מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
עדנה מזי"א (24 ביולי 1949 – 10 בדצמבר 2023) היא מחזאית וסופרת ישראלית .
"הרצונות של הילדות תמיד נשארים."
"כל דבר יכול להיכתב אחרת. גם היפוכו המוחלט."
"אני אוהבת את התיאטרון סגפני. מנסה לא לשלם את מיסי הריאליזם ."
"לימדתי באוניברסיטה וההתמחות שלי הייתה בקט . הבנתי ממנו, וזה נחרט עמוק – לא להגיד הרבה. צריך להגיד את המינימום. אנשים מתאהבים במילים שלהם."
"הקהל נמצא בתוכי – אני קהל שמשתעמם מעצמי נורא מהר, ולכן אני משתדלת לא לשעמם את עצמי."
"אני רואה את הסמיכות של הנשגב והמגוחך כל הזמן, בכל סיטואציה בחיים."
"בגיל שלי אתה כבר לא מתרשם ממוות , אתה לא מזועזע עד עמקי נשמתך. זה מגוחך להיות מזועזע." ~ 2021
"אני כבר אישה מבוגרת, את חיי חייתי. אני דואגת לילדים ולנכדים."
"אני מבין את ההנאה שלך ממשחק התפקידים הזה."
"חזרתי לא רק בשלום. חזרתי בניצחון . קיבלתי גם את ברכת הקיסר החדש."
"אני חושב עליי. אני חושב על כולנו. על היצור האנושי הזה שלנצח יישאר עבד לחולשותיו."
היה או לא היה (2008)[ עריכה ]
"אני כל בוקר נכנסת לחדר חזרות ומנסה לפענח את העולם שאני חיה בו."
"אני נעול בחרוזים הישנים שלי. גופי במזרח ולבי במערב."
"הוא פוליטרוק הרבה יותר ממולח ממה שאת חושבת."
האריסטוקרטים (2010)[ עריכה ]
"לא מעייף אותך להיות צודק כל הזמן ."
"אם היה יום שלא הייתי חוטף חגורה מאבא שלי, זה כי הוא לא הרגיש טוב."
"בוא לא נעמיד פנים. הם תמיד היו בתחתית סולם העדיפות שלנו."
"הריגוש העתיק שמחוללות בי הקופסאות הקטנות, הפתייניות, תמציות לבנבנות של תקווה חסרת שחר." ~ 'רומן משפחתי'
"בתור גברת שעוסקת בספרות . אני אמורה לדעת מה צפוי לאלה שאינם יודעים מי הם, ולסיכומו של עניין, בל אשכח שגם אם השורשים שלנו רקובים, הם מחברים אותנו לאנשהו." ~ 'רומן משפחתי'
"כל העבודה של הדיקן זה להתחנף לעליונים ולריב עם התחתונים." ~ אילן בן-נתן, גיבור ספרה 'התפרצות X', עמ' 99