עמית ורשיצקי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עמית ורשיצקי הוא היסטוריון וסופר ישראלי.

אמרותיו[עריכה]

  • "כמי שעוסק בהיסטוריה תמיד רציתי לא רק לחקור את ההיסטוריה, אלא גם השתוקקתי להתנסות בה, לחיות אותה."
  • "העניין שגיליתי בהיסטוריה קשור ביסודו בצורך שליווה אותי כל חיי: להבין את טבע האדם, לרדת אל צפונות הנפש האנושית, להתוודע אל פסגותיה הנשגבות ואל תהומותיה האפלות, ובקיצור: להבין את עצמי."
  • "ספרות אמורה לאפשר לנו להרחיב את הניסיון האנושי שלנו – גם אם בצורה אסתטית ולא בקיום הפיזי, לבטא פיסת חיים אחרת. זה מניע בסיסי שיש לי גם בעבודה המחקרית שלי וגם בעבודה הספרותית. לאפשר לעצמי עוד התנסות, עוד טעימה מעולמות אחרים ולהרחיב כך את הניסיון האנושי והאפשרות לחוויה אחרת."
  • "רק האמנות מסוגלת לשמש חלופה אמיתית לדת ולספק לאדם החילוני אופק רוחני, תחושת התעלות וחריגה עצמית."
  • "מה שאני עושה במחקר הוא לנסות להבין את הנאציזם מבפנים, מתוך השפה הייחודית שלו, עולם הסמלים, הדימויים וההקשרים האסוציאטיביים שנקשרו בקטגוריות מושגיות של מחשבת הגזע ושל אידאל הגזע הנאצי."
  • "צריך להשהות את השיפוט המוסרי, להבין את הדברים מבפנים, להבין את המוטיבציות שלהם, המניעים הרגשיים, ההקשר התרבותי. אחד הדברים הכי מעניינים בסיפור הזה היא ההבנה שלרוע יש פנים ומופעים שונים. הוא יכול להתגלם בצורות שונות ולהופיע בצורות שונות. האנשים האלה לא ראו את עצמם כרעים, הם ראו עצמם כמי שרואים את הטוב." ~ על הנאצים

המטפיזיקה של הגזע (2021)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – המטפיזיקה של הגזע
  • לאומיות הגרמנית שהייתה מסובכת מראשיתה בשאלות של זהות עצמית ושורשים היסטוריים, מצאה ברעיון הגזע בסיס לכינון תודעה של מוצא משותף."
  • "תהליכי המודרניזציה המואצים בגרמניה ברבע האחרון של המאה ה־19, התמורות העמוקות במרקם החברתי והתפוררותם ההדרגתית של העוגנים הדתיים חוללו שחיקה מתמדת בתחושת הביטחון של בני התקופה כלפי העולם שסביבם ועוררו חיפוש אחר מקור חדש של יציבות ואמונה ואחר השקפת עולם שתספק תחושת קביעות והמשכיות בעולם תנודתי ומשתנה."
  • "הופשטו המושגים 'דם', 'גזע' ו'חיים' מהוראתם הביולוגית־נטורליסטית והוטענו במשמעויות חלופיות בעלות איכות מטפיזית."

פני יאנוס (2021)[עריכה]

  • "תר אחר השכחה בכל מקום שהיא עשויה להימצא בו; מקפיד תמיד להקיף עצמי בחברת בני אדם, אך בה בעת להישמר מפניהם."
  • "האוויר היה קר אך הימים שטופי אור, ועל גדות הסֵן ניתן היה לפגוש עוד בצעירות חשופות איברים מתענגות על קרניה של שמש סתיו מאוחרת."
  • "ערב־רב צפוף ורעשני של אינטלקטואלים פטפטנים, פקידים מצוחצחים ובוהמיינים מפוהקים, המסבים בצפיפות לשולחנות על המדרכה, והשיחות מתלהטות ושוככות לפי מקצב החדשות והאופנות המתחלפות."

קישורים חיצוניים[עריכה]