שירי גדולי המשוררים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"את קול הפעמון שמעתי."

שירי גדולי המשוררים (באנגלית: Poems of the Masters) הוא ספר שירים סיניים בעריכת ובתרגום רד פיין (Red Pine) מתקופת תור הזהב של השירה הסינית בימי־הביניים. הספר יצא לאור בשפה האנגלית ב־2003.


  • "הרחק מבני האדם ומקולותיהם, אני יושב ומקשיב לציפורי האביב." ~ טסו יונג
  • "אני תמיד נמשכתי אל העבר, אבל הפעם הזו לבי רעד." ~ טו פו
  • "אור שעת הערביים בדרך של הכפר, עם מי אחלוק דאגותיי, איש אינו הולך בדרך העתיקה." ~ קנג וי
  • "אני יודע שאנו מתכננים להיפגש שוב, אבל איך נוכל להיפרד הלילה." ~ סו קונג שו
  • "הצגתי בפני חברי את שלוות הזן אותה תימצא ביערות הנטושים." ~ מנג האו ג'ן
  • "להקות ציפורים נעלמות באופק, עננים בודדים נודדים הלאה. רק הר צ'ינגטונג אינו מתעייף מחברתי." ~ לי פאי
  • "החודשים והשנים חולפים בחיינו, הערפל והעננים מתאחדים, עוד כמה פעמים יקבל מקדש צ'ולין את פניי?" ~ צ'ו פאנג
  • "נכנסתי למקדש העתיק עם שחר. השמש העולה האירה את העצים הגבוהים... עשרות אלפי הקולות השתתקו. רק את קול הפעמון שמעתי." ~ צ'אנג צ'יין

ראו גם[עריכה]