דומניקו סטרנונה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דומניקו סטרנונה, 2017

דוֹמֶניקוֹ סְטַרנוֹנֶה (באיטלקית: Domenico Starnone) (נולד ב־1943) הוא סופר איטלקי.

אמרותיו[עריכה]

  • "אני מוכרח להגיד דברים כמו שהם, לעומקם, שאם לא כך, למה לכתוב? הסופר צריך להיות חסר בושה ולא זהיר, אחרת מה הטעם? זאת לא אמת ולא ספרות. ספרות לא נועדה לנחם."
  • "לספר על המשפחה שממנה אנחנו באים, לספר את המשפחה שאותה היינו רוצים ליצור ואת זאת שבסופו של דבר יצרנו, זה בעצם לדבר על הסינתזה המהותית ביותר של החיים."

שרוכים (2014)[עריכה]

  • "אולי אני צריכה להראות לך את תעודות הלידה שלהם כדי שתתחיל לחשוב בהיגיון?"
  • "מספיק, סליחה, קצת הגזמתי. אני מכירה אותך, אני יודעת שאתה אדם הגון. אבל אני מבקשת ממך, ברגע שתקרא את המכתב הזה, תחזור הביתה."
  • "אתה לא מסוגל לקחת יוזמה, אני יודעת, אם לא שואבים אותך פנימה בכוח אתה נשאר לעמוד בלי לזוז."

תעלול (2016)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – תעלול (ספר)
  • "שבב קטן של חומר חי שהפוטנציאל שלו – כמו אצל כולם – דחוס בהמתנה להתפתחות."
  • "חוסר העניין שלה נראה כמו שיטה להעניש אותי על חוסר העניין שלי."
  • "בבקרים הייתי כל כך חלש שהייתי צריך לאזור כוח כדי לעמוד על הרגליים, נאלצתי לדחוק את ירכיי באצבעות, לכופף את החזה קדימה."

שבועת אמונים (2019)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – שבועת אמונים (ספר)
  • "כמה דברים מופרכים יכולים להתרחש בראש, לאהוב ולרצות בטובתה כבר בלי להצליח לרצות בטובתה, לרצות ברעתה ולהמשיך לאהוב ולרצות בטובתה."
  • "מה שנחשב היו יחסי המשיכה־דחייה המתמשכים שלנו. כאילו הפרזנו בחיבה ההדדית שלנו רק כדי שנוכל לוודא את קיומו של התיעוב ההדדי שלנו. או להפך. כמובן, לא חסרו תקופות מאושרות, שוחחנו על הכול, התבדחנו."