה בחוות־דעת, גם לא שלי."
  • "דווקא בתוך הקלון אפשר להרגיש לעיתים מתיקות עמוקה, וכנגד זה בתוך הכבוד – בחילה."
  • "המציאות היא מצב של זרימה והשתנות מתמדת, צמיחה מתמדת של חיים מתוך המוות, השאלה היא מה יבוא בעתיד? וזוהי חידה."
  • "הדרך היחידה, והקשה ביותר, היא לנסות ללמוד ולהסיק מסקנות מן הרגעים שבהם אנו זוכים להיפתח לרגע אל החיים, אל העולם, אל הטבע והמציאות."

אלוהים ודת[עריכה]

  • "דת פירושה ניסיון מתחדש שוב ושוב לבוא במגע עם החיים, מהותם ומשמעותם."
  • "האדמה איננה אוייב האלוהים. היא האימא שלנו, ואלוהים הוא האבא שלנו."
  • "אני חושב כי אלוהים מדבר אלינו בשתי מילים בלבד: המילה האחת היא אהבה, והמילה השנייה היא מוות."
  • "בכל אדם חוזר המיתוס של ישו. הרי כל אדם עובר דרך העולם כשהוא נושא את סבלו, צופה לגאולה, ולבסוף נצלב לבדו. ישו היה אחד האדם. הוא היה האדם."
  • "ההתייחסות לישו נשאה אצלי תמיד אופי של חווייה אישית חיה ואינטנסיבית בכתיבתי, וכמובן, בחיי, בשעות קשות ומופלאות."
  • "אותי אין הניגודים מפחידים. היות וברור לי כי הניגודים יוצרים את השלמות, היות ואלוהים מאחד את כל הניגודים."
  • "לפעמים אני חושב שהיהדות היא אנטי־דת. האלילות שהיתה קיימת קודם בכנען היתה דת אמיתית, כלומר, בני-האדם הכירו במהות האלוהית של המציאות, של כל עץ ונחל, פרח והר. אחר־כך באה היהדות וצימצמה את מושג האלוהים לדמות של מפקח עליון על החוק, הסדר והמוסר החברתי."
  • "בעיניי עומד האדם לבדו מול אלוהים. לכן אינני סובל ואינני מודאג ממצבה של הדת היהודית המאורגנת. התרבות איננה מעניינת אותי."
  • "הכל מכירים את אימרתו של ישו: 'אל תתנגד לרע,' אך דומני כי טועים מאוד בהבנתה. ניראה לי שכוונתו היתה פשוטה כמשמעה: 'אל תתנגד לרע, תן לו לבוא בתוכך ולפעול את פעולתו, כי חייך יונקים מן הרע כמו מן הטוב.'"
  • "הייתי אומר שמושגיו של אלוהים לא מושגינו; הטוב והרע בעינינו בטלים בעיניו."
  • "אם אלוהים שוכח את האדם. שוכח את קיומו, את שמו, לא רוצה לדעת ממנו יותר. שהרי זו תכלית האימה, האובדן והאפס."
  • "הדרך אל אלוהים עוברת גם דרך האישה, היופי, החלום, הטבע והחטא. הרי מוכרח להיות איזה קשר בין הנשי, הנצחי, הטבע והמוות. אני חושב שארבעתם מרכיבים את האידיאל של האישה. המיזוג של מתיקות עם חומרה, של פראות עם סדר."

יצירה[עריכה]

  • "השיר הוא ההתבטאות של החיים הממשיים באותו רגע."
  • " מה השפיע על חיי... הברית החדשה, התנ"ך... 'כה אמר זרתוסתרא', 'פאוסט', שירי הלדרלין, הקוראן, דוסטוייבסקי, קנוט האמסון."
  • "אני אוהב את סיפורי 'אלף לילה ולילה'."
  • "מטרת הספרות היא אלוהית, כלומר לתת ביטוי לאופי הדתי של המציאות, לחלום, לאהבה, לטבע, למוות, לחידת־הקיום."

נאמר עליו[עריכה]

  • "במקום שייכות – הוא דגל בגעגועים. במקום בקשר יציב – בקשר המבוסס על ערגה מתמדת. במקום בקביעות – בנדידה פנימית סביב החלל הענק של הקיום האנושי." ~ גבריאל רעם
  • "פחדו הגדול ביותר: הפחד מן המוות ויותר ממנו מהאנונימיות השכחה והאין." ~ אלי אשד
  • "שדה היה זקוק למושג האלוהים – דבר מה שנמצא מעל הטבע, דבר מה גדול מכל גדול, דבר מה שאינו כפוף לאיש – על מנת לאושש את חשיבות היחיד, שאותה הדגיש וחזר והדגיש בכתיבתו." ~ אריק גלסנר

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]