ציפי אובזילר
ציפורה (ציפי) אובזילר (נולדה ב־19 באפריל 1973 בתל אביב) היא טניסאית עבר ישראלית. אובזילר הייתה אלופת ישראל בשנים 2000, 2004 ו־2005, ודורגה בשיאה (9 ביולי 2007) במקום ה־75 בדירוג ה־WTA.
- "עד היום לא הייתה כל כך אופציה, אין הרבה שחקניות עבר שעדיין נמצאות בתוך הטניס הישראלי. השחקניות שגדלתי איתן בכלל לא נשארו בענף. אני שמחה מאוד על ההזדמנות להיות קפטנית פדרציה ואולי לגרום לאיזשהו שינוי מהבחינה הזו. בנבחרות בעולם יש שחקניות עבר שנמצאות בתפקיד הקפטניות כבר כמה שנים. ועדיין, רואים יותר מאמנים, לגברים וגם לנשים, ומעט מאוד מאמנות. זו התרגשות טהורה ואני מודה לראשי האיגוד על האמון שהם נותנים בי. מגיל צעיר הייתי אנדרדוג במשך כל השנים לא הייתי ראשונה ולא שנייה. בנוער תמיד ראו בי כמספר חמש או שש, וגם כשנפתחה האקדמיה הראשונה נשארתי בחוץ. כל הזמן הייתי במסדרון, מאחור, לא ספרו אותי ודווקא זה עורר בי את החשק להמשיך. אמרתי לעצמי 'אתם תראו, יום אחד אעבור פה את כולן'." ~ על קריירת הטניס שלה (אורי טלשיר, "ציפי אובזילר: כל הזמן הייתי במסדרון, מאחור, לא ספרו אותי", באתר הארץ, 12 באוקטובר 2015)
- "גם כשלימור לבנת הציעה לי להיות היועצת שלה, הבהרתי שאני לא מוכנה לוותר על המעורבות בטניס הנשים ועל עבודת השטח. אני מאוד אוהבת את הטניס, זה החיידק שלי וזו מי שאני. תמיד שואלים מה אני הולכת לעשות ומה הכי חשוב – נעשית הרבה עבודה על ידי האיגוד ואני לא מתיימרת לדעת הכול. צריך להמשיך להשקיע בקשר של האיגוד לשטח – אילו שחקניות יש, איפה הן מתאמנות ואיזה סוג של עזרה הן צריכות. יש בנות 9–11 בעלות פוטנציאל, אבל זה עוד מוקדם. אני מכירה כל אחת ואחת, וממשיכה ללמוד מה הצרכים כדי שיהיו פה יותר טניסאיות. אני מקווה שנצליח לייצר שחקניות שיגיעו לטופ העולמי, אבל יש גם צד ערכי וחברתי שאני מטפחת. החיים דינמיים ויש דברים בסיסיים ששכחנו במשך השנים, כמו לומר שלום בתחילת האימון ותודה בסיומו. המטרה בכל הגילאים היא שכולן יקבלו יחס שווה והכול ייקבע על פי קריטריונים. אני התחלתי לשחק מאוחר יחסית, בגיל תשע וחצי. היום, כשאומרים על ילד שאולי הוא התחיל מאוחר מדי, אני בכלל לא מוכנה לשמוע על זה." ~ על השאיפה והחזון לקדם את תחום הטניס בישראל (אורי טלשיר, "ציפי אובזילר: כל הזמן הייתי במסדרון, מאחור, לא ספרו אותי", באתר הארץ, 12 באוקטובר 2015)
- "כל עוד ספורטאי מרגיש בבטן שיש לו מה לתת, עליו להמשיך ולא להקשיב לאף אחד. אנשים אוהבים באופן טבעי לראות את הספורטאים שהם עוקבים אחריהם מצליחים. לפני שנה כולם שאלו על רוג'ר פדרר 'למה הוא לא פורש, למה הוא עושה את זה לעצמו?', ומאז הוא עשה המון דברים יפים. יש ספורטאים שזה מוריד אותם, אבל לי נתן עוד כוח. אין סיבה להפסיק לחלום בכל גיל. אוי ואבוי לנו אם לא נחלום. אחרת, מה בעצם הדרייב בחיים?" ~ במסר אופטימי (אורי טלשיר, "ציפי אובזילר: כל הזמן הייתי במסדרון, מאחור, לא ספרו אותי", באתר הארץ, 12 באוקטובר 2015)
- "אני מודה למדינה נפלאה קטנה שנתנה לי במה לקריירה גדולה. יותר מכול התרגשתי לשיר את ההמנון הלאומי שלנו, התקווה. בעקבות הכדור הירוק זכיתי להגיע למקומות רחבים בכדור שלנו." ~ בהודעת הפרישה שלה (אלמוג שריד, "אובזילר: מודה למדינה קטנה שנתנה לי במה לקריירה גדולה", באתר nrg, 13 באוגוסט 2009)
- "אני רוצה להודות על שנים של עידוד תמיכה וחברות. עכשיו זה הזמן להחזיר בהוקרת תודה וחיבוק. הכרת תודתי לכל מה שעשיתם בעבורי. על שנתתם לי בכל הלב." ~ מודה למשפחתה וחבריה (אלמוג שריד, "אובזילר: מודה למדינה קטנה שנתנה לי במה לקריירה גדולה", באתר nrg, 13 באוגוסט 2009)
- "תודה על התמיכה הנפשית, הרגשית והשקט שנתת לי. התברכתי בבת זוג שנתנה לי את הבימה להתמודד ולהצליח. הייתה לך דרך חיים ברורה מאד, יש אימא הדס בבית ואימא ציפי במטוס. אז עכשיו ליהיא תקבלי אותי יותר. יש לנו הרבה מה להשלים ונעשה את זה ביחד." ~ מודה לבת זוגתה ובמסר לבתן המשותפת (אלמוג שריד, "אובזילר: מודה למדינה קטנה שנתנה לי במה לקריירה גדולה", באתר nrg, 13 באוגוסט 2009)
נאמר עליה
[עריכה]- "אובזילר מעולם לא הייתה ספורטאית של אמונות תפלות, אלא של עבודה קשה ומקצוענות אין קץ. הודעת הפרישה הרשמית שלה (היום) הייתה צפויה מזה חודשים ארוכים, אבל גם אותה היא תכננה כהרגלה בלי להשאיר דבר ליד המזל והיא עשתה את זה בסטייל – כמו כל דבר שעשתה בקריירה ארוכת השנים שלה. 13 שנות מקצוענות של עליות ומורדות הן לא דבר של מה בכך בספורט אינדיבידואלי וקשה, שבו אתה צריך להרים את עצמך לבד, במו ידיך ורגליך, בכל פעם שבאה הנפילה. אובזילר ידעה נפילה אחת ענקית בפרק א' של הקריירה שלה, דווקא בשנות צעירותה אז הייתה אמורה לקבל את כל התמיכה לממש את הפוטנציאל הגדול שלה – אבל דווקא אז, בשנים בה אמורה ההצלחה להאיר פנים – אף אחד לא ספר אותה. אבל במקום להתלונן ולבכות על מר גורלה, חזרה ציפי בגדול לכבוש את הטניס הישראלי ובמידה מסוימת גם את העולמי, בהתחשב בכך שעשתה זאת בגיל שבו רוב הטניסאיות פורשות. הניסיון והאהבה שלה למשחק לקחו אותה עד למקום ה־75 בעולם ובגיל 35 זה לא היה דבר מובן מאליו. אובזילר הביאה את נבחרת ישראל יחד עם שחר פאר לשיאים חדשים גם בגביע הפדרציה, ורשמה בדרך גם שיא אישי ועולמי של הופעות במדי הנבחרת. היא הייתה עד היום, יום פרישתה, הטניסאית המבוגרת ביותר בעולם בסבב והמשיכה כמעט עד לרגע האחרון לעשות בי"ס לשחקניות צעירות ממנה ביותר מעשור. אבל ציפי משאירה אחריה לא רק מסורת של התמדה, נחישות מקצוענות והישגים, אלא בעיקר את ההוכחה שאפשר להיות ספורטאי מצליח – ובן אדם. בניגוד לספורטאים וביניהם גם טניסאים ישראלים אחרים לאורך השנים, אובזילר לא שכחה לרגע מהיכן הגיעה, לא שכחה מי תמך בה לאורך כל הדרך גם בימים הקשים יותר ונותרה תמיד חברה נאמנה ומלאת ענווה." ~ על אופייה של אובזילר על רקע הקריירה המפוארת שלה (אילנה ברגר, "ציפור נדירה", באתר mako, 20 באוגוסט 2009)
- "אבל אם חשבתם שלא נשמע על ציפי יותר תתבדו מהר מאד. ציפי לא הולכת לשום מקום. כסנונית הראשונה המבשרת על בוא הוואקום בטניס הישראלי, היא החלה לפעול עוד לפני שפרשה למען הדור הבא, ותודו שזו תגובה לא אופיינית למי שכילדה לא קיבלה מאומה. אובזילר עמלה כבר חודשים על קידום ילדות צעירות בפרויקט של המועצה לקידום נשים בספורט ואיגוד הטניס, היא עוזרת לטניסאית קרן שלמה בדרכה לחיי מקצוענות, היא הביאה במהלך כל הקיץ את ההנאה מענף הטניס לחייהם של מאות ילדים בקייטנות שקיימה בקנטרי הרצליה והיא מוצאת זמן לצאת בימים אלה גם למאבק עיקש למען נגישות נכים ועוד פרויקטים חשובים אחרים בעיר מגוריה גבעתיים, בה היא יושבת באופוזיציה במועצת העיר. אובזילר היא זן נדיר. אישה חזקה, עקשנית לפעמים אבל תמיד עם סיבה טובה, וכאמור, בעיקר בת אדם וספורטאית גדולה המשאירה אחריה נעליים גדולות והרבה געגוע." ~ על המשך פועלה של אובזילר לאחר שפרשה מטניס מקצועי (אילנה ברגר, "ציפור נדירה", באתר mako, 20 באוגוסט 2009)
- "קודם כול זהו יום מאד מרגש בשבילי. ציפי תמיד הייתה כמו אחות גדולה בשבילי. מהיום הראשון שלי בנבחרת, למרות פער הגילאים, ציפי תמיד עזרה, תמכה וייעצה לי. היא כמו אחות גדולה עבורי. ההישגים של ציפי מדברים בעד עצמם, היא נתנה את כל כולה לטניס ולספורט הישראלי. מבחינתי ציפי היא דוגמה ומודל לאיך ספורטאי צריך להתנהג על המגרש ומחוצה לו. אני מאחלת לה את הכי טוב שרק אפשר ואין לי ספק שהיא תמשיך לתרום לטניס ולספורט הישראלי." ~ הודעתה של הטניסאית שחר פאר עם היוודע דבר פרישתה של אובזילר (אלמוג שריד, "אובזילר: מודה למדינה קטנה שנתנה לי במה לקריירה גדולה", באתר nrg, 13 באוגוסט 2009)
- "אני קצת נרגש. את 21 השנים שלנו ביחד אי אפשר לסכם בכמה משפטים. את תמיד יודעת להביט על האופק ואת תמיד יודעת להבין מה את רוצה להשיג ולהתמקד במיליון פרטים קטנים לטובת הקריירה. הכלל הראשון שלך הוא הרצון האמונה והכלל השני שלך הוא להישאר תמיד בן אדם טוב והגון. בשנותיך הרבות בנבחרת היית הדבק שחיבר שחקניות בשלושה דורות שונים והיית החוליה שהביאה בסופו של דבר את הנבחרת לבית העליון. נותר לי לומר תודה על הזכות שניתנה לי להיות הקפטן שלך." ~ המאמן עודד יעקב נפרד מאובזילר עת הודיעה על פרישה (אלמוג שריד, "אובזילר: מודה למדינה קטנה שנתנה לי במה לקריירה גדולה", באתר nrg, 13 באוגוסט 2009)
