אלזה לסקר-שילר

אלזה לסקר-שילר (בגרמנית: Else Lasker-Schüler; ‏1869–1945), היא משוררת יהודיה־גרמניה. שיריה כתובים בסגנון אקספרסיוניסטי.

"שפתותינו רוצות לעשות דבש."
"הו, אני צריכה לזכור אותך."
"אמי הייתה הסנדקית של שני פלגַי."
"הָרַחַשׁ הַנִּפְעָם שֶׁל צְדָפַי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ לִמְאֻושָּׁר."
"בתוך נפשי יפרחו במתיקות מבטיך."
"והרי סיפרתי לך על אודות כוכבים גדולים, אבל את הבטת לארץ."
"זעקותיהן של היולדות נשמעות מחדרי הלידה ועד לקצה העולם."
"כּוֹכָב גָּדוֹל יִפֹּל אֶל חֵיקִי, בּוֹאִי נָעוּר הַלַּיְלָה, נִתְפַּלֵּל בַּלְשׁוֹנוֹת הַמְגָֻּלפוֹת כַּנֶּבֶל."
"תמיד שר הבל שיר בהיר כל כך לצליל המיתרים של נשמתו, אבל ביבי העיר עוברים בגופו של קין."
"ריקודו של הסוס הלבן האציל מביא את הפרא העברי ואת הערבי לדמעות."
"כמעט שאינך נזכר בי עוד. לאן אלך לי עם לבי?"

נאמר עליה[עריכה]

"יש המחשיבים את אלזה לסקר־שילר לגדולת המשוררות הגרמניות בכל הזמנים... גם כיום שיריה של אלזה לסקר־שילר מופיעים באופן קבוע באנתולוגיות בגרמניה, נלמדים שם, מושרים בכנסיות ומהדורות חדשות של רבים מכתביה יצאו שם לאור." ~ אביבה קרינסקי
"היא הייתה ההיפית הראשונה שהכרתי, הרבה לפני שהדבר נהפך לאופנה." ~ יהודה עמיחי