שיחה:פתגמים עבריים

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

למיין:

רשימת ציטוטים[עריכה]

  • אדם דואג על איבוד דמיו, אך לא דואג על איבוד ימיו
  • באשר נעשו הנישואים ללא אהבה, שם תמצא אהבה ללא נישואים
  • הבטחתי אך לא הבטחתי לקיים - לא נשמע פתגם יהודי, ואף לא פתגם כלל.
  • הוא יודע לדבר בשבע שפות, אבל לא לחשוב אפילו בשפה אחת - לא נשמע פתגם כלל.
  • העולם שייך לצעירים - פתגם ישראלי כנראה, אולי מקורו בחלוצים בקום המדינה שנלחמו בצעירותם נגד הבריטים.
  • זמן הוא כסף - מקורו איננו בעם היהודי אלא בשפה הלועזית time is money, ואין לו קשר לעמוד זה.
  • זמן אבוד לעולם לא יימצא שנית
  • טעים כמו חטא - אולי מקורו "מים גנובים ימתקו".
  • מעולם לא היתה מלחמה טובה או שלום רע - (לא נשמע פתגם יהודי, אך יש לבדוק אולי בהינדוהיזם).
  • מוצא אני מר ממוות את האישה ~ קהלת ז' 26
  • מי שהולך לישון בלילה עם כלבים קם בבוקר עם פרעושים
  • מי שמביא את המקל, מקבל על הראש ראשון
  • מי שקורא את המגילה צריך לקיים אותה (מארמית)
  • מצא אשה מצא טוב]] ~ משלי יח' 22
  • נואם הוא אדם בעל שטף של מילים וטיפת הגיון - לא ידוע לי מקורו, אך יש בו היגיון קבלי, שלפיו: טיפה אחת של חכמה (כנגד האיש), וצמצום הרעיון והבנתו (כנגד האשה) והבאתו לידי פירוט ודיבור (כנגד המלכות).

(ממליץ להעביר את הפתגמים הענייניים שכאן, לדף רציני יותר. יש פה הרבה ספאם).

שאלה[עריכה]

מדוע התבנית לשכתוב הושמה פה? Ofeky 16:28, 4 נובמבר 2005 (UTC)

הערך נראה כאוסף מקרי של ציטוטים. בכל מקרה, בטוח צריך לשים קישורים לוויקימילון מרוב הפתגמים. אמיתי 19:26, 4 נובמבר 2005 (UTC)
מה הכוונה "אוסף מקרי של ציטוטים"? Ofeky 11:07, 5 נובמבר 2005 (UTC)

מה פשר כל ה"פירוש אפשרי" האלו?[עריכה]

לא עברתי על הכול, אבל בראשונים שבהם ראיתי שזה מופיע אפשר לחלוטין לוותר על זה, כי אלו הם אכן הפירושים, לא "אפשרי" ולא נעליים. היכול מישהו להצביע על סיבה טובה לקיום התחילית הזאת?

אתה מוזמן לתקן, ואף להירשם. עידן ד 17:11, 6 יולי 2006 (IDT)

תיקון טעות של פרק המקור לפתגם. הפתגם: אין שמחה כהתרת הספקות. מקור: פירוש לספר משלי של מצודת דוד פרק טז פסוק ל. התיקון: תיקנתי את זה לפרק טו במקום פרק טז. Sassi6, August 17 2006

אלון מזרחי[עריכה]

מדוע המשפט של אלון מזרחי מופיע כפתגם ?

צודק, הוסר. Odedee 22:36, 10 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

שיפוץ הערך[עריכה]

הערך הזה די מבולגן ואני חושב לעבוד עליו קצת בנקודות הבאות-

  • הוספת מקורות יותר מדויקים ובאותה שורה כמו שמקובל
  • הורדת ציטוטים שהם תרגומים משפות אחרות כמו "זמן זה כסף" "ההצגה חיבת להימשך"


שאלות אסטרטגיות- מה היחס בין הערך הזה לבין פתגמים יהודיים וחז"ל ,אין כאן כפילות ?
(חלק מהציטוטים יכולים להיות בדף של המחבר שלהם ),
האם כדי לסדר לפי סדר כרונולוגי (תנ"ך,חז"ל וכו') ?
האם ניתן להשתמש בפירוש שמופיע באמצעות העברת העכבר על המשפט כמו בs:ביאור:בראשית ג ,כך ניתן להוסיף הסברים בלי להכביד ,או לשים את הפירוש בהערות בסוף הדף ?

איתי 23:20, 2 באוקטובר 2008 (IDT)[תגובה]

איחוד עם פתגמים יהודיים וחז"ל[עריכה]

לדעתי צריך לשלב את "פתגמים יהודיים" וחז"ל עם הדף הזה כדי למנוע כפילויות וגם כי כאן מקומם.

ספק אם הציטוטים הבאים צריכים להיות כאן -

  • "אלם - אף לא מילה \ אדם לא מדבר."
  • "אין איש שיגלה לכם דבר שאינו כמוס וגם בחביון הגיונכם כי בינת האדם האחד לזולתו לא תצמיח כנפיים – צאו ולמדו!"
  • "או כולם עם או כולם בלי."

למחוק? איתי 22:54, 15 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

הפרדה בין ביטויים לפתגמים[עריכה]

אני חושב שמין הראוי להפריד כאן בין ביטויים ציוריים כגון 'אבן שאין לה הופכין' או 'אחז בחבל משני קצותיו' - ביטויים שניתנים לשיבוץ בתור משפט, לבין פתגמים שהם משפטים בפני עצמם, כגון - "אורח לרגע רואה כל פגע.", או "אין אדם קונה דעתו בפת לחמו".

79.179.196.52 20:39, 30 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

לדעתי אין מקום כלל לניבים וביטויים בויקיציטוט. להם יש את ויקימילון. ויקיציטוט נועד למשפטים בעלי משמעות הנקראים ציטוטים ולא להכיל את כל המילים הביטויים והסגנונות שיש בשפה העברית יש לשם כך אתרים בנפרד. 11:30, 18 בנובמבר 2011 (IST)

הביטוי האמיתי הוא "מרבה חכמה מרבה מכאוב", ומקורו בספר קהלת א', י"ח: "כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב."

אחרי הפעולות נמשכים הלבבות[עריכה]

מקור הפתגם "אחר המעשים נמשכים הלבבות", הוא מספר "חובות הלבבות" של ר' אבן פקודה. משמעותו - המעשים של האדם משפיעים על נפשו.

  • רעיון זה מוזכר גם אצל רב סעדיה גאון, בספרו "האמונות והדעות" מאמר ו, אמצע פרק ד': אודות הנפש, "אלו היה מניחה נפרדת (ללא גוף), לא היתה מגעת אל נעם ולא אל הצלחה ולא אל חיים מתמידים, כי הגעתה אל כל אלה איננה כי אם בעבודת בוראה (מעשיי המצוות), ואי אפשר לה על חק הבנייה אל העבודה כי אם בגוף, מפני שעמו פועלת כל פעל".
  • - וכן בספר החינוך, מצווה ע"ג: "הגוף כלי לנפש ובו תעשה פעולתה, וזולתו לא תשלם מלאכתה לעולם".
  • - וכן במדרש "תנא דבי אליהו": "מעיד אני עלי שמים וארץ, בין איש בין אשה, בין יהודי בין גוי, בין עבד בין שפחה, הכל לפי מעשיו שורה עליו רוח הקודש".

הפילוסופים הנוצרים, ניסו לטעון על היהדות, שכל כולה דת של מעשים חסרי לב וכוונה “יאמרו הרבנים.. המעשים שלנו מצדיקים אותנו, לא האמונה שלנו, היהדות היא דת של מעשים". ולכן עיקרון יסודי בנצרות הוא "המעשים לא יושיעו", והעיקר היא האמונה בלב. תפיסה נוצרית זו, חלחלה היטב ליהדות המודרנית, וקמו בהשפעתה זרמים שונים (לפני כ200 שנה). מהם שמקדשים את האמונה בלב בלבד, ומהם שמקדשים את מעשי המצוות בלבד.

ריחיים על צווארו ויעסוק בתורה?[עריכה]

יש דורשים זאת בסימן קריאה כלומר, הוריה אע"פ שריחיים על צווארו יש לו לעסוק בתורה

עדיף פלפל אחד מסל מלא קישואים[עריכה]

הפתגם המקורי: "טוב פלפל חריף אחד ממלוא הסל דלועים". זהו תרגום אימרה תלמודית, המופיעה במסכת מגילה ז׳ א :"טבא חדא פלפלתא חריפא ממלא צנא דקרי". משמעותו - עדיף לומר רעיון קצר וקולע, מאשר שק של מילים חסרי טעם וריח.

אל תהיה צודק תהיה חכם[עריכה]

זה רחוק מלהיות פתגם בעברית....

מה הפירוש של "הלך היופי ונשאר הדופי."?[עריכה]

מה הפירוש של "הלך היופי ונשאר הדופי."? 2A00:A041:225D:E000:7866:D633:F156:5C71 20:36, 12 באוגוסט 2023 (IDT)[תגובה]