על הידידות

פסל של קיקרו

על הידידות (בלטינית: Laelivs De Amicitia) הוא ספר מאת מרקוס טוליוס קיקרו שנכתב ב־44 לפנה"ס ותורגם לעברית.

---

• "המתבונן בידיד אמת כאילו מתבונן במעין בבואה של עצמו."
• "ידידים, אף שיֵעדרו, הריהם כנוכחים, אף שיֵדעו מחסור, בכל זאת יש להם שפע."
• "הגם שיקשה לומר זאת, אפילו הלכו לעולמם, עודם בחיים; מה רענן זכרם שנותר אצל ידידיהם, מה רב כבודם, מה עמוקה הערגה אליהם."
• "רבות אפוא וגדולות עד מאוד ברכותיה של הידידות, אך זו בוודאי עולה על כולן, שהיא מאירה את העתיד באור תקווה טובה ואינה מניחה לרוח האדם כי תיחלש או תיפול."
• "משהחילותי ללבוש את גלימת הגברות, הביאני אבי אל סְקַאיווֹלָה והורה לי לא למוש מצדו של הישיש, ככל שאוכל וככל שיותר לי. לפיכך נצרתי בזכרוני את דיוניו הרבים והמלומדים, כמו גם את שפע אמריו שהביע בקיצור ובטעם, ושאפתי להחכים מחוכמתו שלו."
• "חברות אמיתית היא נצחית."
  • במקור בלטינית: ".Verae amicitiae sempiternae sunt"

ראו גם

• ידידות