שטר כסף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
50 New Sheqalim2014 Obverse & Reverse.png

דף זה מכיל ציטוטים כלליים בנושא שטרות כסף.


כללי[עריכה]

  • "אל נא תבטחו בכסף, אך שימו אותו לביטחון בכספת." ~ אוליבר ונדל הולמס האב
  • "לכוכב לכת זה יש בעיה: מרבית האנשים שחיו עליו היו אומללים במשך רוב הזמן. הוצעו פתרונות רבים לבעיה זו, אך רובם עסקו בעיקר בתנועתן של פיסות נייר קטנות וירוקות. רעיון מוזר כשלעצמו, משום שאחרי ככלות הכול, לא פיסות הנייר הירוקות הקטנות הן שהיו אומללות." ~ מתוך הספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מאת דאגלס אדמס

טקסטים על שטרות כסף בישראל[עריכה]

  • "הוי כנרת שלי, ההיית או חלמתי חלום?" ~ רחל המשוררת, על שטר של 20 ש"ח (השטר בצבע אדום)
  • "כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם, גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז." ~ מתוך "אני מאמין", שאול טשרניחובסקי, על שטר בערך נקוב של 50 ש"ח (השטר בצבע ירוק)
  • "ימים לבנים, ארוכים, כמו בקיץ קרני־החמה" ~ לאה גולדברג, על שטר של 100 ש"ח (השטר בצבע צהוב)
  • "שם לוהט ירח כנשיקת טבחת, שם רקיע לח את שיעולו מרעים, שם שקמה תפיל ענף לי כמטפחת, ואני אקוד לה וארים." ~ מתוך "פגישה לאין קץ" מאת נתן אלתרמן, על שטר בערך נקוב של 200 ש"ח (השטר בצבע כחול)
  • "אנו אוהבים אותך, מולדת, בשמחה, בשיר ובעמל." ~ מתוך "שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן, על שטר בערך נקוב של 200 ש"ח (השטר בצבע כחול)
  • "מגן-דוד זה אשר נשאנו עמנו באלפי שנות הגלות, הפיזור והיסורים; מגן-דוד זה אשר היה לנו לנס בכל נדודינו; מגן-דוד זה אשר נהפך בידי עושקים לאות קלון; דגל תכלת-לבן זה אשר נישא בידינו בכל חבלי ההתאחזות בארצנו, ארץ-ישראל; אשר ליווה את חלוצינו בצאתם לחרוש לראשונה אדמת-שממה; אשר הונף ברמה בידי לוחמינו לחירות בשדה הקרב במלחמת העולם האחרונה; אשר נפרש מעל חומות גיטו וארשה במרד הנואש. דגל זה אליו נזעקו כל כוחות העם היהודי שנאבקו על גאולתו בארץ האבות – מבטא היום הזה את קוממיותנו השלמה בהיותו מתנופף בגאון כדגל החמישים ותשעה במעגל הגדול הזה, המסמל את אחדותה ואת מיטב שאיפותיה של האנושות כולה." ~ משה שרת על 20 ש"ח, בחזית השטר, קטע מנאומו ביום קבלת ישראל לאו"ם
  • "בכל דור ודור גלו יהודים מא"י (ארץ ישראל) כלעומת שעלו לא"י. הפעם יצאו אלפים מהארץ לא כגולים אלא כגואלים, לא כקרבנות חולשה אלא כמפגיני כח, לא כנכנעים לגזירה אלא כמתנדבים לשליחות – להלחם שכם אחד עם בני אומות אחרות נגד צורר עמם ועוקד העולם כלו. בצאתם לא נעדר עפר ארצם מעליהם. בפעם הראשונה מאז גלותם הופיעו אנשי צבא יהודים בחזית מלחמה כבני אומה מושרשת בארצה ובעלת תרבות משלה." ~ משה שרת, בגבו של שטר 20 ש"ח, קטע מנאומו בשובו מביקור אצל הבריגדה היהודית באיטליה
  • "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו, נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום, בחזון לילה, ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה. חושד אני את המלאכים הממונים על היכל השירה שמיראתם שאשיר בהקיץ מה ששרתי בחלום השכיחוני ביום מה ששרתי בלילה, שאם אחר בני עמי שומעים לא היו יכולים לעמוד בצערם מחמת אותה הטובה שאבדה להם. כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה נתנו לי לעשות שירים בכתב." ~ ש"י עגנון, בעת זכייתו בפרס נובל בשנת 1966, על גבי שטר בערך נקוב של 50 ש"ח (השטר בצבע סגול)
  • "והלא ענין לנו עם האומה העברית, האומה שידעה את החוק של 'ושננתם לבניך' עוד מראשית עלייתה על הבמה ההסטורית. ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפלה שלה לשמור על נכס זה של לימוד חובה לכל ילדיה, ועוד בימי ר' שמעון בן שטח, בשעת התכנסותה מן הגולה חזרה לארץ ישראל, ידעה להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ובכל כפר, בכל גליל ובכל מדינה, וקבעה שכל עיר שאין בה מלמד תינוקות אין דינה כדין עיר. ואף בחשכת פזוריה ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה. עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים, רווק ולא רווק – כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה." ~ זלמן שזר, על שטר בערך נקוב של 200 ש"ח (השטר בצבע אדום)
  • "קדמונינו קבעו סימנים לבחון באמצעותם את מידת נאמנותו השורשית של היהודי השלם. העמידו אותו בפני השאלה היסודית: ציפית לישועה? כלומר, לא רק האם רצית או קיווית לה או האמנת בה, בכל אלה לא די, אלא האם העמדת את עצמך על החומה ובריכוז כל החושים ובכיליון עיניים ציפית לה כאשר יצפה בשעת הסכנה הצופה לישועה המצילה וצופי צפת העמידו עצמם על המצפה הרם ההוא וצפו וגם ציפו." ~ זלמן שזר, על שטר בערך נקוב של 200 ש"ח (השטר בצבע אדום)
  • "אנו פותחים היום בשורה של כינוי ראשי-חדשים המוקדשים לשבטי ישראל, עולי גולה מכל התפוצות, ובראש וראשונה לעולים מתפוצות ישמעאל. שאיפתנו היא לספח, כפי יכולתנו, את תהליך קירוב הלבבות בין שבטי ישראל החוזרים למולדת, על ידי פגישות הדדיות עם נציגיהם וכן על ידי שיחות בינם לבין עצמם. בכוונתנו להעלות את ניצוצות האורה הצפונים בכל שבט משבטי ישראל, לעשותם נחלה לכל האומה, להבליט ולהעלות את ערכי הרוח המיוחדים לכל אחד מהשבטים, ערכים העשויים למשוך את הלב לאהבה ולהוקרה. הפגישות הללו ידובבו את בני העדות, שיספרו על עצמם בלשונם ובסגנונם. לא בכדי פתחנו בעולי-תימן, שכן עליית תימן היא אולי המופלאה שבעליות לארץ ומכמה וכמה טעמים." ~ יצחק בן-צבי, על שטר בערך נקוב של 100 ש"ח (השטר בגווני חום), קטע מנאומו בכינוס העדה התימנית בבית הנשיא בשנת תשי"ג (1953)
  • "אני מאמין בעתידו של העם היושב בציון כעם עובד, על יסודות דמוקרטיים, ברוח חזון נביאינו, נביאי האמת; ומאמין אנכי שרק כוח אחד מגובש ומלוכד, יוצר ופורה, יהיה מסוגל ומוכשר למלא את יעודה ההסטורי הנעלה של אומה זו. רק כוח כזה יצליח לדחות כל אויב ומתנקש, למלא את דבר הנביא: כל כלי יוצר עליך לא יצלח. (ספר ישעיהו, נ"ד, ט"ו)" ~ יצחק בן-צבי, על גבי שטר בערך נקוב של 100 ש"ח, קטע מנאומו בטקס השבעתו לקראת כהונתו השנייה כנשיא מדינת ישראל

טקסטים על שטרות כסף בארצות הברית[עריכה]

  • אלוהים אנחנו בוטחים." ~ על שטר בערך נקוב של דולר אחד (במקור: "In God we trust")

ראו גם[עריכה]