שמואל שניאורסון

רבי שמואל שניאורסון (מכונה "אדמו"ר המהר"ש"; ב' באייר ה'תקצ"ד - י"ג בתשרי ה'תרמ"ג; 11 במאי 1834 – 26 בספטמבר 1882) הוא האדמו"ר הרביעי של חסידות חב"ד-ליובאוויטש. אחר פטירת אביו רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) התפצלה חסידות חב"ד, והוא מילא את מקום אביו באדמו"רות חב"ד בעיירה ליובאוויטש. בראש החסידות עמד משנת ה'תרכ"ו (1866) עד פטירתו.

כללי

• "מאות מלאכים מצפים בראש השנה לכך שיהודי ידבר בשבחו של חבירו, שכן יודעים הם עד כמה מתאווה הקב"ה לשבחן של ישראל."
• "ה'עולם' חושב שקבלת פדיון נפש הוא דבר קשה, ומסור לרבי בלבד. האמת היא שכל יהודי יכול לעשות זאת, על ידי אמירת שבח על הזולת. – אלא שזה צריך להיות מתוך אמת."
• "אתה רוצה שהשם יתברך יציית לי, ואתה אינך מציית לי." ~ לאחד מחסידיו
• "ברכה משולם לגשם. שדה שחורשים וזורעים אותו, ולאחר כך יורד גשם, עולה התבואה יפה."
• "אווירה של ארץ ישראל לא כל כך מחכים, כפי שאווירה של חוץ לארץ מטפש."
• "העולם סבור שכאשר אי אפשר ללכת מלמטה יש לדלג מלמעלה, ואני סבור, שמלכתחילה יש לדלג מלמעלה." באידיש: "די וועלט זאגט, אז מ׳קען ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך זאג אז מ׳דארף לכתחילה אריבער."
• "החסרונות שאתה רואה בזולת עליך לדעת שהם ישנם בך והמעלות שאתה רואה בזולת תשתדל לקבוע בעצמך"
• "מה אתה חושב שמחשבות זרות הן רק בשטותים והבלים? כשחושבים על מה שלא צריכים, אף בקדושה זה גם כן מחשבות זרות"