קלולס
מראה
קלולס (באנגלית: Clueless) הוא סרט אמריקאי מ־1995 בבימויה של איימי הקרלינג (Amy Heckerling).
מתוך הסרט
[עריכה]- "חיפוש אחר בחור בתיכון הוא חסר תועלת כמו חיפוש אחר משמעות בסרט של פולי שור."
נאמר עליו
[עריכה]- "החיסרון הגדול ביותר של 'לא רק בלונדינית' הוא שהוא לא 'קלולס'. למרות שהעלילה שונה בתכלית, הרעיון שעומד מאחורי שני הסרטים הוא זהה: בלונדינית מיליונרית חמודה מדרום קליפורניה, שכל עולמה הוא שופינג ומסיבות בריכה בבוורלי הילס ובל אייר, מגלה יום אחד שאנשים רציניים לא לוקחים אותה ברצינות בגלל מי שהיא, ומחליטה להוכיח לעולם שהיא יכולה לעשות דברים גדולים יותר מאשר לעזור לחברותיה להתאים את גוון הלק לגוון הנעליים, דבר שהיא אכן מוכיחה בזכות רוחב לבה, הנחישות והאופטימיות שהן טבע שני לה, הידע המופלג שלה בענייני אופנה וטיפ־טיפה מזל. ומה שיותר חשוב מזה שאנשים אחרים מתחילים לקחת אותה ברצינות זה שהיא לומדת לקחת את עצמה ברצינות, כלומר מגלה שסוג הבחורים שנמשכה אליהם עד כה הם בכלל לא בשבילה ומה שהיא באמת צריכה זה מישהו קצת פחות חתיך וקצת יותר חכם ונחמד." ~ דנה קסלר
- "הסרט 'קלולס' שינה לי את החיים. כולם מסביבי היו מחוצ'קנים שהתהדרו בבגדים מכוערים בסגנון צבאי, ולפתע הגיחה שר הורוביץ, הברבי מהחלומות בגילומה המופלא של אליסיה סילברסטון, ובנוכחותה הפסטלית רמזה שיש גם אפשרות אחרת. דקה אחרי שהסתיים הסרט כבר נכנסתי לאמוק. חזרתי לראות אותו עוד שלוש (!) פעמים בקולנוע, התחלתי לאגור כל פריט אפשרי שמעוטר בפרווה סינתטית צבעונית, ובכל פעם שמישהו ניסה להעיר לי משהו על מצבי הנפשי, פטרתי אותו ב"as ifff" מתנשא. לצערי, לא בדיוק הייתי רזה, עשירה או בלונדינית, כך שבמבט לאחור אני יכולה להבין למה נראיתי קצת פתטית בעיני חלק מבני כיתתי, אבל... נדמה לי שהצלחתי להבהיר למה אני מתכוונת כשאני מדברת על ההשפעה הסגנונית של סרטים על המבנה הנפשי שלנו." ~ מעיין וינטר
- "מי חשב שיתייחסו בכזו רצינות לסרט על נערות תיכון שקוראים לו 'קלולס'?" ~ איימי הקרלינג
- " 'קלולס' הציג את הוויית בני הנוער העשירים של החוף המערבי. החיים מחייכים לשר ולחבריה, צעירים בלי יותר מדי תסבוכות שאוהבים מותגים, גרים בארמונות, מקבלים ג'יפים מתנה מההורים וממלאים את הארון בבגדי מעצבים. שר הכירה למיליוני בני נוער את 'המעצב הממש חשוב אזאדין אלאייה' כשנשדדה במגרש חניה בסרט והייתה מוטרדת מזה שהשמלה תתלכלך הרבה יותר ממה שהטריד אותה האקדח שכוון לעברה, והכניסה ללקסיקון האופנתי של מיליונים את מילות הקסם 'קלווין קליין'. אך יותר מכול, 'קלולס' היה נקודת ציון במעבר בין אלילי Nineties (שנות ה־90) קולנועיים בני דור ה־X, שעשו סמים, לא דפקו חשבון ולא היה להם כיוון של ממש בחיים, לדור חדש של בני נוער – אופטימיים, קפיטליסטיים ובלי יותר מדי דאגות בחיים." ~ עדי בוסיבא
- "הוא הפך למרענן הרשמי של אותו קיץ, ולשפה של צעירים ברחבי העולם. בעקבות 'קלולס' רצו נערות מתבגרות לקניונים ורכשו חצאיות משובצות וגרביים בגובה הירכיים." ~ הדס שואף
- "שאני רואה אותו – אני מתמוגגת. הקסם הסטייליסטי עובד עליי. אני חולמת על הארון החשמלי של אלישיה סילברסטון ולא אכפת לי כמה הסרט רדוד ושטחי." ~ שירלי סידרר-חכמון