4321

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

4321 הוא רומן מאת פול אוסטר המציג ארבע אפשרויות חיים שונות לנער על רקע שנות השישים בארצות הברית. הספר יצא לאור באנגלית ב־2019 ותורגם לעברית.


  • "כיוון שהעתיד שדמיין עבור עצמו השתנה, השתנתה גם הבנת הזמן שלו. הוא הבין שהזמן נע קדימה ואחורה גם יחד."
  • "לעונג שבכתיבת משפט טוב – בעיקר כשהתחיל כמשפט גרוע והשתפר אט־אט לאחר ששוכתב ארבע פעמים – אין מתחרים בתולדות ההגשמה העצמית האנושית."
  • "אצל הפרגוסונים לא היה קיום לתפיסה רפת הרוח של כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם. בעולמם הקטן שלטה התפיסה של כולם בשביל כולם – או לא כלום."
  • "שנודע בשנות העשרים לחייו כחביב הנשים ויצא עם עשרות צעירות יהודיות בלי שום כוונה לשאת לאישה אף אחת מהן, שקפץ כמה פעמים לקובה בשנות השלושים, כשהוואנה הייתה בירת החטאים של חצי הכדור המערבי, ששאיפתו הגדולה בחיים הייתה להיות מיליונר, עשיר כמו רוקפלר."
  • "אני מבין, אנחנו מפחדים כל כך מהקומוניזם שנעשה הכול כדי לעצור אותו. אפילו אם זה אומר לעזור לאנשים שהם גרועים מהקומוניסטים."
  • "הנקודה הייתה שהוא צריך להרגיש נאהב, והצורך הזה היה עז אצלו יותר מאשר אצל מרבית האנשים, נאהב לחלוטין וללא הפוגה בכל רגע ורגע בחייו, נאהב אפילו כשעשה דברים שבעטיים היה בלתי ניתן לאהבה, בייחוד כשההיגיון דרש שלא יאהבוהו."
  • "יש רק שתי אפשרויות, הכביש הראשי והכביש הצדדי. לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות. בוא נגיד שבחרת בכביש הראשי והגעת לפגישה שלך בזמן. אתה לא תחשוב יותר על הבחירה שבחרת, נכון?"
  • "לעולם לא תוכל לדעת אם בחרת בחירה שגויה או לא. אתה צריך שכל העובדות יהיו לפניך לפני שתדע, והדרך היחידה שכל העובדות יהיו לפניך היא להיות בשני המקומות באותו זמן – וזה בלתי אפשרי."
  • "כי אם זה מה שספר יכול להיות, אם זה מה שרומן יכול לעשות לליבו ולמחשבתו של אדם ולרגשותיו הכמוסים ביותר לגבי העולם, אזי כתיבת רומנים היא לבטח הדבר הטוב ביותר שאדם יכול לעשות בחיים."
  • "מה זה בכלל אומר 'להיות עצמו'? היו לו כמה עצמיים בתוכו. אפילו עצמיים רבים. עצמי חזק ועצמי חלש, עצמי מחושב ועצמי אימפולסיבי, עצמי נדיב ועצמי אנוכי. כל כך הרבה עצמיים, שבסוף הוא היה גדול כמו כל אחד, וקטן כמו אף אחד. ואם זה נכון עבורו, זה צריך להיות נכון גם עבור כל אחד אחר. כולם הם 'כולם' ו'אף אחד' באותו הזמן."
  • "אחד הדברים המוזרים בלהיות עצמו, גילה פרגוסון, הוא שיש כמדומה כמה ממנו, שהוא לא אדם אחד בלבד אלא אסופה של אני ועוד אני ועוד אני שסתרו אלה את אלה, ובכל פעם שהיה עם אדם שונה, גם הוא היה שונה."
  • "מהיום שהוא זוכר את עצמו התחושה המתמדת שבהסתעפויות ובנתיבים המקבילים בדרכים שנבחרו או לא נבחרו, צעדו אותם אנשים באותו זמן, האנשים הנראים לעין ואנשי הצללים, והעולם כפי שהוא אף פעם לא יוכל להיות יותר מחלקיק מהעולם, כי הממשי מורכב גם ממה שיכול היה לקרות אבל לא קרה."
  • "זיכרונות אינם דבר רציף. הם מקפצים להם ממקום למקום ומזנקים על פני פרקי זמן ארוכים שפערים רבים ביניהם. ובגלל התופעה הזאת שאחי החורג קורא לה אפקט קוונטי, הסיפורים המרובים והסותרים זה את זה לעתים קרובות שמצויים במחברת הארגמן אינם יוצרים נרטיב מתמשך. במקום זאת הם נוטים להתפתח כמו חלומות — כלומר על פי היגיון שלא תמיד ניתן להבינו בקלות."
  • "ובנקודה הזו במסע שלו לעבר הבגרות, השאיפה היחידה של פרגוסון לעתיד, כמו שניסח זאת הסופר מספר אחת שלו [ צ'ארלס דיקנס ], הייתה להיות הגיבור של חייו שלו."

נאמר עליו[עריכה]

  • "העיסוק בשאלות של גורל, אקראיות ומקריות מלווה אותו כבר שלושה עשורים. ובכל זאת, מדובר בפרק מפואר בפרוזה של אוסטר – ניסיון מרשים לתמצת עשור בחייו של נער מבלי לוותר על אף פן באישיותו." ~ אסף מונד