שולמית הראבן

שולמית הראבן

שולמית הרְאבן (14 בפברואר 1930 – 25 בנובמבר 2003) היא סופרת ישראלית.

מתוך יצירותיה

• "אֲנִי רוֹצָה לִכְתֹּב מִכְתָּב שֶׁכְּמוֹתוֹ עוֹד לֹא נִכְתַּב." ~ 'מכתב'
• "גם הוא לא היה מושיב ליד הגאי מטוס מי שלא עבר מימיו קורס טיס." ~ 'שיעור באזרחות'
• "זה כמו כיוון כלי התזמורת לפני קונצרט. זה עוד לא זה." ~ 'מלצרים גבוהים'
• "מי שאמר דבר כזה, רוצה לכבול את חופש הפרט, את חופש תנועת העיניים, חופש הביטוי העצמי הספונטני ביותר." ~ 'מלצרים גבוהים'
• "ילד רוצה הכול, וחושב שגם ישיג הכול, כי אבא שלו כל־יכול. הוא ידרוש גם צעצוע, גם טיול; גם שיהיה לו אח לפעמים, גם שלא יהיה לו אח אף פעם." ~ 'ערכּיוּת'
• "ידיה הרזות, השזופות, הבהונות הדומות לבַלוּטי אלון, עטורות כל תכשיט שבעולם. הטריפו את גופו." ~ 'נביא'
• "היו גם מתנגדים להמצאה המשונה של יחיאל־מיכל פינס, 'עגבנייה'. המילים אולי 'לא צלצלו', אבל הלשון זכתה." ~ 'מטַפּשי הלשון'
• "אוטובוס הגיח מצללי הערב, וישבה בו עד תחנתו הסופית, רואה איך אוזלים הנוסעים מתחנה לתחנה, עד שלא נותרו אלא היא וגבו הרחב, האטום של הנהג בתוך תוגת הערב." ~ 'ככר קטנה של אבן'

עיר ימים רבים (1972)

דף ציטוטים מורחב – עיר ימים רבים

• "גלי אור בזיתים בחוץ. רוח צחה מטלטלת ברקנים. ההר מפוצל לאלפיות של פרטים. בלי סוף שמיים."
• "העיר הסבלנית קולטת את כל בעלי הרעיונות שנקהלים בה. את כל הפילוסופים, התמהונים והמטורפים. כולם מוסיפים לה נופך משלהם ונפלטים כלעומת שבאו."
• "אנשים מתאמים את נשמת אפם לנשם הלילה. רחוב ואנשיו, בית ונשימותיו, לעמוד לגורלם הלילי."
• "וככה אנחנו חיים, ידידי, בין עבר צלבני שכוח לבין עתיד תנ”כי נכסף, במצוקות קשות של הווה, כאן ועכשיו."

בדידות (1980)

• "הגיעה לכלל אהבה עצמית שקטה ובטוחה."
• "וכי מה אדם צריך יותר משלושה־ארבעה רחובות סביבו, חשבה לא־פעם. רק מי שלא היה מימיו פליט, יש לו יומרות של ים, של מרחבים, של חלל."
• "ולרגע ביקשה לחזור בה ולהסתגר שוב בנקיותו ובחומו של הבית, שההסקה בוערת בו, בוערת ומחממת, אבל כיון שיצאה, יצאה."

אמרותיה

• "הברירה בידינו היום שלא להיות מוגבלים על ידי עריצות הזמן או המקום."
• "בעידן של כלכלת השוק והפרטה אינטנסיבית איננו יודעים עדיין מה יקרה לזולתנות, להצטיינות היחיד, לגבורה, לרחמים, לעומק תרבותי ולתחושה הטראגית של החיים; להמשכיות רגשית, לרצף ולהתמדה; ללשונות ולתרבויות המקומיות."
• "מסתבר שיכולה להיות יהדות בלי כשרות ושבת, ומסתבר שאפשר לעבור את המעברים הגדולים האלה ולהישאר במסגרת יהדות."
• "תחומים רבים ושונים בארץ, שבהם ירדה – וממשיכה לרדת – קרנה של המקצועיות, נעשים בהדרגה, ובהכרח, תחומים חלטוריסטיים, שאין עוד צורך בהכשרה מקצועית רצינית כדי לעסוק בהם, ולעתים נדמה שנדרשת תעודת לידה בלבד."
• "טקס, בתנאים מסוימים, יכול להיות מעמד מרומם ומפרה."

נאמר עליה

• "היא לא נכנעה לשום עריצות, לשום ציווי של קול המון, לא של קבוצת ההתייחסות המיידית שלה, לא של הפוליטיקלי קורקט, לא של המוסכמות המגדריות. היא תמיד הייתה היא עצמה בכל תהפוכות הזמן והנסיבות." ~ דוד גרוסמן