פנחס שדה: היומנים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פנחס שדה: היומנים הוא ספר בעריכת אילת נגב ויהודה קורן המאגד יומנים שכתב פנחס שדה בין השנים 1954 ל־1994, הכוללים מחשבות על החיים וקטעים אוטוביוגרפיים. הספר יצא לאור ב־2013.

שנות החמישים[עריכה]

  • אושר אינו אלא זיכרון של הסבל."
  • זמן אין שום מידה. יש רגע שהוא כשנה. יש שנה שהיא כרגע."
  • "אני זקוק להרבה חירות, לתמורות, לניסיון, לחיים, לסבל וליצירה."
  • אנגליה הרגשתי גאולת הנפש... הייתי משוחרר מכל מה שאני שונא."
  • "אני מחבק ומנשק כל מקום בגופך. זכרי או שיכחי אותי במידה הנכונה."
  • "כדי לרחם באופן כללי יש להתאכזר באופן אישי. מי שגאל אישה אחת בגד בכל היתר."
  • "מגיעים ל'כוח' רק כשאין כוח יותר לשאת את ה'חולשה' כלומר את האימה, הערגה, הכושר לסבול."
  • עיתון מבטא את הגישה הפוליטית לחיים... לנוס מן הנשמה, מהמאבק על הנשמה, כלומר, מן המשמעות של חייו."

שנות השישים[עריכה]

  • "יש לי מין רגש קירבה אליך שאין לי אל שום אדם אחר."
  • "הזמן אינו מטשטש, כי אם להיפך, מחייה אותך בליבי."
  • "הנני חי בגלות במלוא המשמעות. אין לי עוד עניין במקום ובזמן שאני חי."
  • "רציתי לכתוב פרוזה, כי באופן כזה ביכולתי לברוא לי עולם משלי, לאכלס בו דמויות ולחוק בו חוקים."

שנות השבעים[עריכה]

  • "ראיתי את פניי במראה כשהן מחייכות חיוך עצוב."
  • "את החיים יש לחיות במלואם לבל יישארו בבחינת מילה אחת."
  • "אחזה בי שמחה. התבוננתי דרך החלון אל השמים, ואמרתי תודה. ואז חשבתי פתאום על המוות."
  • "שרלוק הולמס נוצר וקיבל חיוניות מתוך הצורך בשליטה איזושהי במחשך הגדול והמסובך של עיר עצומה."

שנות השמונים[עריכה]

  • "הבושם שמזכיר לי תל־השומר. יודע עכשיו שהחיים בהשאלה."
  • "עלם ושתי נערות פוסעים לאט, נלחמים בכדורי שלג. אני מביט בחלון עליהם."

שנות התשעים[עריכה]

  • "הייתה לי הרגשה שיש משהו מגוחך בכך שאני מקבל פרס, כאילו הייתי ילד בכיתת בית־הספר."
  • "ירושלים כפי שהייתה, עיר קטנה ואינטימית, כמעט עיירה."
  • חיים בניגוד האבסולוטי, כהוויה המוחלטת, המלאה, החיה, האלוהית."