שתיים דובים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שתיים דובים הוא רומן מאת הסופר הישראלי מאיר שלו, שיצא לאור בשנת 2013. הספר מתאר את קורותיה של משפחת תבורי, המתגוררת במושבה בכרמל, כפי שבחרה לספרם רות תבורי. מקור שמו של הספר בסיפור אלישע והדובים שמתרחש בספר מלכים ב', פרק ב' פסוק כ"ג.


  • "בשנת 1930 התאבדו אצלנו במושבה שלושה איכרים. אך בניגוד לרישומי הוועד ולמסקנותיו של השוטר האנגלי, ידעו אנשי המושבה שרק שניים מהמתאבדים שלחו יד בנפשם, ואילו המתאבד השלישי נרצח." ~ עמוד 48
  • "שלושה עצים גדולים. הגודל חשוב. עצים גדולים עוזרים לבני אדם להירגע. זה העובי והחוסן של הגזע, הצל והביטחון והנינוחות של הנוף, הלחישה של הרוח בין הענפים, שגם בהיותה סערה הם נעים לאט ממנה, אלה הרוגע והיופי של הנוף." ~ עמוד 187
  • "טיול של בחורים, עם כל המילים הדביליות של בחורים שמטיילים: לזווד, לאפס, להצפין, לנעול, ראצ'טים, לוקרים, לשלב, שני קצר, ראשון ארוך." ~ עמוד 98
  • "הוא זוכר, ודאי שהוא זוכר, הרגעתי את עצמי. לא איש כמוהו ישכח. לא את הנהיגה, לא את ההליכה בשביל. לא את ההסוואה, המארב, הצליפה." ~ עמוד 23
  • "'זה חשוב מאוד,' שב ואמר אז, 'להצחיק את אהובתך.' בעשרת הדיברות שלהם, שכתב ותלה על קיר חדר השינה, היו הדיבר השלישי, הרביעי והתשיעי זהים: 'הצחק את אשתך'." ~ עמוד 13
  • "כזה, כמו של שודד ים. איך קוראים לזה, משה דיין יענו." ~ תיאור הרטייה של סבא זאב, עמוד 268
  • "אז עוד לא ידעתי את כל הפרטים, אבל אחר כך התברר לי שהם באמת שירתו באותה יחידה, אבל לא באותו זמן וגם לא באותם תפקידים. איתן היה לוחם ודוביק סמל מבצעים, זאת אומרת סמל מבצעים הייתה ההגדרה הרשמית של התפקיד שלו, אבל למעשה היה כלבויניק, הכלאה של פקמ"צית ושליש וקמ"ן, ידו בכול ויד כול בו. ידע כל מה שקורה, השתתף בכל קבוצת פקודות ונוהל קרב, תכנן ותפר חגורים ומנשאים ייעודיים למבצעים מיוחדים, גנב ציוד מיחידות אחרות, חיכה ללוחמים כמו פקידה פלוגתית מסורה כשחזרו מפעולות, ועד היום הוא פעיל שם בארגון הוֶטרנים שלהם ומשיג להם אמנים ותרומות." ~ על חברותם של איתן ודוביק, עמוד 103
  • "כל החברויות של הצבא הן הבל הבלים, משהו שהם מדביקים על עצמם כמו שפמים בתיאטרון, לא יותר מפוזה של גברים שמתגעגעים לעלומיהם ועוד תירוץ לעוד מנה של עוד אקשן ועוד חוויות. הם יעזרו אחד לשני, והם ייפגשו ויספרו סיפורים, אבל חברות ממש זה לא. חילוצים כן, גם מגביות והלוואות כשצריך, אבל לפתוח את הלב הם פשוט לא יודעים." ~ עמוד 116

קישורים חיצוניים[עריכה]