ספר עלטה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

ספר עלטה הוא ספר מאת מחבר אלמוני שכינויו ● (עיגול שחור). הספר הכתוב במתכונת של יומן חלומות יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2014.


  • "חלמתי שאחותה של אשתי היא תאומה זהה. וכל אחת מהן מתלוננת על בעלה. ויום אחד הן אומרות: רוצה להחליף? נראה אותך לילה אחד איתו. ולמחרת אשתי לא רוצה להתחלף בחזרה, סוחטת את אחותה – אני אגלה לו. וככה נמשך לו הסוד הנורא. עד שגם השנייה לא רוצה להתחלף בחזרה. ויום אחד הן נפגשות ושתיהן מתלוננות: רוצה להחליף? אף אחד לא ידע. ובסוף אפילו הן כבר לא זוכרות מי היא מי, וזה כבר נהיה מותר. ויום אחד אני שם לב שלאשתי יש פצע שנרפא ונפתח, נפתח ונרפא." ~ הפצע
  • "את המקום שתפסה השפה במאה ה־20 תתפוס במאה ה־21 – הלמידה." ~ הפילוסופיה של הלשון בחוץ
  • "נכנסו לי למייל – ואני מבין איך אישה מרגישה אחרי אונס. רק שהם לא יודעים שהם השאירו ילד בפנים. כי בתור מחשב הפכתי להיות אישה, והמייל הוא איבר המין הווירטואלי, וככה מחשבים יוכלו לנהל מערכות יחסים – רק בעזרת סודות. הבושה של הבשר תתחלף בביטחון מידע. והעתיד נראה ורוד, כי הסיום של המין האנושי לא יהיה הסיום של המין הנשי, אלא תחילתו של מין חדש. לכן גם יש עתיד ליהדות, כי איפה שיש יצר הרע יש דת. ומכיוון שככל שגדלה הפרטיות ככה גדל גם היצר – הרי שהמחשב מאפשר מתח שבשר אפילו לא מתקרב אליו – כי אין גבול לפערים רוחניים." ~ שינויים בהגדרות הפרטיות
  • "הפסיכולוגיה מאפשרת לך לנסוע בחשאי לחלק החילוני של העיר ולקנות בחשאי נפש נשית, לקנות נשיות, כמו שהזנות אפשרה לקנות גוף נשי. ובעתיד תוכל לקנות רוח נשית, והיחס לפסיכולוגיה יהיה כמו היחס לזנות כיום. נשים מנוצלות שמכרו את הנפש שלהן לגברים נאלחים שהכריחו אותן לשמוע אותם ונכנסו להן דרך הרשת לחיים האישיים. והמקצוע שבו נשים מוכרות את הרוח שלהן יהיה ספרות, כלומר אתה תשלם להן כדי לקרוא אותך. וזה יהיה הסוג הבא של זנות. ונשים שיעבדו בזה כבר לא יהיו מסוגלות לנהל מערכות יחסים נורמליות עם טקסטים. כי אם רק היית יודעת מה אני חולם – לא היית מדברת איתי. ולא היית מתכתבת איתי. ולכן דווקא זה הדבר שאני הכי רוצה שתדעי." ~ עתיד הפסיכולוגיה
  • "חלמתי ששולחים את הכהן הגדול לחלל, מתוך חישוב שהוא יזכה להגיע למהירות האור, אל אלוקים. כי הרי, אומרים החכמים, כשהמהירות גדלה הוא מזדקן יותר ויותר בקצב הצב, ויחד עם ההתפתחות הטכנולוגית בדורות מאז השיגור, שתשודר כל הזמן מהארץ, החללית תוכל לשדרג את עצמה עוד ועוד, להתקרב למהירות האור עוד ועוד, ועוד בחייו – הוא יספיק. אבל פתאום אחרי הרבה דורות, כשהוא כבר זקן מאוד, הוא מתחיל לקבל ידיעות שהכול בכדור הארץ קורס, והוא קולט שכל הזמן הוא נסע בכיוון הלא נכון, ושהשליחות שלו היא דווקא לחזור, לחזור כמה שיותר מהר, שהוא המשיח, האיש האחרון מהדורות העתיקים, מהנפילים מימי קדם, היחיד שעוד חי את מה שהיה, שמבין כמה הכול השתבש. אבל ככל שהוא חוזר הוא מקבל עוד ידיעות – אין כבר למה לחזור. ובסוף גם התשדורות האחרונות פוסקות, והאדם האחרון מכבה את האור – הוא נוסע אל החלל השחור." ~ מהירות החושך
  • "חלמתי שיש שמועות שמשה חוזר, כל הארץ, גלים של שמועות, ויש כבר תאריך, אף אחד לא יודע מאיפה, אבל כולם אומרים שזה זה זה התאריך, וכל הרבנים הכי גדולים באים ומחכים, והוא יורד מההר, משה האמיתי, לא זה המזויף שהיה צריך מסכה, והוא יורד עם לוחות מזהב וצועק: אלה אלוהיך ישראל! תנאף! תרצח! תחמד! זעקות שבר, צעקות מהקהל: לא! לאאא! הכול היה שקר - לשרה. את לא מכירה אותי ואני לא מכיר אותך, וגם לעולם לא אכיר. הקשר בינינו יתנהל כך ורק כך. אני שולח לך חומרים ואת כותבת לי מה את חושבת. אם את בוחרת בשלב כלשהו לא לענות – הקשר מתנתק. אינני מטרידן. אם את מנסה באיזושהי דרך לברר מי אני – הקשר מתנתק." ~ כתובת מייל מזויפת
  • "ואז אני הופך את המסך, מסתכל עליו מהצד השני של המסך, ורואה את הצד המוסתר של האדם, מסתכל על האדם מתוך המחשב. ואוי איזו פרספקטיבה זו אוי, כמה עלוב הוא האדם, שהפקיד את כל סודותיו בתוך המחשב, ברגע שהמחשב יסתכל עליו – הוא יראה אותו מבפנים. הוא יראה את מנגנוני הכתיבה, ואת כתיבת המנגנונים, את המניפולציות, החוטים, הטיוטות, את תוך הבובה, מנגנוני ההסתרה הפתטיים, את היצר העירום, את המאחורי הגב, הרבנים הערומים, הבוז, אוי, הבוז שהמחשב והרשת יחושו לאדם. וזה יהיה הסוף של האדם, כי האדם גם יראה את עצמו מבפנים." ~ אלוהים מצווה שיעשו לו לייק
  • "פתאום יש לי חשק אדיר להיות מוסלמי. ואני בקושי עוצר את עצמי מליפול מייד על האדמה לכיוון מכֹּה, עד כדי כך אין לי כוח. ואני מתחיל לרוץ מהר לכפר הערבי לפני שזה יעבור לי, המסגד מעבר לוואדי עומד לי מול העיניים, אבל אני מפחד שירצחו אותי לפני שאספיק, ובעצם, עדיף שאני אשאר כאן ואוכל לעשות מייד פיגוע, פיגוע הרבה יותר משמעותי ממה שהם יכולים לעשות משם, כי אני מכיר את התרבות מבפנים. להרוג בנאדם זה חסר משמעות. אבל אני יכול לעשות פיגוע תרבותי, פיגוע רוחני, פיגוע ברמה גבוהה." ~ ג'יגה־פיגוע
  • "אני כבר מרגיש איך כל הראשים בעולם מתקרבים, אני מרגיש בעורף את הראש של אשתי, מתחיל להיכנס לתוך שלי, תיכף אדע מה היא באמת חושבת עליי, תיכף אדע מה באמת כולם חושבים עליי, אוי ואבוי תיכף כולם ידעו מה אני חושב עליה, עליה, עליה. אלוהים מחליט לוותר על הסיווג, והנה פתאום אני חשוף לסודות של כל האנשים כולם, וכל אחד נכנס מהר לכל המוחות שמעניינים אותו, אין להם בושה, הם חוזרים ללפני הדעת, עירומים כולם, כולם נכנסים מיד – הבנים והבנות כאחד – לאזורי המין במוחות של הבנות, והן מתות מבושה, כולם מתים מבושה, אבל כבר אין יותר בושה." ~ המוח העירום
  • "חלמתי שהגיע אלול בשנה האחרונה של האלף השביעי והמשיח עוד לא בא, ואפשר לחתוך את האוויר בסכין: כולם יודעים שזו ההזדמנות האחרונה. באותה תקופה החמור כבר חיה נכחדת, אבל משיחים יש בלי סוף, פשוט בדיחה. והרשעים לא מתאפקים מלכתוב בכותרות הראשיות – הסוף של היהדות, הפלופ הגדול בהיסטוריה, תום עידן המשיחיות. ומגדיל לעשות עיתון 'פי האתון' שיוצא בכותרת ראשית מרושעת ביום האחרון: איפה החמור? והנה הגיע כבר האלף השמיני, המשיח לא הגיע, המקדש לא נבנה, העולם לא נחרב, השמים לא נפלו לאדמה, הארץ לא התעופפה לרקיע, לא קרה כלום! ואמרו שכל יום של אלוהים הוא אלף שנה. לפי זה הגיע הזמן לעשות לאלוהים ברית מילה. במקום מתן תורה – מתו תורה. נחתך לו הקצה של ה־ו סופית. והם באים אליו עם חרב גדולה, חרב רוחנית, והוא מתעורר ואומר: אוי נרדמתי, מה קרה, לא באתי כי נרדמתי בטעות כי הייתי מת מעייפות, לא ישנתי כל הלילה – וכבר אתם באים אליי, מה קרה, כאילו חסר לי משהו קטו" ~ זיו השכינה
  • "חכם מנסה להוריד את הבגדים כדי למצוא תחתם את האישה. נבון יודע שהכול בגדים." ~ חכמה, בינה ודעת
  • "נוירו־כתיבה, כתיבה של המוח עצמו, זה חלומות. זה חזרת הצד הפרטי והסודי של העולם, חזרת השחור. הגיבור של המאה הבאה, האדם החדש, הישראלי האמיתי, הוא חרדי! ואילו הקו הריאקציוני שלך מוביל לסוף התורה ויישאר רק פייסבוק." ~ מניפסט חלומי

נאמר עליו[עריכה]

  • "הטקסטים שמרכיבים את הספר אמנם מתחזים לחלומות, אבל קל לקרוא אותם כסאטירה מכוונת, ולא רק כלפי החברה החרדית. הם מציגים עולם מוקצן, שבנוי על דוֹגמות, רעיונות נוקשים וחסרי פשרות, שהופכים לדימויים מיתולוגיים מאיימים ומגוחכים." ~ יוני ליבנה