לדלג לתוכן

עירית ענבי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

עירית ענבי (נולדה ב־12 באוקטובר 1959) היא זמרת ומנחת טלוויזיה ישראלית.


  • "בכל פעם שאני יוצאת לעבודה, אני יוצאת לבלות. אני אוהבת את העבודה שלי, ואני עושה רק דברים שאני בוחרת ואוהבת."
  • "אני לא כוכבת. אני אמן ובא לי מטבע היותי אמן לקבל תוכנית משלי. אני יצירתית ויכולה לעשות כל מיני דברים. אני רב־גונית ולא כל כך יודעת לאיזה כיוון אפנה בתוכנית כזאת, ילדים, מבוגרים, עוד לא נפל דבר. כל מה שאני יכולה לומר זה בוודאי שבא לי תוכנית משלי."
  • "חייבים לעשות שידורים שלהן, לתעד את זה. כי מדובר בכספים של הציבור. בכל מקרה, אני עובדת של מפעל הפיס. לאן שיילך – אני אתו." ~ על עבודתה כמנחת שידורי ההגרלות של מפעל הפיס
  • "כשהייתי בת 10 השתתפתי בפסטיבל שירי הילדים הראשון וזכיתי. האודישן היה במלון בתל אביב. הלכתי עם סבא וסבתא, כי אצלנו לא הולכים לבד לשום מקום, ואבי טולדנו נכנס למעלית איתנו ברגע האחרון. הוא היה כוכב־על אז, והוא הסתכל עליי וקרצתי לו וחרצתי לו לשון. הוא שאל לאן אני הולכת, והחלטנו ללכת יחד, והוא התעקש לשיר איתי. זה היה נהדר, חוץ מזה שמכל הפסטיבל, הילדים בשכונה שלי זכרו שהוא הרים אותי וראו לי את התחתונים, וקיללו אותי."
  • "בבית שגדלתי בו לא דיברו עברית, אלא לאדינו והונגרית, הלכתי לגן כמו עולה חדשה. חיילים באו ללמד את ההורים שלי לקרוא ולכתוב בעברית. אפילו כשמקשיבים ל'למה ככה הגדולים', ששרתי עם אבי טולדנו והפך ללהיט ענק, שומעים שהעברית היא לא השפה הראשונה שלי."
  • "יש חוסר תשומת לב ללאדינו, זו התעוררות מאוחרת. מישהו פשוט נרדם בשמירה. כל הקהילה הזאת שהייתה עסוקה בהישרדות של יומיום; אנשים שבאו למדינה בלי כלום, בלי שום דבר. מטבע הדברים, לאנשים שהיו במוקדי הכוח היה יותר כסף, ואחרי מה שהם עברו בשואה הם רצו לשמר, להנציח ולהראות את תרבותם, וזה בסדר. אם זה היה הפוך, אז הספרדים היו דואגים לשמר קודם כול את שלהם."