עולם חדש מופלא

עולם חדש מופלא (באנגלית: Brave New World) הוא רומן מאת אלדוס האקסלי על עולם דיסטופי עתידני. הספר יצא לאור ב־1932 ועובד לשני סרטי טלוויזיה (1980, 1998) ולסדרת טלוויזיה (2020).

על החברה

כללי

"קהילתיות, זהות, יציבות."
"כולכם זוכרים, אני מניח, את אמרתו היפה ורבת ההשראה של אדוננו פורד: ההיסטוריה היא קשקוש."
"אלה החשים כי בזים להם ייטיבו לעשות אם ייראו כבזים לזולתם."
"בית – אי אלו חדרים קטנים, שבהם מצטופפים עד מחנק גבר, אישה המתערבת חדשות לבקרים והמון ילדים וילדות בני גילים שונים. אין אוויר, אין מרחב. חשכה, מחלות וריחות רעים. (המחשתו של המפקח הייתה כה חיה עד שאחד הנערים, הרגיש יותר מחבריו, החוויר לשמע התיאור וכמעט שהקיא)." ~ מפקח כלל עולמי מסביר לחבורת נערים על איך נראה בית בימי קדם
"יציבות. אין קיום לציוויליזציה ללא יציבות חברתית. אין קיום ליציבות חברתית ללא יציבות אישית."
"המכונה פועלת, היא פועלת והיא חייבת להמשיך לפעול לעולמי עד. היעצרותה פירושה מוות."
"כל אחד מאיתנו שייך לכולנו."
"דחף בלום סופו שהוא מתפרץ ועולה על גדותיו, והשיטפון הזה הוא רגש, השיטפון הוא תשוקה, השיטפון הוא גם טירוף. הכל תלוי בעוצמת הזרם, בגובה המחסום ובחוזקו. נחל שאפיקו לא נחסם זורם לו מעדנות באפיקים המותווים לו אלי קיום שכולו רגיעה. הרגש אורב במרווח שבין הרצון לסיפוקו. יש לקצר את המרווח, יש לפורר את כל אותם מחסומים ישנים, בלתי נחוצים."
"אדם אינו יכול לצרוך הרבה כשהוא יושב וקורא ספר."

עיצוב יילודים לתועלת החברה

"ביצית אחת, עובר אחד, בוגר אחד – זו הנורמה. אבל ביצית בוקנובסקי תוציא ניצנים, תתרבה, תתפצל. היא תוציא משמונה עד תשעים ושישה ניצנים, וכל ניצן כזה יתפתח לעובר מושלם, וכל עובר יהיה לבוגר בגודל מלא. כך גדלים תשעים ושישה יצירי אנוש במקום שבו גדל יציר אנוש אחד ויחיד. הרי לכם קידמה." ~ במרכז מדגרה והתניה ללונדון המרכזית, בה מיוצרים עוברים בפס ייצור
"הלוא תסכימו עמי כי יש כאן שיפור רב בדרכי הטבע." ~ מנהל ה"מדגרה" על תהליך בוקנובסקי
"כולם (העוברים) תאומים זהים – אך לא עוד בטפטוף עלוב של שניים או שלושה כבימים הקדומים, שבהם המליטה הנקבה את הוולדות."
"תהליך בוקנובסקי הוא אחד הכלים העיקריים לשימור היציבות החברתית! ... תשעים ושישה תאומים זהים מפעילים תשעים ושש מכונות זהות!"
"עקרון היצור ההמוני מיושם סוף סוף בביולוגיה."
"התינוקות מגיעים להרקה כיצירי אנוש בעלי ייעוד חברתי, כבעלי סוג אלפא או אפסילון, כפועלי ביוב לעתיד (אפסילון) או כ... מנהלי מדגרות לעתיד."
"אנו מניחים לשלושים אחוז מתוך העוברים הנקביים להתפתח באורח נורמלי. שאר הנקבות מקבלות מנה של הורמון מין זכרי."
"תחליף הדם יעשה עתה את דרכו ביתר אטיות, על כן יעבור בריאה המלאכותית ברווחי זמן ארוכים יותר. על כן ייתן לעובר מנה מוקטנת של חמצן. אין כמחסור בחמצן לעצירת העובר בדרגה נמוכה." ~ על תהליך התניית העובר למעמדו החברתי, במהלכו מאטים את ההתפתחות התקנית של מוח העוברים שנבחרו למעמד "אפסילון", בכדי שילקו בפיגור שכלי. (על השאלה מהי התועלת שבכך, עונה מנהל המפעל: "עובר מסוג אפסילון חייב לגדול בסביבה אפסילונית ולהיות בעל תורשה אפסילונית").
"ככל שמדובר בדרגה נמוכה יותר, כן מקטינים את רמת החמצן."
"אצל האפסילונים (מעמד הפועלים) אין לנו צורך בתבונה אנושית."
"אם תקטין את רמת החמצן הנורמלית לשבעים אחוזים, יצאו לך גמדים. אם תקטין אותה עוד יותר, תקבל מפלצות ללא עיניים ('אשר שום תועלת לא תצמח מהן' - סיכם מר פוסטר)."
"שנים ארוכות של חוסר בגרות מיותר ומבוזבז. אילו אך ניתן להאיץ את ההתפתחות הגופנית עד שתהיה מהירה כזו של פרה, למשל, איזה חיסכון עצום היה נובע מכך לקהילה!"
"אחת עודפת לפניה מעין עגלת הגשה גובהית, שהייתה עמוסה, בכל ארבעת מדפיה בעלי מעקות התיל, בתינוקות בני שמונה חודשים, כולם דומים זה לזה בכול."
"לאחר שנהפכו על גחונם השתתקו התינוקות, ומיד החלו זוחלים לעבר אשכולות הצבעים הנוצצים הללו, לעבר הצורות העליזות והססגוניות על גבי הדפים הלבנים. ... מתוך שורות העוללים הזוחלים בקעו ציוצי התרגשות, נהמות והגאים של עונג. ... המטפלת הראשית, שניצבה ליד לוח מכשירים בקצהו השני של האולם, לחצה על ידית קטנה. נשמעה התפוצצות אימים. צופר צרח בקול הולך וגובר. פעמוני אזעקה קרקשו בצליל זוועות. הפעוטות נבהלו, החלו צורחים; פניהם התעוותו באימה. 'ועכשיו' צעק המנהל (שכן הרעש היה מחריש אוזניים) 'עכשיו נעמיק את הלקח בהלם חשמלי קל'."
"צרחות התינוקות קיבלו פתאום נימה אחרת. היה משהו נורא, כמעט מטורף, ביבבות הדקות, המקוטעות, שבקעו עתה מגרונותיהם. גופיהם הקטנים התעוותו והתקשחו. איבריהם התנועעו בתזזית עוויתית כאילו הונעו בחוטים סמויים."
"ספרים וקולות צורמים, פרחים והלם חשמלי – הזיווגים הללו משתדכים אלה לאלה כבר במוחו של התינוק הרך. ולאחר ששיעור זה וכיוצא בו יחזרו על עצמם מאתיים פעם, יתחברו הצמדים הללו לאין הפרד. מה שחיבר האדם, אין הטבע מסוגל להפריד."
"אחד החניכים הצביע וביקש רשות דיבור. הוא מבין בהחלט מדוע אין להרשות לבני המעמדות הנמוכים לבזבז את זמנה של הקהילה בקריאת ספרים. מה גם שתמיד קיימת הסכנה שיקראו דבר מה אשר יערער באורח בלתי רצוי את אחד הרפלקסים המותנים שלהם, אבל... ובכן, אין הוא מבין את עניין הפרחים. לשם מה הטרחה הזאת, שמטרתה לגרום לכך שאנשים מסוג דלתא תהיה בהם אי יכולת פסיכולוגית לאהוב פרחים? המנהל הסביר באורך רוח. העובדה שמרגילים את התינוקות לצרוח למראה ורד נובעת מן המדיניות הכלכלית. לפני זמן לא רב התנו את סוגי גמא ודלתא, ואפילו את האפסילונים, לאהוב פרחים – פרחים בפרט וטיולים בחיק הטבע בכלל. המטרה הייתה לגרום לכך שיצאו לחיק הטבע בכל הזדמנות ועל ידי כך יצרכו אמצעי תחבורה ציבורית. 'והאם הם לא צרכו אמצעי תחבורה?' שאל החניך 'ועוד איך. אבל הם לא צרכו שום דבר אחר'."
"אני אוהב ללבוש בגדים חדשים, אך בגדים ישנים הם דבר בהמי, אנו משליכים בגדים ישנים. טוב חיסול מתיקון, טוב חיסול מתיקון, טוב חיסול מתיקון... המרבה להטליא אך עוני יביא, המרבה להטליא אך עוני..." ~ התניה לתינוקות המרגילה אותם בתרבות הצריכה
"כל פעוט מבלה שני בקרים מדי שבוע בבית חולים מיוחד לנוטים למות. שם משתעשעים הפעוטות במיטב הצעצועים, ובימים אלה, ימי המוות, הם מקבלים קרם שוקולד לקינוח. הם לומדים להתייחס למוות כאל דבר מובן מאליו. כמו כל תהליך גופני אחר."

חשיבות האושר בחברה

"כאן טמון סוד האושר והמידות הטובות – עליך לאהוב את מה שמוטל עליך לעשות. זו מטרתה של כל ההתניה, לגרום לכך שאנשים יאהבו את ייעודם החברתי הבלתי נמנע."
"ורדים ונופים, יש בהם מגרעת חמורה: ההנאה מהם היא חינם. אהבת הטבע אינה מספקת עבודה למפעלים."
"בימים ההם היה משהו שנקרא בשם ליברליזם... חירות להיות בטלן ואומלל. חירות להיות יתד עגולה בחור מרובע."
"סנטימטר מעוקב (של סומא) אחד ירפא עשרה רגשות עגומים."
"לאדם בן התרבות אין שום צורך לשאת באורך רוח דברים שיש בהם אי נעימות של ממש." ~ המפקח הכלל עולמי, מוסטפא מונד
"עמיתכם זה – או שמא עליי להקדים את המאוחר ולומר עמית לשעבר זה – מעל בצורה חמורה באמון שניתן בו. על ידי השקפות כפירה על ספורט ועל סומא, על ידי חיי מין חריגים ושערורייתיים (לא קיים יחסי מין לעתים תכופות), על ידי סירובו לדבוק בתורתו של אדוננו פורד... על ידי כל אלה הוכיח שהוא אויב החברה, חתרן, החותר תחת אושיות הסדר והיציבות, קושר קשר נגד הציוויליזציה כולה." ~ מנהל העבודה על ברנארד, משום שכפר באושר

שיחות

הפרא ג'ון: "יום אחד עשיתי משהו שאיש מהם (האינדיאנים) לא עשה. עמדתי צמוד אל סלע, בחום היום, ביום קיץ, כשידי פשוטות לצדדים, כמו ישו על הצלב."

ברנארד: "לשם מה?"

הפרא ג'ון: "רציתי לדעת איך אתה מרגיש כשהינך צלוב, מוקע בשמש..."

ברנארד: "אבל מדוע?"

הפרא ג'ון: "מדוע? ובכן..." הוא היסס "הרגשתי שהדבר מוטל עליי. אם ישו היה מסוגל לעמוד בכך... נוסף על כך, אם אדם עושה משהו רע... כמו כן, הרגשתי אומלל, זו סיבה נוספת."

ברנארד: "זו נראית לי דרך מוזרה להיחלץ מהרגשת אומללות" אבל במחשבה שנייה החליט כי ככלות הכול יש בזה משהו. מוטב כך מאשר לבלוע סומא...

רופא: "יום בהיר ילקו איברי הנשימה בשיתוק. לא עוד נשימה. וגמרנו. וגם זו לטובה. אילו יכולנו לחדש נעורים, זה היה משהו אחר. אבל זאת אין אנו יכולים לעשות."

ג'ון: "אך האם אינך מקצר את חייה במנות הגדולות הללו?"

רופא: "מבחינה מסוימת, כן. אך מבחינה אחרת אנו מאריכים אותם. ייתכן שהסומא גוזלת ממך שנים אחדות בזמן, אך הרהר ברצפים הארוכים לאין ערוך שהיא יכולה להעניק לך מחוץ לזמן. כל חופשת סומא יש בה קורטוב של מה שאבותינו כינו בשם נצח."

ג'ון: "נצח היה בשפתינו, בעינינו."

רופא: "אה?"

ג'ון: "לא כלום."

ג'ון: "אבל אני חפץ באותן אי נעימויות."

המפקח: "אנו איננו חפצים בהם. אנו מעדיפים לעשות דברים בנוחיות."

ג'ון: "אבל אני איני רוצה בנוחיות. רוצה אני באלוהים, רוצה אני שירה, רוצה אני סכנה אמיתית, רוצה אני חירות, רוצה אני את הטוב, רוצה אני את החטא."

המפקח: "במילים אחרות, אתה תובע לעצמך את הזכות להיות אומלל."

ג'ון: "יהי כן, אני תובע לעצמי את הזכות להיות אומלל."

המפקח: "שלא לדבר על זכויות נוספות – הזכות להזדקן ולהתכער ולאבד את כוח הגברא. הזכות לחלות בעגבת וסרטן. הזכות לסבול מתת תזונה. הזכות להיות שורץ כינים. הזכות לחיות בפחד תמידי מפני מה שעלול לקרות מחר. הזכות להידבק בטיפוס. הזכות להתענות בייסורים מחרידים ממינים שונים."

ג'ון: "אני תובע לעצמי את כל אלה."

ברנארד: "אתה נראה רע מאוד, ג'ון!"

גון: -שותק-

ברנארד: "אולי אכלת משהו שהזיק לך?"

ג'ון: "אכלתי ציוויליזציה."

הפרא ג'ון

"מן הציוויליזציה באתם, לא כן? באתם מן המקום האחר, מחוץ לשמורה?"
"מדוע (בני השבט האינדיאני) לא הניחו לי להיות לקורבן? ממני היו מקיזים כפליים דם. מי הימים האדירים להאדים."
"ספר נורא, ספר נורא!" ~ על הספר "ההתניה הכימית והבקטריולוגית של העובר. הדרכה מעשית לעובדי בתא במחסני עוברים" שהיה שייך לאימו
"לבדי, תמיד לבדי." ~ על חייו
"כשאדם שונה מן האחרים נגזר עליו להיות בודד. אז מתנהגים אליו בחזירות."
"איזה עולם חדש מופלא. מופלא, שאנשים כאלה יש בו."
"אף על פי כן, איני חושב שזו דרך נכונה." ~ על הסומא
"מה שדרוש לכם יותר מכל, הוא, לשם שינוי, משהו שיש בו דמעות. שום דבר כאן אין לו מחיר כערכו."
"לחשוף את שהינו בן תמותה ומעוט ביטחון לכל פגעי הגורל, המוות והסכנה... האם אין בזה משהו?"
"נפטרתם מהם. כן, זה מתאים לכם. להיפטר מכל דבר בלתי רצוי במקום ללמוד לחיות איתו." ~ על הכחדת היתושים והזבובים
"אני כלב אם אניח להם להמשיך לערוך בי ניסויים."

המספר

"הוא השפיל מבט אל צלה השחור של המסה, אל צלו השחור של המוות."
"מתוך קסם האימה והכאב, ומתוך הדחף לשיתוף פעולה, תשוקת אחידות וכפרה קבוצתית, שהטביעה בהם ההתניה הממושכת, החלו הצופים מחקים את תזזית תנועותיו, כשהם חובטים זה בזה כשם שחבט הפרא בבשרו הסורר ומורה."
"מתחת לטפחת הקמרון השתלשל זוג רגליים בחלל האוויר. ... לאט, לאט־לאט, כשתי רגלי מחוגה שהשעה אינה דוחקת להן, סבבו הרגליים ימינה. צפונה, צפון מזרחה, מזרחה, דרום מזרח, דרומה, דרום מערבה. אחר כך קפאו במקומן, וכעבור שניות ספורות חזרו לאטן בכיוון ההפוך, שמאלה. דרום מערבה, דרומה, דרום מזרחה, מזרחה..." ~ על התאבדותו של ג'ון בתלייה

על הספר

"בזמן ההוא [1932] הרחקתי את האוטופיה מרחק שש מאות שנה בעתיד הרחוק. כיום נראה כי אפשר מאוד שאימה זו תאפוף אותנו בתוך מאה שנה... יתפתח בהדרגה משטר של עריצות רווחה נוסח אוטופיה. אתה משלם את הכסף ואתה בוחר את הסחורה." ~ אלדוס האקסלי
"שני ספרי חזון הטילו את צלם על עתידנו במחצית השנייה של המאה העשרים. האחד הוא הרומן '1984' מאת ג'ורג' אורוול משנת 1949, ... הספר האחר הוא 'עולם חדש מופלא' מאת אלדוס האקסלי, שמתאר טוטליטריות שונה, 'רכה' יותר – משטר של קונפרמיזם המושג באמצעות תינוקות מעבדה מהונדסים ושכנוע היפנוטי, ולא באמצעים אלימים דווקא, של צריכה נטולת רסן, המניעה בלי הרף את גלגלי הייצור." ~ מרגרט אטווד

קישורים חיצוניים

קדימון לסדרת הטלוויזיה "עולם חדש מופלא" (באנגלית)