תומאס ארנסט יום

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ת.א. יום

תומאס ארנסט יום הידוע בכינויו ת.א. יום (באנגלית: Thomas Ernest Hulme)‏ (1883 - 1917) הוא מבקר ספרות ומשורר בריטי.

מתוך כתביו[עריכה]

  • "הנה שורש הרומנטיקה כולה: שהאדם, הפרט, הוא מאגר אינסופי של אפשרויות, ואם תהפוך את סדרי החברה על־ידי הריסת המשטר המדכא, תיתן סיכוי לאפשרויות אלה, ותקבל קדמה. את הקלאסי אפשר להגדיר בבהירות כניגודו הגמור של זה. האדם הוא בעל־חיים מקובע ומוגבל להפליא, שטבעו קבוע לחלוטין. רק באמצעות מסורת וארגון ניתן להפיק ממנו משהו מהוגן."
  • "אנו לא מאמינים יותר בשלמות, לא בשירה ולא במחשבה, אנו מכירים למעשה ביחסי. לא נשאף עוד להגיע לצורת השיר המושלמת ביותר. במקום שכלולים דקים של פראזות ומילים, הנטייה תהיה לעבר יצירת אפקט כללי; מה שמסלק כמובן את המשקל ואת מספר ההברות הסדור ממעמדם כאבני הבוחן לשלמות המילולית. אנו לא מעוניינים עוד שבתי השיר יעוצבו וימורקו כמו אבני חן."
  • "מטרת המקצב, כמו זו של המוזיקה, היא לייצר מעין מצב היפנוטי, שבמהלכו מחוות של יגון או שכרון־חושים פועלות ביתר קלות ובחוזקה."

מתוך שיריו[עריכה]

  • "כוכבים כמו פנים לבנות של ילדים מהעיירה."
  • "מה שנראה כה רחוק, הוא בלון של ילד שנשכח אחרי משחק."

נאמר עליו[עריכה]

  • "דעותיו לא היו תוצר של העמדת פנים מלאכותית כי אם תוצר של עיסוק מלא תשוקה בשאלות יסוד רוחניות." ~ נתן זך