דנה אמיר

דנה אמיר, 2014

דנה אמיר (נולדה ב־1966) היא פסיכולוגית, פרופ' באוניברסיטת חיפה, סופרת ומשוררת ישראלית.

מתוך כתביה

• "הכרה בנפרדות היא בעת ובעונה אחת הן המוטיבציה המרכזית לדיבור והן התנאי ליצירת שפה."
• "בתוך מלאכת ההאזנה לנפש, כמו בהאזנה למוזיקה, על האוזן להיות כרויה אל היסוד המייחד, המבדיל."
• "המשורר, או הממד הלירי של הנפש, הוא החופש לחלץ מתוך מגבלות קיומנו האקטואלי אותו אופק נפשי המכונן בו זמנית הן את המרחב והן את תנועת החיים בתוכו."
• "השפה, שהמילים שלה הן חורי המסננת דרכם נשמט מה שאיננו ניתן לייצוג, היא הקירוב הגדול ביותר שלנו אל מה ששוכן מעבר לייצוג הזה ומעבר ליכולתנו לייצג."

שתיים אוחזות (2023)

דף ציטוטים מורחב – שתיים אוחזות

• "לא הזעקתי אותה. אהבתי את השעות ההן. יכולתי לנוח בהן מן הכובד שלה בתוכי."
• "מעולם לא חיבקה אותנו. תחת זאת נהגה להיתלות על כתפינו הקטנות, מקפצת ומדגדגת עד שחילצה מאתנו קולות צחוק שסימנו שנמצאנו לה מחדש."
• "לא היה צליל שאהבתי יותר מצליל כניסתה אל הבית ולא היה מראה שאהבתי יותר ממראה הבית הנוהר אליה מכל חדריו."

מתוך שיריה

• "כָּל טִיפַּת גֶּשֶׁם מֵכִילָה בְּתוֹכָה שָׁמַיִם."
• "הַבּוּרוּת הַנִיצֶבֶת כְּאָחוֹת רַחְמָנִיָיה לִמְרַאֲשׁוֹת הַמִּלִּים."
• "בְמַעֲבֶה בִּטְנִי אֲצוּרָה אֵשׁ שֶׁאֵין לָה מְכַבֶּה אֶלָא דִּמְעוֹתֶיךָ."
• "מֵעולָם לא חָדַלְתָ להִוָלֵד לי. לַמֵד את עצמךָ להִשתמש בי, הִתחננתי, כְּדֵי שתוכל לישֹן."
• "מָהִיר מִזִיכָּרוֹן, אִיטִי מִמַּיִם. מִבַּעַד לְדוֹק הַסְתָיו הַזֶּה אַתָּה שָׁב וְנוֹלָד מִתּוֹכִי."
• "מונָה מַטבְּעות אל כף ידוׂ של הנהג, מִתְנַהלת אל מוׂשְבֵי השְפיוּת, צַיתָנית, בתוך חָלָל זעיר, שַברירי, מָלֵא עֵינַים."