שבועת אמונים (ספר)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שבועת אמונים (באיטלקית: Confidenza) הוא רומן מאת דומניקו סטרנונה שיצא לאור ב־2019 ותורגם לעברית.


  • "נשיקה היא תקציר של הזדווגות."
  • שקר הוא חבל ההצלה של האנושות."
  • "לספר משמעו לשקר, מי שמספר טוב יותר משקר טוב יותר."
  • "לא הפדגוגיה של החיבה היא שמשפרת אותנו, אלא הפדגוגיה של הפחד."
  • "הצלחתי לזהות את האומללות שלו. אומללות שהייתה מוכרת לי."
  • "מטפחים תמיד קצת שנאה, אפילו גועל, כלפי הוריהם."
  • "כמה דברים מופרכים יכולים להתרחש בראש, לאהוב ולרצות בטובתה כבר בלי להצליח לרצות בטובתה, לרצות ברעתה ולהמשיך לאהוב ולרצות בטובתה."
  • "מה שנחשב היו יחסי המשיכה־דחייה המתמשכים שלנו. כאילו הפרזנו בחיבה ההדדית שלנו רק כדי שנוכל לוודא את קיומו של התיעוב ההדדי שלנו. או להפך. כמובן, לא חסרו תקופות מאושרות, שוחחנו על הכול, התבדחנו."
  • "אני לא יודע מה עושים עם אהבה שמיימית, אהבה נוחה, אהבה מצלצלת, אהבה מטהרת, אהבה פתטית: בגלל זרות המילה המעטתי כל כך להשתמש בה במשך חיי הארוכים. השתמשתי במקומה במילים רבות אחרות: דריכות, זעם, כיסופים, אובדן, צורך, דחיפות, תשוקה."
  • "היא חייכה אליי כאילו אני עצמי המצאתי את המשחק, אבל נראה לי שעמוק בפנים היא הייתה מאוד מתוחה. החרדה אחזה גם בי מייד, הממה אותי, נלחצתי מהמחשבה שלמישהי בת עשרים ושלוש יכול להיות סוד בל יתואר שכזה."
  • "כעבור כמה ימים, ללא מריבה, להפך, ברשמיות מנומסת שמעולם לא שרתה בינינו, הסכמנו שמערכת היחסים שלנו נשחקה, ונפרדנו."
  • "הרגשתי כאילו אני מחקה מישהו אחר, דמות מרומן או מהקולנוע שאני לא זוכר. או אנשים אמיתיים כלשהם שנתקלתי בהם בילדותי לכמה דקות והטביעו בי חותם. אבל בשלב מסוים התחלתי לומר לעצמי: לא, סוף כל סוף עכשיו כשאני בן 40, הרגישות הזאת, האינטליגנציה הזאת, הן באמת שלי."
  • "היא עזבה את איטליה, עלתה למטוסים שאני לא הייתי עליהם מימיי, היא הגיעה לעולמות, למנהגים ולשפות שלא ידעה עליהם דבר, עמדה במבחנים ובמכשולים מכל הסוגים."

נאמר עליו[עריכה]

  • "עלילתו של 'שבועת אמונים' נטווית ביד אמונה סביב תחבולה חיצונית לסיפור, המשמשת כוָו שחוט העלילה עובר דרכו שוב ושוב עד להיווצרות מעין פקעת סיפורית דחוסה." ~ תמר רותם