הכנסת

הכנסת היא בית המחוקקים של מדינת ישראל.

מתוך תקנון הכנסת

"אלה רשאים לשאת דברים במליאת הכנסת: חברי הכנסת, שרים וסגני שרים שאינם חברי הכנסת, וכן נשיא המדינה... יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, רשאי להזמין לנאום גם ראש מדינה, ראש ממשלה או ראש פרלמנט זר, וכן ראש ארגון בין־לאומי שישראל חברה בו, והם יהיו רשאים לנאום בשפתם."
"סיעה או כמה סיעות רשאיות להציע הבעת אי־אמון בממשלה ואמון בממשלה אחרת."
"חבר הכנסת, שאינו שר או סגן שר, רשאי להפנות לשר שאילתה מנוסחת בצורת שאלה, על עניין עובדתי שבתחום תפקידיו."
"כל סיעה תקבע את שמות חבריה שישתתפו בדיון [סיעתי] ואת סדר הופעתם, ובלבד שמסגרת הזמן לכל נואם לא תפחת משלוש דקות."
"חבר הכנסת ידבר במליאת הכנסת בצורה הולמת, בלשון מקובלת ובאופן השומר על כבוד הכנסת, ולא יעשה במליאה מעשה שיש בו פגיעה בכבוד הכנסת, בכבוד אחד מחבריה או בסדר דיוניה."
"בישיבות הכנסת יירשם פרוטוקול שיכלול את כל מהלך הדיונים, את הנאמר בעל פה, בין מעל הדוכן או מהמקומות המיועדים לכך באולם המליאה ובין כקריאת ביניים, ואת תוצאות ההצבעה."

נאמר עליה

"הבית הזה הוא לא הבית שלי, הוא הבית של הציבור... מדי בוקר, עם כניסתי למשכן הכנסת, אני חשה מחדש בגודל האחריות שבניהול מעוז הדמוקרטיה הישראלית ובהנהגתו." ~ דליה איציק
"כשאני מנסה להשוות את הכנסת של היום לעומת הכנסות שאני הייתי חבר בהן אז אני מאוד מאוכזב לצערי חברי הכנסת של היום לא מבטאים כראוי ולא יודעים לשמור על האינטרסים של הציבור ששלח אותם. הרבה דברים שאנחנו רואים בכנסת הם לא ראויים לבית נבחרים." ~ תופיק טובי
"השגריר שלי הזהיר אותי על מה שאמור לקרות פה. הוא אמר שאנשים עלולים לצעוק, חלק מהאנשים עלולים לעזוב, עימותים יכולים לפרוץ. הוא אמר שאני עשוי ללמוד את משמעות המילה העברית, בלגן." ~ ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון במהלך ביקורו בכנסת ב־12.03.2014
"המקום הזה הוא המקום היחיד שבו קולן של הקבוצות השונות, קולו של המיעוט, נישא בגאון, במשכן הזה, במליאה ובחדרי הוועדות. שנים ארוכות אני פוקד את הבית הזה, ועדין בכל פעם שאני בא בשעריו, אני חש תחושת קודש וחולין גם יחד - קודש על שום החלטות והכרעות שאנו מקבלים כאן, שלעיתים בסופן להכריע חיים שלמים; וחול, על שום היומיומיות, בה מתקיימת עבודת הכנסת, על הויכוחים הקולניים והאמוציות. אני מכיר מעט מאוד מקומות עבודה, אליהם רוצים הרבה מאוד להצטרף, ואיש אינו שש לעזוב." ~ יצחק הרצוג על הכנסת ("נאום ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג – 65 שנים לכינונה של הכנסת", בערוץ היוטיוב Isaac Herzog,‏ 14 בינואר 2014)
"עלינו כנבחרי הציבור להכיל את ההווה של הבית הזה, על מורכבות התמונה בו ועל שלל המגזרים והקולות הדרים בו. דווקא החיבור הזה מדגיש עד כמה אסור לנו לפעול מתוך קהות חושים. אתרוג עדין היא הכנסת! הלב הפועם של הדמוקרטיה! ועלינו להגן ולשמור עליה מכל משמר! עלינו, המחוקקים, למנוע כל פגיעה בה! אסור לנו לאבד את אותה הסכמה בסיסית יחידה שמאחדת בין כולנו; שכל קול כאן ראוי, וכל עמדה באולם הזה היא לגיטימית! בכנסות האחרונות, ולצערי גם בכנסת הזו, קמים חברים מתוך הבית הזה ומבקשים להגביל, להצר, להקשות ולהשתיק פיות של חברות וחברים אחרים! קמים מחוקקים שמפעילים ציד מכשפות כנגד דעות אחרות! אנו רואים יותר ויותר יוזמות חקיקה שאינן מכבדות את הבית הזה! אנו עדים לחקיקה שמטרתה לחסום את כל הביקורת! חקיקה שמטרתה לכבול את ידי האחר! ולהצר את צעדי המוחא והמפגין! אנו רואים צעדים שסוגרים את שעריו של הבית הזה במקום לפתוח אותו לרווחה!" ~ יצחק הרצוג על היעדר דמוקרטיזציה מספקת בכנסת ("נאום ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג – 65 שנים לכינונה של הכנסת", בערוץ היוטיוב Isaac Herzog,‏ 14 בינואר 2014)
"השנה האחרונה קבעה את סטנדרט הכניסה. בשנה הקרובה אי אפשר יהיה לעבור את ביקורת הדרכונים לכנסת הבאה. לראשות הממשלה. לנשיאות המדינה. למפכ"לות. לרמטכ"לות. בלי לעבור ביטחון. לפתוח את כל הארונות, את כל המגירות, את כל המעטפות עם הסודות. והכספות. והקשרים. והסבכים. והחברים. אין יותר לומר שלום-שלום ולעבור בירוק, כמו פעם, חלק-חלק. אין" ~ אלדד יניב על השינוי שחל בחברה הישראלית כלפי שקיפות ונראות של הפוליטיקאים (יניב א., "השנה הרעה מכולן למושחתים ולמשחיתים", אתר MAKO, תאריך 17.9.2014)
"הבחירות לנשיאות (2014) הוכיחו שהכללים לפיהם פעלה במשך שנים המערכת הפוליטית השתנו, והיא עוברת תהליך עמוק של שינוי וניקיון. למשל בהעדר סובלנות וסלחנות כלפי פוליטיקאים הנחשדים במעשים פליליים." ~ מזל מועלם על ניקוי האורוות בפוליטיקה ובכנסת (מועלם מ. "סדר פוליטי חדש: שקיעתן של החונטות הוותיקות", אתר אל-מוניטור)