רחל חלפי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רחל חלפי (נולדה ב־1939) היא משוררת ישראלית.

מתוך שיריה[עריכה]

  • "הָעוֹלָם מְחַכֶּה מְחַכֶּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מְחַכָּה לוֹ, עוֹמֵד וּמְחַכֶּה בַּפִּנָּה, אֵינוֹ מִתְגַּלֶּה."
  • "אַתָּה צוֹחֵק מֵאֹזֶן לְאֹזֶן אֲנִי בּוֹכָה מֵאשֶׁר. הָאוֹרוֹת מִתְעַצְּמִים בְּאָדֹם וְזָהֹב."
  • "לְעִתִּים אֲנִי נוֹפֶלֶת שְׁבוּיָה
בַּכֻּרְסָה נוֹהָה אֶל דְּבָרָיו
נוֹגַעַת קַלּוֹת בִּקְצֵה הַזֶּרֶת
הַקְּטַנָּה בְּתַבְנִית הָעוֹלָם."
  • "לִכְתֹּב כִּי אֲנִי לֹא יוֹדַעַת. לֹא יוֹדַעַת.
לִכְתֹּב כִּי אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה לְעַצְמִי.
לִכְתֹּב כִּי אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי."
  • "שֶׁיַּבְקִיעוּ מִלִּים צוֹלְלוֹת שֶׁקּוֹלָן מַכֶּה
אַדְווֹת בְּמֵי־הַקִּיּוּם
שֶׁאָמוֹדַאי־הַנֶּפֶשׁ יֵרֵד לָעֳמָקִים הַחוֹנְקִים
לִשְׁלוֹת מֵהֶם אֳנִיּוֹת טְבוּעוֹת."
  • "אֲנַחְנוּ חַיִּים עַל חוֹלוֹת נוֹדְדִים אֲנַחְנוּ
נָעִים וְנָדִים עַל גַּלִּים עוֹלִים וְיוֹרְדִים.
הַיּוֹם כָּאן אָז בּוֹנִים וּמְקִימִים כְּאִלּוּ כָּאן לָנֶצַח.
מָחָר שָׁם אָז קָמִים וּמְפָרְקִים וְאוֹרְזִים וְנוֹסְעִים
כְּאִלּוּ אֵין נֶצַח. בְּקֹשִׁי יֵשׁ עַכְשָׁו."

סין (2003)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – סין (ספר שירה)
  • "עולם, עולם, תן לי לינוק אותך מכל דדיך."
  • "שמלת הלבן והכסף, שמלת הצחור הבוהק, השמלה שלא לבשתי מעולם."
  • "לזכור את הרוחות הקדמוניות שנשבו כאן במקום הזה, מעבר, מעבר לשהותנו הרופפת."
  • "רוצה להיחלץ החוצה בכיסא מפלט, להיפלט, לעוף ליבשת אחרת, אבל להישאר חזק בכיסא הזה."
  • "ילד שלי מתרחק והמרחק הופך חומת סין, ילד שלי מכריז על הקמת אימפריה עצמאית מן העבר האחר של העולם."
  • "אני אוהבת את המפלצת מלוך נס והמפלצת אוהבת אותי."

אמרותיה[עריכה]

  • "רגע לפני שאני כותבת אני לא יודעת על מה אכתוב, ואז הכתיבה מופיעה, מהירה, כמעט אוטומטית."
  • "ברגע שאנחנו לומדים להתבונן, ולקבל את הריבוי הפנימי שבנו... אנחנו חופשיים לרגע גם לתת ביטוי לפלורליזם הזה."
  • "רק בגיל מאוחר יחסית נודע לי שהוריי ודודי הם משוררים. דודי (אברהם חלפי) היה בא אלינו הרבה מאוד, היינו גרים בסמיכות בשנים מסוימות."

נאמר עליה[עריכה]

  • "רחל חלפי היא משוררת מובהקת, העורכת מסע אינטימי, פנימי, בנבכי הנפש, בגבולות הדקים שבין המודע לתת­־מודע, בין מה שניתן לתיאור לבין מה שחומק מן ההגדרה." ~ רפי וייכרט