ריצוי
ריצוי הוא מעשה, דיבור, או התנהגות הנעשים כדי למצוא חן בעיניו של אחר.
- "ריצוי יתר הוא אוסף של אסטרטגיות פסיביות שהושרש בילדות, במטרה להימנע מכאב או הרגשת חוסר ערך, וכדי שנרגיש ראויים ובטוחים." ~ נטלי לו, 'השמחה באמירת לא'
- "חשוב להרחיב את הגדרת העצמי שלנו, ליצור יותר עוגנים שעליהם מתבססת תפיסת העצמי. עם השנים נהפוך לפחות מרצים מאשר כשהיינו צעירים יותר, מפני שהיחסים החברתיים שלנו יותר מבוססים. אצל בני נוער, למשל, כל מפגש הוא קריטי. כשאנחנו מתבגרים אנחנו פחות צריכים אישורים." ~ פרופ' ליעד עוזיאל
- "בתשתית של ריצוי יתר יש תחושת חוסר ערך, חוסר שווי וחוסר ביטחון. פעמים רבות זה קורה מפני שבתהליך הילדות המוקדמת, משהו בקשרי ילד־הורה משתבש. באופן טבעי ונורמלי ילדים רוצים לרצות את הוריהם. ילד שמרגיש או חש בצורה עמוקה שלא אוהבים אותו ינסה להשיג את האהבה באמצעות צייתנות יתר. זה מתחבר לצורך שלנו להרגיש משמעותיוּת, אנחנו רוצים להרגיש מוערכים על ידי אחרים. אם אני נאהב, אני בעל ערך למי שאוהב אותי. אם אני לא בטוח בזה, אני עלול לוותר על צרכיי כדי להתנהג בצורה שמספקת את האחר." ~ פרופ' עמירם רביב
- "אבא אומר לגדי בסבר של ריצוי ופיוּס: 'מה יש, חַבּוּבּ?' " ~ אליעזר שטיינמן, 'סמדר'
- "הברור 'והפשוט' יחסית בשאלת הסליחה, קשור באלה שאנחנו חטאנו להם ואנו מבקשים את סליחתם אחרי תשובה, חרטה, ריצוי." ~ רחל אליאור, 'סליחה, תשובה וכפרה'