לדלג לתוכן

עכשיו ברעש

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
עטיפת הספר

עכשיו ברעש הוא ספר שירים מאת יהודה עמיחי שיצא לאור ב־1969.


  • "בקושי ללכת על חיי בלי לטבוע."
  • "כל בוקר אני צועק צעקה של תינוק נולד."
  • "יש הרבה ענבים השנה, אך אין שלום בלבי."
  • "הרשות המבצעת, והאוהבת והשופטת בגוף אחד."
  • "עצובים שקריי המפרידים ביני לבין עצבותי."
  • "לא אצטרך לספר להם על הארץ הזאת, ולא אצטרך לשקר."
  • "זהו הכאב אשר מתחת לכל הכאבים, אשר הופך גם זכוכית למראה."
  • "ככל שמתרחקים מן האהבה, אנו צריכים להרבות בדיבור."
  • "מלך זר שוכב על אישה שהייתה יכולה להיות שלי."
  • "סקרנות בחצאית, בקיץ, ברוח וחוצפה בעכוזים."
  • "פי דג פי ופי דג פטמתך נצמדים הלילה."
  • "מי שמשנה את עצמו, משנה את מקומו, גם אם הוא נשאר בו."
  • "איך אכסה את כל המרחקים בדרכים שלי, איך אקשר בין כולם?"
  • "כל ימי חיי ניסה אבי לעשות אותי לגבר, אך אני תמיד גולש חזרה לתוך רכות ירכיים."
  • "אנחנו שוהים יותר במקומות שרצינו לשהות מעט. נדמה שכך יאריכו ימינו."
  • "איך זה להתלבש ולהתפשט בגלישה, בהחלקה ובלטיפה."
  • "סלחו לי כבר עכשיו... אני מפזר את יום הכיפור על פני כל השנה."
  • "אברי מזדקף בחשכה נוטל את כל הדם מתוך כאבי."
  • "צועקים צעקות עזרה לתאווה."
  • "זיעה זרה עם ריח גומי וירכי נערות."
  • "חטאת פשעת בתוך חיק אפל בצורת בית כנסת."
  • "אני חי מחוץ לתורת אמי ובארצות שאינן מוסר אבי."
  • "שכל הדברים שאני עושה בניגוד לרצוני, יראו כרצוני."
  • "הָעִיר מְשַׂחֶקֶת מַחֲבוֹאִים בֵּין שְׁמוֹתֶיהָ
יְרוּשָׁלַיִם, אֶלֿקוּדְס, שָׁלֵם, גֶ'רוּ, יֶרוּ,
לוֹחֶשֶׁת: יְבוּס, יְבוּס, יְבוּס, בַּחֲשֵׁכָה."

ראו גם

[עריכה]