עדנה מזי"א

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עדנה מזי"א (נולדה ב־1949) היא מחזאית וסופרת ישראלית.

אמרותיה[עריכה]

  • רצונות של הילדות תמיד נשארים."
  • "כל דבר יכול להיכתב אחרת. גם היפוכו המוחלט."
  • "אני אוהבת את התיאטרון סגפני. מנסה לא לשלם את מיסי הריאליזם."
  • "לימדתי באוניברסיטה וההתמחות שלי הייתה בקט. הבנתי ממנו, וזה נחרט עמוק – לא להגיד הרבה. צריך להגיד את המינימום. אנשים מתאהבים במילים שלהם."
  • "הקהל נמצא בתוכי – אני קהל שמשתעמם מעצמי נורא מהר, ולכן אני משתדלת לא לשעמם את עצמי."
  • "אני רואה את הסמיכות של הנשגב והמגוחך כל הזמן, בכל סיטואציה בחיים."
  • גיל שלי אתה כבר לא מתרשם ממוות, אתה לא מזועזע עד עמקי נשמתך. זה מגוחך להיות מזועזע." ~ 2021
  • "אני כבר אישה מבוגרת, את חיי חייתי. אני דואגת לילדים ולנכדים."

מתוך מחזותיה[עריכה]

הורדוס (2000)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – הורדוס (מחזה)
  • "אני מבין את ההנאה שלך ממשחק התפקידים הזה."
  • "חזרתי לא רק בשלום. חזרתי בניצחון. קיבלתי גם את ברכת הקיסר החדש."
  • "אני חושב עליי. אני חושב על כולנו. על היצור האנושי הזה שלנצח יישאר עבד לחולשותיו."

היה או לא היה (2008)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – היה או לא היה
  • "אני כל בוקר נכנסת לחדר חזרות ומנסה לפענח את העולם שאני חיה בו."
  • "אני נעול בחרוזים הישנים שלי. גופי במזרח ולבי במערב."
  • "הוא פוליטרוק הרבה יותר ממולח ממה שאת חושבת."

האריסטוקרטים (2010)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – האריסטוקרטים
  • "לא מעייף אותך להיות צודק כל הזמן."
  • "אם היה יום שלא הייתי חוטף חגורה מאבא שלי, זה כי הוא לא הרגיש טוב."
  • "בוא לא נעמיד פנים. הם תמיד היו בתחתית סולם העדיפות שלנו."

פרוזה[עריכה]

  • "הריגוש העתיק שמחוללות בי הקופסאות הקטנות, הפתייניות, תמציות לבנבנות של תקווה חסרת שחר." ~ 'רומן משפחתי'
  • "בתור גברת שעוסקת בספרות. אני אמורה לדעת מה צפוי לאלה שאינם יודעים מי הם, ולסיכומו של עניין, בל אשכח שגם אם השורשים שלנו רקובים, הם מחברים אותנו לאנשהו." ~ 'רומן משפחתי'
  • "כל העבודה של הדיקן זה להתחנף לעליונים ולריב עם התחתונים." ~ אילן בן-נתן, גיבור ספרה 'התפרצות X', עמ' 99