קום קרא

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קום קרא הוא רומן מאת שמעון אדף שגיבורו הוא הבלש אליש בן זקן. הספר יצא לאור ב־2017.


  • "אילצתי את מוחי התועה להתמקד, לעקוב אחרי מחשבה עד תומה."
  • "אין עוד מחלוקת בין הרצון שלי למות לעובדה שאני יכול למצוא הנאה וסיפוק בכל שעה נתונה."
  • "בקושי צלחתי את כברת הדרך מהשער אל הכיתה. על אף המרחב העצום, החלל המקומר ששוליו מלחכים את קצות תבל, התחככתי בנחילי אדם."
  • "בחופשת הקיץ נגלתה לי יכולת שעד כה נסתרה ממני, לרכוב על המהומי השיחות של אחרים. עדיין הייתי בלתי מיומן בה. עדיין לא צייתה לרצוני. הקשבתי למילים, עד שצדם העקר הופיע, עד שהמובן התפוגג, ורק נגינת הדיבור מרחפת כמו ריח בחלל."
  • "מין דוק של מרחב המתוח על תהום זמן. הוא מונע ממני לשוב ולהתאחד עם מעמקיה, ובאותה נשימה הוא העדשה הממקדת ומסייעת בידי להביט."
  • "שפתיו של השותף נעו חרש, איזו תחינה עלומה, הידהדו את הזיית הרגיעה שניסה לזמן. הוא חשב על אגמי מים צלולים, קפואים, ערבות קרח מכחילות, סדקים של כפור בזגוגיות, שלג על עצים מחטניים."
  • "היא אמרה שהפרטים שיוצרים את הניצוץ, את התנועה, את הידיעה של האיברים איך לקום בבוקר, איך לספוג את אור השמש של הצהריים, איך לשרוד את השקט של הערב, המעשים והאמירות, זאת הספרות שהיא מחפשת."

קישורים חיצוניים[עריכה]