שירים שונים (נתן זך)

שירים שונים הוא ספר שירים מאת נתן זך שיצא לאור ב־1960.

מתוך הספר

"רֶגַע אֶחָד שֶׁקֶט בְּבַקָּשָׁה. אָנָּא. אֲנִי

רוֹצֶה לוֹמַר דְּבַר מָה. הוּא הָלַךְ

וְעָבַר עַל פָּנַי. יָכֹלְתִּי לָגַעַת בְּשׁוּלֵי

אַדַּרְתּוֹ. לֹא נָגַעְתִּי. מִי יָכוֹל הָיָה

לָדַעַת מַה שֶּׁלֹּא יָדַעְתִּי."

"כְּשֶׁאֱלֹהִים אָמַר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

יְהִי אוֹר!

הוּא הִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ חָשׁוּךְ,

הוּא לֹא חָשַׁב בְּאוֹתוֹ רֶגַע עַל הַשָּׁמַיִם,

אֲבָל הָעֵצִים כְּבָר הֵחֵלּוּ מִתְמַלְּאִים בְּמַיִם

וְצִפֳּרִים קִבְּלוּ אֲוִיר וָגוּף."

"שׁוּב אַתָּה טוֹעֶה: אַתָּה מַרְגִּישׁ בְּטוֹב וְהַטּוֹב מַקִּיף אוֹתְךָ.

הוּא כְּבָר מִסָּבִיב, עַל כְּתֵפָיו הוּא מַרְכִּיב אוֹתְךָ,

אִם תִּהְיֶה סַבְלָנִי, הוּא עוֹד יְחַבֵּק אוֹתְךָ."

"אֵינָנִּי יוֹדֵעַ אֶת רוֹב הַדְּבָרִים.

אִם תּאמַר לִי — אֵדַע.

הֱיֵה סַבְלָנִי אֵלַי כְּמוֹ שֶאַתָּה סַבְלָנִי אֶל הַיָם.

הַרְשֵה לִי לִהְיוֹת פּה וְגַם שָם כְּמוֹ חוֹל.

שָמַעְתִּי אֶת הַמלִים.

לֹא אֹמַר שֶאֵינֶנִּי יָכוֹל."

"כשצלצלת רעד קולך

ואני ידעתי שאני אבל בגללך

ולא היה לי צורך לשמוע את דברך

כי כשצלצלת רעד קולך."

"שֶׁהָעוֹלָם חַיָּב לִצְחֹק, לִזְכֹּר. עִיר שֶׁל מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וְצִפֳּרֵי

אֲדָמָה, מָה רָחוֹק, רָחוֹק מִמֵּךְ הַבְּכִי, קָרוֹב הַיָּם

הָעַתִּיק, עִיר מֶרְחַקִּים צַלְבָּנִית, מַה יָּפִים, כֵּן,

מַה יָּפִים הַיָּמִים הַיָּפִים, מַה מָּתוֹק לַיְלָה מִתּוֹךְ

אוֹר, חַיִּים לְיַד מַיִם."

"המקום שיקצו לנו באחד המקומות

באחד הימים

מתכונן:

האדמה לעולם אינה אדישה בשעה שהיא נפתחת."

"בערב

כְּשֶׁאָמְרָה לִי נַעֲרָתִי,

לֵךְ

יָרַדְתִּי לָרְחוֹב לְהִתְהַלֵּךְ

וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ."

"כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי, לֹא הִרְגִּישׁוּ בִּי.

יֵשׁ רֶגַע כָּזֶה:

אָדָם נִכְנָס וְיוֹשֵׁב

וְאִלּוּ אַחֵר חוֹשֵׁב

שֶׁרַק רוּחַ סוֹבְבָה אֶת הַדֶּלֶת."

"אֲנִי אֶזְרַח הָעוֹלָם

וְחֶפְצִי לְהִשָּׁאֵר כָּזֶה.

אֲנִי אוֹהֵב לַחְשֹׁב עַל עַצְמִי בַּלַּיְלָה

וְלֹא בַּיּוֹם."

נאמר עליו

"ספר זה הוא המייצג המובהק ביותר של המהפכה השירית שחוללו נתן זך ומשוררים ומבקרים אחרים בני דור המדינה בשירה העברית משנות החמישים. הספר מבטא רגישות שירית חדשה, המבוססת על חיווי שירי מינימליסטי, מתוחכם ומאופק ועל 'מיעוט אמצעים' פיגורטיביים, כפי שכינה זאת זך. המוזיקליות שלו דמוית דיבור, והטון השולט בו אירוני." ~ רתם פרגנר-וגנר
"ההתנגשות בין האמירות האירוניות לרומנטיות העצימה את הרומנטיקה ואת האירוניה גם יחד. בכל מקום בספר הזה היתה נגיעה ובריחה מנגיעה, ליטוף והתרחקות גמורה ממנו." ~ אברהם בלבן
"סימני ההיכר שלו הם א־סנטימנטליות, אינטלקטואליזם מרוחק, שלילת השלילה, חזרות כמו־אליוטיות והצפנה בלתי פוסקת המלווה בשכבות של אירוניה חריפה." ~ סיגל פרלמן
"אוגדו בו עולמות של ידע ביניהם שוטט [זך] באין מפריע ובחדווה גדולה, שכלתנות שירית עילאית שנמסכה רק לעתים רחוקות בכמיהה לאסתטיקה נושנה (הרי כשרצה, ידע לחרוז יפה כמו כולם), וגם נתגלתה המוזיקליות הפנימית העזה, הסמויה, של מקצביו החופשיים." ~ אריאנה מלמד

קישורים חיצוניים