שמעון אדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"גדולה אימת הדף הריק, אבל גדולה ממנה אימת השתיקה."

שמעון אדף (נולד ב־1972) הוא סופר ומשורר עברי.

מתוך שיריו[עריכה]

  • "השעות עוברות ואין מי שיאמר לי איך החורף מתאדה לתוך אביב."
  • "הייתי רוצה להאמין כי אי שם גמעה ציפור את השחר של טרם היותי."
  • "את אומרת לי לבוא ובעולם אין שום מרחק ממך אליי שלא נמחק. אני עוזב בשביל לחזור."

מתוך ספריו[עריכה]

  • "גדולה אימת הדף הריק, אבל גדולה ממנה אימת השתיקה."
  • "אתה רוצה שאלך, שאל שוב. התעוררתי בטרם הספקתי לענות."
  • "חריפות עמדה באוויר, אולי שעות קודם נשטפה החורשה גשם."
  • "עכשיו שחורף, והאור אצור בעננים, קב של חסד נופל על העיר."
  • "במקום ללכת מן המציאות אל הדימוי, בתקווה למצוא הסבר, לנסח פשר, אולי כדאי שאלך מן הדימוי אל המציאות."

ערים של מטה (2012)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – ערים של מטה
  • "הכושר לקלוט את עצמה כנתון של עצמה."
  • "הוודאות העמומה שאנו חיים תמיד בעולם של לחישות."
  • "יצאתי החוצה, פוסע באין כיוון מוגדר. בטיילת נהמו הגלים."
  • "מה יותר גרוע, להשלים עם הכישלון או לחיות מתקווה זעירה אחת לתקווה זעירה שנייה."

אני אחרים (2018)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – אני אחרים
  • "התהליכים שעוברים על תפיסות האני והעצמי בספרות בת ימינו."
  • "שום כתיבה שעוסקת באני לא יכולה שלא להכיל מניה וביה את הבירור של תנאי ההופעה של האני."
  • "במבט כולל נדמה שכתיבה ב'זהותית מדוברת' היא כתיבה במרחב הטקסי של ביצור זהות. תחבול של העונג שבאמירת אני."
  • "האתוס של פוליטיקת הזהויות חרג מהרחם הליברלי שבו התרקם ובלע אליו גם את צורת השיח המנוגדת לו מטיבה, השיח הדתי־שמרני."

אמרותיו[עריכה]

  • "לכתוב ספר זו אפשרות לבדוק איך העולם עובר דרכי או איך אני עובר בעולם."
  • "הרגעים של הספק הם בעיניי הרגעים המכוננים של היהדות."
  • חרדה היחידה שאני יכול לחוש היא כלפי מה שאני כותב כרגע, לא כלפי מה שכתבתי לפני שנתיים ועכשיו רואה אור. אני כבר נמצא בספר הבא."
  • "אני מרגיש שאני נמצא בנקודת האפס שלי, בהתחלה של הדברים – ובו־זמנית אני מרגיש שהכול כבר קרה, שאני ממש עייף ושאני בן מיליון שנה."
  • "במשך הרבה שנים בספרות העברית והעולמית, שולטת פרדיגמה ריאליסטית – איך אנחנו יכולים לשקף את המציאות באמצעות מילים. אני לא מצויד בפרדיגמה הזו, וצריך לכפות אותה על עצמי."
  • "הסוגיה של הזמן, המעבר שלו, התוצאות שלו, הצורה שבה הוא נקלט בתודעה – אלו שאלות שהעסיקו את הספרות מאז ומעולם. אך ספרות המדע בדיוני אפשרה לחשוב על זמן עתיד, בעוד שהספרות היפה קשורה לעבר ולהווה."
  • "אני חושב שאנשים תמיד יזדקקו לדמויות, לעלילה, למבט חדש על העולם, לכך שמישהו ינסח בעבורם רחשי לב שהם לא יכלו לנסח בעצמם."