1984
1984, (באנגלית: Nineteen Eighty-Four) הוא רומן דיסטופי מאת ג'ורג' אורוול שיצא לאור בשנת 1949. בספרו מתאר אורוול את אורח החיים המתנהל תחת שלטון טוטליטרי המשתמש במגוון דרכים כדי להבטיח את שליטתו. הספר זכה להתייחסויות שונות: יש הרואים בו בעיקר ביקורת פוליטית חריפה על משטרים טוטליטריים, אך היו שמצאו בו מסרים מוסריים, ותובנות פסיכולוגיות וסוציולוגיות.
הספר עובד לסרט קולנוע פעמיים, בשנת 1955 ובשנת 1984.
סיסמאות המפלגה
[עריכה]- "מלחמה היא שלום."
- במקור: "WAR IS PEACE"
- "חירות היא עבדות".
- במקור: "FREEDOM IS SLAVERY"
- "בורות היא כוח".
- במקור: "IGNORANCE IS STRENGTH"
- "האח הגדול עינו פקוחה."
- "מי שבידיו השליטה על העבר, בידיו השליטה על העתיד; מי שבידיו השליטה על ההווה, בידיו השליטה על העבר."
כללי
[עריכה]- "שפיות הדעת אינה דבר סטטיסטי."
- "אולי יותר משאדם רוצה שיאהבו אותו רוצה הוא שיבינו אותו."
- "אם רצונך לשמור סוד, עליך להסתירו גם מפני עצמך."
- "בתחום הפילוסופיה, הדת, המוסר או המדיניות אפשר היה לומר ששתיים ועוד שתיים שווים חמש."
- "יכולים הם לגלות לפרטי פרטים כל מה שעשית או אמרת או חשבת; אבל תוך־תוכך, שמסתריו הם בבחינת חידה אפילו לגביך, נשאר בלתי־חדיר."
- "סוד אומנות השליטה הוא לצרף את האמונה שאין אתה מסוגל לטעות עם הכוח ללמוד משגיאות ששגו אחרים."
- "פרולים ובעלי־חיים הם בני־חורין."
- "דומה היה עליו כאילו הוא משוטט ביערות בקרקעית הים, תועה בעולם מפלצתי שבו גם הוא עצמו אינו אלא מפלצת. הוא לבדו. העבר מת. העתיד מי יודע מה יהיה. היש בעולם אחד ויחיד העומד לצידו?"
- "...אל העתיד או אל העבר זמן שבו תהיה המחשבה בת חורין, שבו יהיו בני האדם שונים איש מרעהו ולא יחיו בדד - אל זמן שבו יהיה קיום לאמת, שאת הנעשה לא יהיה אפשר להשיב: מאת עידן של אחידות, עידן של בדידות, עידן האח הגדול, עידן הדו-חושב - ברכות שלום!"
- "אם אותה בדותה תאושר בכל המסמכים - עתיד השקר להיכנס להיסטוריה ולהיעשות אמת. 'מי שבידו השליטה על העבר' - נאמר בסיסמא המפלגתית - 'בידו השליטה על העתיד; מי שבידו השליטה על ההווה בידו השליטה על העבר'. ואף על פי כן, אף שהעבר הוא בר שינוי הוא על פי עצם טבעו, הרי לא נשתנה כלל. כל מה שהוא אמת עכשיו אמת הוא מנצח עד נצח. פשוט מאוד. אין צורך אלא בשורה אינסופית של נצחונות על זכרונך."
- "חוסר הבנה מסייע להם לקיים את שפיות דעתם. הם, פשוט, בולעים הכל, ומה שהם בולעים אינו מזיק להם, משום שאינו משאיר משקע, ממש כשם גרעין תירס שעובר דרך גופה של ציפור בלי להתעכל."
- "כשמתעלסים מוציאים מרץ; ואחר כך מרגישים טוב ולא אכפת שום דבר. הם אינם יכולים לסבול שבני אדם ירגישו כך. הם רוצים שנתפוצץ מרוב מרץ, כל הזמן. כל הצעדות האלה, כל התרועות, כל נפנופי הדגלים - כל זה הוא יצר מין שנתחמץ."
- "החירות היא החופש לומר ששניים ועוד שניים שווה ארבע. אם זה מוסכם, נובע ממילא כל השאר" ~ מתוך יומנו של וינסטון סמית'
- "אם יש תקווה הריהי צפויה מן הפרולים" ~ וינסטון סמית' (עמ' 57)
- "אם אתה רוצה תמונה של העתיד - דמיין מגף רומס פרצוף אנושי לנצח." ~ אובריין מסביר לוינסטון סמית' את השקפת עולמו (חלק 3, פרק 3)
- "אתה נרקב והולך אה מתפרק. מה אתה? חמת מלאה טינופת. הסתובב והבט שוב בראי אתה רואה בריה זו העומדת מולך? זה האדם האחרון. אם אתה אנושי זו האנושות." ~ אובריין משפיל את וינסטון סמית' עד עפר (חלק 3, פרק 3)
- "אתה חייב לאהוב את האח הגדול. אין זה די שתציית לו. אתה חייב לאהוב אותו." ~ אובריין מבשר לוינסטון סמית' אודות השלב הבא בחינוכו מחדש (חלק 3, פרק 4)
- "השלטון אינו אמצעי; השלטון הוא מטרה. אין מכוננים דיקטטורה כדי לשמור על הישגיה של המהפכה; מחוללים מהפכה כדי לכונן דיקטטורה. מטרתן של רדיפות היא רדיפות. מטרתם של עינויים היא עינויים. מטרת השלטון היא השלטון." ~ אובריאן מסביר לוינסטון סמית' את מטרות המפלגה (עמ' 211)
- "לא! לא רק כדי לסחוט ממך הודאה, ולא כדי לענוש אותך. אתה רוצה שאומר לך מדוע הבאנו אותך הנה? לרפא אותך! לעשותך שפוי בדעתך! האם אתה מבין, וינסטון, ששום אדם שאנחנו מביאים לכאן לעולם אינו יוצא מתחת ידינו אלא אם כן ריפאנו אותו? אין אנו מעוניינים באותם פשעים טיפשיים שפשעת. פעולה גלויה אינה מעניינת את המפלגה; אין אנו מעוניינים אלא במחשבה. אין אנחנו מסתפקים בכל שאנחנו משמידים את אויבינו; אנחנו משנים אותם." ~ אובריין
- "אנחנו מביאים את הלשון לצורתה הסופית - לצורה שעתידה להיות לה כשאיש לא ידבר עוד שום לשון אחרת. לאחר שנגמור ייאלצו אנשים כמוך ללמוד אותה מחדש. אתה בודאי סבור שעיקר עבודתנו הוא המצאת מלים חדשות. כלל וכלל לא! אנחנו משמידים מלים - עשרות מלים, מאות מלים, יום־יום. אנחנו מקלפים את הלשון עד הגרעין. במהדורה האחת-עשרה לא תיכלל אף מלה אחת העתידה לצאת מן השימוש עד שנת 2050." ~ סיים מסביר לוינסטון סמית' את עבודתו על מילון "שיחדש" (עמ' 43)
- "אינך מבין שכל מטרתה של שיחדש היא לצמצם את היקף המחשבה? בסופו של דבר נביא לידי כך שפשעי מחשבה לא יהיו אפשריים משום שלא יהיו מילים להגותם. כל מושג שעלול להיות צורך בו יהיה לו ביטוי אך ורק במילה אחת, בעלת משמעות מוגדרת בהחלט, שכל משמעויות־הלוואי שלה נמחו ונשכחו. כבר עכשיו, במהדורה האחת-עשרה, אין אנו רחוקים מנקודה זו. אבל התהליך עוד יימשך זמן רב לאחר ששנינו לא נהיה עוד בין החיים. מדי שנה בשנה פחות ופחות מלים, והיקף התודעה הולך ומצטמצם לאט־לאט. אפילו עכשיו, כמובן, אין לא סיבה ולא צידוק לפשעי מחשבה. אין זו אלא שאלה של משמעת עצמית, פיקוח על המציאות. אבל לבסוף לא יהיה צורך אפילו בכך. המהפכה תושלם כאשר הלשון תהיה מושלמת. שיחדש הוא סוצאנג וסוצאנג הוא שיחדש, האם נתת דעתך, וינסטון, שבשנת 2050, לכל המאוחר, לא יהיה עוד בחיים אפילו אדם אחד המסוגל להבין שיחה כזאת שאנחנו מנהלים עכשיו?" ~ סיים לוינסטון סמית', על עתיד השפה (עמ' 44)
- "אבל לאחר הקריאה היטיב לדעת מקודם כי אין הוא מטורף. העובדה שאתה נמצא במיעוט, אפילו מיעוט בן אדם אחד, אין משמעה שאתה מטורף. יש אמת ויש אי אמת, ומי שדבק באמת, אפילו כנגד העולם כולו, אינו מטורף." ~ וינסטון סמית' (עמ' 174)
- "כל מוסמך הושמד או זויף, כל ספר שוכתב, כל תמונה צוירה מחדש, כל פסל ורחוב ובנין נקראו עליהם שם חדש, כל תאריך שונה. התהליך נמשך יום-יום ורגע-רגע. ההיסטוריה חדלה. לא קיים כלום פרט להווה שאין לו סוף בו המפלגה צודקת תמיד." ~ וינסטון סמית' לג'וליה (עמ' 126-127)
דיאלוגים
[עריכה]- וינסטון סמית': "לא אכפת לי. בסופו של דבר ינצחו אתכם. במוקדם או במאוחר יעמדו על טיבכם, ואז יקרעו אתכם לגזרים."
- אובריאן: "אתה רואה סימן לכך שדבר זה עתיד להתרחש? ושמא אתה יודע סיבה מדוע יתרחש?"
- וינסטון סמית': "לא. אני מאמין בכך, אני יודע שסופכם להיכשל. יש משהו ביקום - איני יודע מה, רוח, עיקרון שלעולם לא תתגברו עליו."
- אובריאן: "אתה מאמין באלוהים, וינסטון?"
- וינסטון סמית': "לא."
- וינסטון סמית': "אמור לי, מתי יירו בי?"
- אובריאן: "אולי בעוד זמן רב, אתה מקרה קשה. אבל אל תתיאש. כל אדם סופו להירפא במוקדם או במאוחר. בסופו של דבר נירה בך."
- וינסטון סמית': "מהו חדר 101?"
- אובריאן: "אתה יודע מהו חדר 101, וינסטון. הכל יודעים מהו חדר 101." (עמ' 209)
- וינסטון סמית': "מה אני יכול לעשות אם אני רואה מה שלנגד עיני? שתים ועוד שתים הן ארבע."
- אובריאן: "לפעמים, וינסטון. לפעמים הן חמש. לפעמים הן שלוש. לפעמים הן גם זה וגם זה בעת ובעונה אחת. עליך להשתדל יותר. לא קל לאדם להיעשות שפוי בדעתו."
- (עמ' 201).
- וינסטון סמית': "אם האח הגדול קיים?"
- אובריאן: "ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמותה של המפלגה."
- וינסטון סמית': "האם הוא קיים בו באופן שאני קיים?"
- אובריאן: "אתה אינך קיים."
- (עמ' 208)
הקולקטיביזם האוליגרכי
[עריכה]- "בדרך־כלל, ככל שרבה ההבנה גדולה האשליה; ככל שאדם נבון יותר, כך הוא נעשה שפוי בדעתו פחות." ~ עמנואל גולדשטיין
- "מצויות רק ארבע דרכים להדיח מן השלטון קבוצה שליטה: או שמנצחים אותה מבחוץ, או ששלטונה כושל כל כך שההמונים מתקוממים, או שהיא מניחה לקבוצה בינונית חזקה ובלתי מרוצה להתארגן, או שהיא מאבדת את הבטחון העצמי ואת חפץ השלטון. הסיבות הללו אינן מופיעות כל אחת לעצמה, ובדרך כלל מצויות כל הארבע במידה זו או אחרת. מעמד שליט שיעלה בידו להישמר מפני כל הארבע עתיד להישאר על כס השלטון לצמיתות. והגורם המכריע הוא בסופו של דבר הלך הרוח של המעמד השליט עצמו." ~ עמנואל גולדשטיין
קישורים חיצוניים
[עריכה]
- ציטוטים מתוך הספר (בעברית)
- הטקסט המלא של הספר (כולל אפשרות חיפוש) (באנגלית)
- מילון שיחדש - אתר העוסק בספר ובהשוואות שלו לחברה האמריקאית (באנגלית)