עמרי הרצוג

עמרי הרצוג (נולד ב־1973) הוא מבקר וחוקר ספרות ישראלי.

על ספרות

• "כמו בין אנשים, גם בין טקסטים צריך להשתולל ארוס, אחרת השעמום פושה בכול."
• "טקסטים גדולים נובעים לעיתים מרגשות עזים, חלקם קטנוניים: אכזבה, עלבון, רחמים־עצמיים, קנאה או תסכול. זה נכון לכתיבת ספרות ולכתיבת ביקורת גם יחד."
• "בספרות כמו בחיים, אני לא חסיד גדול של תופי הפאתוס, במיוחד כשהם רועמים ללא הרף. את השיא יש לתזמר: הזעקה מהדהדת רק על פני שטח שוקטים."
• "טקסטים שמבקשים להציג נביעה פנימית עזה ולעורר אותה אצל קוראיהם נדרשים להקפדה יתרה: הם דורשים דיוק וזיקוק של כל מלה וכל משפט."

על ספרים

• "התסכול, המרה השחורה והייאוש נמסרים בנרגנות עולצת, שובבה ופעלתנית. בספרות כמו בחיים, הרחמים העצמיים מספקים עונג יקר, אם מתלווה אליהם מידה הגונה של אירוניה עצמית." ~ על הספר "עם הזרם"
• "עוז בוחר כעת בדרך אחרת – מיידית, ערומה וחד־משמעית, וזו בחירה בלתי רגילה, מאיימת ואפילו מבהילה. הוא מונע את הנחמה של המורכבות, של קריאות סותרות ושל תמרונים מטאפוריים. כמו נואש מכל אלו, הוא כותב נכוחה, בקול ברור, פשוט וסבלן; הוא כותב את שרודף אותו." ~ על הספר "תמונות מחיי הכפר"

שונות

• "על מנת לחבר, יש לייצר תחילה גבול סביב יחידות בדידוֹת, לסמן את ראשיתן ואת סופן כדי שיהיה אפשר לקשר ביניהן."
• "דיילות אהובות על תרבות הפופ האמריקאית כי הן 'מבטאות את סיפור החלום האמריקאי – מטמורפוזה מנערה כפרית, פרובינציאלית אך יפה מאוד, לאשת העולם הגדול ופאם פאטאל'."
• "המיקוד המופלג בעצמי קשור כמובן בתרבות הפסיכולוגית והצרכנית, שחוגגת את הפרטיקולרי, הייחודי והחד־פעמי ומניעה את התפישה העצמית באמצעות מושגים אלה. זו כבר לא רק ההשתייכות לכלל הלאומי, המעמדי או הדתי שמכתיבה ערך עצמי; זהו האופן שבו כל אדם נדרש לחוות עצמו כייחודי באופן מקסימלי."

קישורים חיצוניים

• שיחה עם עמרי הרצוג, בית אבי חי