רש"י
מראה
(הופנה מהדף שלמה יצחקי)
רבי שלמה יצחקי (רש"י, 22 בפברואר 1040 - 13 ביולי 1105), חכם יהודי צרפתי, מגדולי מפרשי המקרא והתלמוד, ואחד מגדולי חכמי ישראל בכל תקופת הראשונים. בפירושו על התנ"ך הוא מרבה לצטט ממדרשי חז"ל. רבים ממאמרי חז"ל מוכרים ללומדים בזכות רש"י ועל כן רבים מהציטוטים להלן מקורם בדברי חז"ל אך ידועים לציבור כדברי רש"י.
ארץ ישראל
[עריכה]- "ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות" (בראשית מה ט, ציטוט מקידושין סט ע"ב)
- "ארץ ישראל אינה מקיימת עוברי עבירה" (ויקרא יח כח)
- "אין לך כל מלך ושלטון שלא קנה לו פלטרין בארץ ישראל" (רש"י על דברים לג יז, על פי ספרי על הפסוק: "וכי ל"א מלכים ששיעבד כולם היו בארץ ישראל? אלא כדרך שעובדים ברומי עכשיו. שכל מלך ושולטון שלא קנה ברומי פלטוריות וחיילות אומר לא עשיתי כלום")
- "והשימותי אני את הארץ ושממו עליה אויבכם היושבים בה" -זו מידה טובה לישראל שלא ימצאו האויבים נחת רוח בארצם שתהיה שוממה מיושביה" (ויקרא כו לב)
- "שאם יאמרו אומות העולם לישראל: 'לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים', הם אומרים להם: 'כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו'" (בראשית א א).
משפחה
[עריכה]- "אין הבת מגדת אלא לאמה" (בראשית כח כח)
- "בני בנים הרי הם כבנים" (בראשית כ יב)
- "המעמיד בן צדיק כאילו אינו מת" (בראשית יח יט, על פי בראשית רבה פרשה מט פיסקה ד: "כל מי שיש לו בן יגע בתורה כאילו לא מת")
- "מי שאין לו בנים חשוב כמת" (בראשית ל א, ע"פ נדרים ס"ד ע"ב: "כל אדם שאין לו בנים חשוב כמת")
- "נתת פת לתינוק הודיע לאמו" (במדבר כא טז)
בין אדם לחברו
[עריכה]- "אומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו" (בראשית ז א, על פי מדרש רבה)
- "כאיש אחד בלב אחד" (שמות יט ב, על פי מכילתא על הפסוק: "השוו כולם לב אחד")
- "אין מחזיקין במחלוקות" (במדבר טז יב)
- "אין שלום יוצא מתוך מריבה" (דברים כה א)
- "בהאספם יחד באגודה אחת ושלום ביניהם הוא (השם) מלכם ולא כשיש מחלוקת ביניהם" (דברים לג ה)
- "השואל דבר מחבירו צריך לומר ב' או ג' דברי תחנונים ואחר כך יבקש שאלתו" (במדבר יב יג)
- "השנאה מקלקלת את השורה (=הרגל)" (במדבר כב כא)
- "המחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו" (דברים כג ט)
- "כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו" (במדבר יג כז)
- "מום שבך אל תאמר לחברך" (דברים י יט)
- "נשך- ריבית, שהוא כנשיכת נחש שנחש נושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו כן ריבית אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה" (שמות כב כד)
- "חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול" (בראשית מז כט, על פי בראשית רבה צו ה: "אם תעשה לי חסד לאחר מיתתי הוא חסד של אמת")
- "עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת" (דברים טו ז, על פי בבא מציעא ע"א ע"א: "עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין")
בין איש לאשתו
[עריכה]- "הנושא אישה צריך לבדוק באחיה" (שמות ו כג, על פי בבא בתרא ק"י ע"ב "הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה")
- "היא (הסוטה) עשתה מעשה בהמה וקרבנה מאכל בהמה" (במדבר ה טו)
- "זכה עזר לא זכה כנגדו להלחם" (בראשית ב יח, על פי יבמות ס"ג ע"א: "זכה עוזרתו לא זכה כנגדו")
- "מכאן לבנות ישראל שגילוי ראש גנאי להן" (במדבר ה יח)
בין ישראל לעמים
[עריכה]- "הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב" (בראשית לג ד, על פי ספרי בהעלותך סט- ושם הנוסח ללא המילה "היא")
- "השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם" (במדבר י לה)
- "כשר שבמצרים הרוג טוב שבנחשים רצוץ את מוחו" (שמות יד ז, על פי מכילתא בשלח פא: "טוב שבגויים הרוג והטוב שבנחשים רצץ את מוחו", יש לציין שבמסכת סופרים סוף פרק טו: "טוב שבעכו"ם בשעת מלחמה הרוג")
- "כל זמן שעכו"ם בעולם חרון אף בעולם" (דברים יג יח)
תורה
[עריכה]- "אין מוקדם ומאוחר בתורה" (בראשית ו ג, שמות לא יח, במדבר ט א)
- "בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם" (דברים כו טז)
- "כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות" (שמות כד יב)
- " ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם — למה משה דומה באותה שעה? לנר שמונח על גבי מנורה והכל מדליקין הימנו ואין אורו חסר כלום" (במדבר יא יז, בעניין הסמכת שבעים הזקנים)
- "מה כלה מתקשטת בכ"ד קשוטין הן האמורים בספר ישעיהו — אף תלמיד-חכם צריך להיות בקי בכ"ד ספרים" (שמות לא יח, על פי מדרש רבה)
- "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא, דבר דבור על אופניו". (בראשית ג ח)
- "מה הרוחות הללו מחזיקין את העשבים ומגדלין אותם — אף דברי תורה מגדלין את לומדיהן" (דברים לב ב)
- "המקרא הזה אומר דורשני" (רש"י על בראשית כה כב); גם מופיע:
- "מקרא זה אומר דרשני" (בראשית לז, כ)
- "אין המקרא הזה אומר אלא דרשני" (בראשית א, א)
- "דברו הכתובים לשון הבאי" ספר דברים, פרק א, פסוק כח
כללי
[עריכה]- "כל נבואה ונבואה לפי צורך השעה והדור והמעשה" (חולין דף קלז עמוד א ד"ה תורת משה)
- "אין השכינה שורה על הנביאים אלא בשביל ישראל" (דברים ב טז)
- "וכי רצונו של אדם מבהלו, אלא מחשבותיו מבהלים אותו". (ברכות נה עמוד ב)
- "ממונו של אדם שמעמידו על רגליו" (דברים יא ו)
- "בן שלושים לכח והיותר על בן חמישים כוחו מכחיש" (במדבר ד ב)
- "דרך חולים לשתות הרבה" (בראשית כא טו)
- "יציאת צדיק מן המקום עושה רושם, שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה" (בראשית כח י, על פי מדרש רבה).
- "רווחא לבסימא שכיח - ריוח מצוי לדבר המתוק בתוך המעיים" (מגילה ז ע"ב)
- "לא יאמר אדם נפשי קצה בבשר חזיר אי אפשי ללבוש כלאים אבל יאמר אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי" (ויקרא כ כו, על פי ספרא שם)
- "אין ארור מתדבק בברוך" (בראשית כד לט, על פי בראשית רבה)
- "באת שבת באת מנוחה" (בראשית ב ב)
- "מי שנכווה ברותחין, נזהר בפושרין".
- "מבורכת מראשית בישול הפירות שהרריה מקדימין לבכר בישול פירותיהם". ~ דברים לג טו
- "ללמדך שכל סרחון הדור תלוי בגדולים שיש כח בידם למחות" ~ ספר במדבר, פרק לא, פסוק לד
- "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו" (בפירושו על במדבר כב לה, על פי מסכת מכות, י עמוד ב)
עליו
[עריכה]- "רבן של ישראל"~ כינוי עממי, בר"ת- רש"י.
- "אין הדור יתום שאתה שרוי בו וכמוך ירבו בישראל". ~ רבי יצחק הלוי רבו של רש"י במכתב אל רש"י.
- "שפתותיו שמרו דעת ותורה נתבקשה ונתקדשה ונדרשה מפיו, תורת אמת הייתה בפיהו, בשלום ובמישור הלך, והעמיד לעולם רגל שלישי והגדיל תורה והאדיר" (הראב"ן סי' ק"ו דף ל"ו ע"א).
- "לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד בפירושו בלשון צח וקצר, ואלמלא הוא נשתכח דרך התלמוד בבלי מישראל". ~ מתוך הקדמת ספר צדה לדרך.
- "אביהן ורבן של ישראל היה רש"י ז"ל, הוא המגלה לנו כל סתום, ובלעדיו היה הגמרא כספר החתום". ~ ר' בצלאל אשכנזי בתשובותיו (סי' כ"ח)
- "כל פירושי צרפתה השלך לאשפתה, חוץ מפרשנדתא (רש"י) ובן פורתא" (הוא ר' יוסף טוב עלם נכד רש"י). ~ ר' משה דאנון.
- "פירוש רש"י על החומש הוא 'יינה של תורה' – פותח את הלב ומגלה אהבה ויראה עצמית. פירוש רש"י על התלמוד פותח את המוח ומגלה שכל עצמי." (בעל התניא,תרגום מאידיש לספר היום יום, כט שבט)
- "וגם רבינו שלמה אבי אמי, מאיר עיני גולה, שפירש תורה נביאים וכתובים – נתן לב לפרש פשוטו של מקרא. ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל, נתווכחתי עמו ולפניו, והודה לי שאילו היה לו פנאי – היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום" (נכדו הרשב"ם בפירושו לבראשית ל"ז, ב')
לקריאה נוספת
[עריכה]משה חסד, פניני רש"י לתורה, הוצאת ראובן מס, תשמ"ט/ 1989. (לקט ערוך של ציטוטים מובחרים מתוך פירוש רש"י לתורה)