מנחם בגין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 138: שורה 138:


== נאמר עליו ==
== נאמר עליו ==
*"בגין רוצח! בגין רוצח! בגין רוצח!..."(במהלך הפגנת שלום עכשיו 1982)
*"כולם זוכרים ומזכירים את בגין המנהיג, וזה היה בגין האיש. יהודי עם לב חם, ג'נטלמן. מענטש" ~ אריה נאור, שכיהן כמזכיר ממשלתו, מדבר על דמותו של בגין בגעגוע (ויסברג א. & יעקבי ל. [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''"חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין"'''], אתר ישראל היום, תאריך 1.10.2014)
*"כולם זוכרים ומזכירים את בגין המנהיג, וזה היה בגין האיש. יהודי עם לב חם, ג'נטלמן. מענטש" ~ אריה נאור, שכיהן כמזכיר ממשלתו, מדבר על דמותו של בגין בגעגוע (ויסברג א. & יעקבי ל. [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''"חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין"'''], אתר ישראל היום, תאריך 1.10.2014)
*"יש הסכמה כללית ששני אנשים: נשיא מצרים [[אנואר סאדאת]] וראש הממשלה של ישראל מנחם בגין, מלאו תפקידי מפתח בחתירה לשלום בין שתי אויבות לשעבר שכיום הוא מקור לסיפוק עבור שוחרי השלום בעולם כולו" ~ נאום ההכרזה על הענקת פרס נובל לשלום למנחם בגין ואנואר סאדאת, 1978{{הערה| [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/peace/laureates/1978/press.html Award Ceremony Speech]}}
*"יש הסכמה כללית ששני אנשים: נשיא מצרים [[אנואר סאדאת]] וראש הממשלה של ישראל מנחם בגין, מלאו תפקידי מפתח בחתירה לשלום בין שתי אויבות לשעבר שכיום הוא מקור לסיפוק עבור שוחרי השלום בעולם כולו" ~ נאום ההכרזה על הענקת פרס נובל לשלום למנחם בגין ואנואר סאדאת, 1978{{הערה| [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/peace/laureates/1978/press.html Award Ceremony Speech]}}

גרסה מ־01:23, 29 במרץ 2017

דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.
מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913 - 9 במרץ 1992), מפקד האצ"ל(וצ) בתקופת המאבק בשלטון הבריטי, ראש תנועת החרות והליכוד, ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1978.

כללי

  • "ולעליזה אשתי, זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ זרועת מוקשים." ~ לאחר שניצח בבחירות בשנת 1977 (הוא התבסס על הפסוק שבירמיה פרק ב': "כה אמר ה', זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך. לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה")
  • "בכוונות טובות סלולה הדרך אם לא לגיהינום הרי לגן עדן של טיפשים." -מתוך ספרו המרד עמ׳ 289
  • "זהו הריאליזם האמיתי: לשאוף לגדולות, לא לבוז לקטנות." -מספרו המרד עמ׳ 427
  • "ראיתיך אמש בישיבת המרכז מוחא כף לנאום, שבקעה בו השנאה את ידידך. משום כך הריני להודיעך, כי לצערי לא אוכל עוד לראותך כידידי, אל תפנה אלי לא בכתב ולא בעל פה" פתק ששיגר לאחד מחבריו, אחרי ישיבת מרכז סוערת של תנועת החירות בספטמבר 1966 (ירושלמי ש., "אם בגין היה מתמודד היום בליכוד, ספק אם היה נבחר לכנסת", אתר NRG, תאריך 15.02.2013).
  • "לא שואלים ג'נטלמן איפה הוא היה בלילה." ~ בתשובה לשאלת כתבים היכן היה בלילה בו נפגש עם באשיר ג'ומאייל
  • "האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב". חרות. אחד לגוי אחד לעברי? 06/08/1954.
  • "עד אתמול לא הכרתי את המילה צ'חצ'חים, אך אמש שמעתי את הבדרן... דודו טופז...(למעשה בעת הנאום שיבש בגין במתכוון את שמו של טופז , וקרא לו "דודו טופס") מכנה את אנשי הליכוד צ'חצ'חים... הם[1] פתחו בלבותיהם רימון יד: לחמו! אשכנזי? עיראקי? יהודים! אחים! לוחמים!... רק תספרו להם מה אמר פה דודו טופז, כל העם חייב לדעת את זאת. זה משפט אחד בסך הכול: הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב. אשרינו שהם במצודת זאב." ~ בתגובה לדבריו של דודו טופז שכינה את תומכי הליכוד צ'חצ'חים (הנאום המלא)
  • "אני מבקש ממכם ללכת לקלפי ולהטיל את הפתק הנכון. פתק אחר פתק, גשם נדבות של הפתקים הנכונים: מח"ל." ~ בנאום בחירות בעצרת מרכזית שנערכה יומיים לפני בחירות 1981, בכיכר מלכי ישראל
  • "בחיים כל הדברים הטובים חולפים. אך גם הדברים הרעים, גם הם חולפים."
  • "איני יכול עוד." ~ בהודעה על כוונתו לפרוש, 1983
  • אמת היא ערך מוחלט. אין היא זקוקה לאישורם של אלה המורדים בה. אבל, אם גם המתכחשים לה מודים בה, אות הוא כי ניצחונה השלם הוא בלתי נמנע." ~ מתוך "המרד", עמוד א'
  • קומוניזם הוכה לא באלימות אלא ברעיון. הציונות היא האידאה שגברה על החינוך הקומוניסטי." ~ מתוך "המרד", עמוד ב'
  • "אולי אין דרגות לאושר; לסבל יש דרגות. אם תוריד את האדם לדרגת סבל ראשונה, ישאף לחזור לנקודת המוצא. אף אם תוסיף להורידו בסולם הסבל – לא למדרגה של 'אי סבל' ישאף לחזור, אלא למדרגה הקודמת של 'פחות סבל'. את כל המתהווה מחוץ ל'סולם הסבל' כמעט וישכח." ~ מתוך "המרד", עמוד 19
  • "עיקרה של חירות הוא חירות מפחד, כי הפחד הוא שליט לא פחות איום מכפי שהוא נסתר." ~ מתוך "המרד", עמוד 21
  • "מה שאנו נוהגים לקרוא 'חיי ציביליזציה' אינו כלל הכרח חיים, אלא הרגל בלבד. אפשר להיגמל מהרגלי 'הציביליזציה' כפי שנגמלים מהעישון: מתחילה בקושי, אחר מכן מיתר קלות ולבסוף – למי דרוש העשן?" ~ מתוך "המרד", עמוד 23
  • אל תרבו להשתמש במלה: "בריון". בשם זה נקראו הקנאים בימי המרד נגד רומי. התרצו להפוך שם לוחמי חופש לשם גנאי, לשם נרדף לסכינאי, לרוצח? אם תפנו למילון הקלסי ותחפשו את המלה "בריון" - תקראו אדם המתאכזר למתנגדיו. אם זהו הפרוש - יש בריונים רבים בחלונות הגבוהים של הממשלה הזאת.
  • אומץ לב אזרחי, העולה לעתים בחשיבות, על פי העדות של אחד מגדולי המצביאים הצרפתיים, על אומץ לב צבאי, אינו נמכר בשוק. לא קל לחנך עם לאומץ; לא קשה להבהילו.
  • "אל תקום, אין לך זכות לקום. עכשיו אני עומד על רגלי. שב כאשר אני עומד." ~ אל חבר הכנסת מיכאל בר-זוהר בעת הצגת ממשלתו השניה.
  • "מה אתה צועק? אינני מכיר אותך." ~ אל חבר הכנסת רפי סויסה בעת הצגת ממשלתו השניה.
  • "לא יעזור לכם מאומה. תלך, תלך, מי זקוק לך?" ~ אל חבר הכנסת יוסי שריד בעת הצגת ממשלתו השניה.
  • "אה, אתה מטייל שם? אתה מטורף. הולך שם כשידיו בכיס, כאילו הכול מותר לו." ~ אל חבר הכנסת יוסי שריד בתגובה לאמירתו "ממשלה מטורפת" בישיבה על הצעת חוק רמת הגולן.
  • "למנהיגך רציתי להגיד עשר פעמים 'חלש' אבל הבלגתי. תבליג גם אתה ותחכה. סוף כל סוף רק התחלתי." ~ אל חבר הכנסת עקיבא גוברין (מפא"י) בתגובה לקריאת ביניים: "שבאך".
  • "אדוני שר המשפטים, מה זה? אני רואה שהשר מחייך. אבל אני רוצה תשובה, לא חיוך." ~ מתוך נאום על הצעת החוק "למניעת האזנות סתר".
  • "יש אנשים מאמינים, ויש אנשים שמאמינים שלא צריך להאמין. גם זו אמונה, וכל האמונות צריך לכבד במדינה חופשית, בין אנשים בני חורין" ~ דברים בישיבת הממשלה 12 במאי 1969, מתוך מנחם בגין - מבחר תעודות בהוצאת ארכיון המדינה, עמ' 186.
  • "אתה קיבלת אלף דולר? ואתה? ואתה?" ~ במהלך הבחירות לכנסת השלישית, טוען שמפא"י לא העבירה כספים שקיבלה מארה"ב לאזרחים.
  • "אם אני אהיה ראש הממשלה- כולם יזיינו אותנו!" ~ לפי עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך", מתייחס למתן נשק למדינה.
  • "הקיבוצניקים המיליונרים עם בריכות השחייה שלהם..." ~ נגד הקיבוצים.
  • "אני אשלח טייסים יהודים למות- או יותר גרוע, לשבי- בשביל בחירות?!" ~ על הפצצת הכור העיראקי, מגיב לאישומים שעשה זאת בשביל בחירות.
  • "הרי הסורים מפחדים מפני מלחמה עם ישראל... אם הם יתקיפו אותנו, אוהו! אסד, היזהר, אסד! היזהר... יאנוש ורפול מוכנים! עכשיו אנחנו מחכים לבואו של מר פיליפ חביב... הוא יהיה בדמשק, יבוא אלינו ביום רביעי, ואני אשמע ממנו מה קרה... הטילים יזוזו, אני אשאל אותו, או לא יזוזו? אתה מזיז אותם או אתה לא מזיז אותם? אם אתה לא תזיז אותם אנחנו כבר נזיז אותם!" ~ לתומכי ליכוד בבחיות לכנסת העשירית
  • "אל תאמינו גם בחוכמה המסתורית של שירותי סתר, רוסיים, אנגליים, או אחרים. אף עליהם חלים החוקים הרגילים של חוכמה וכסל, של כשרון וטמטום. אין הם "בלתי מנוצחים" ~ מתוך "בלילות לבנים", עמ' 30
  • "יהיו כמה יפי נפש שיתחילו לעקם את האף - אז שיהיה להם אף עקום." ~ על אנשים שלוחצים עליו להקים מדינה פלסטינית.

חברה

צדק סוציאלי

  • אנו מאמינים כי צדק סוציאלי אינו עניין של כמות, אלא של איכות... אם לאדם אחד יש בביתו זוג נעליים, ואילו לחברו יש חמשה זוגות אזי יש כאן הבדל כמותי גדול. ברם, אם לאדם אחד יש זוג נעליים אחד, ואילו חברו מתהלך יחף, ואין לו נעליים כלל אזי ההבדל חדל להיות כמותי והופך הבדל איכותי... אנו קובעים, כי בשלב הראשון להשגת צדק סוציאלי יש צורך לבער את ההבדלים האיכותיים בין אדם לאדם ובין שכבות החברה השונות.

מתוך: העיתון חרות. 'מה הייתה עושה תנועת החרות'. מנחם בגין. עמ' 2. 18/01/1954.

  • הישגים סוציאליים תלויים לא רק בתיאוריות סוציאליות; הם תלויים בכלכלה, בעבודה קשה, בחריצות ובפיריון עבודה גבוה. וכל התנאים האלה תלויים בשיטה של יוזמה חופשית.

מתוך: העיתון חרות. 'מה הייתה עושה תנועת החרות'. מנחם בגין. עמ' 2. 18/01/1954.

  • יתכן ושוויון מלא בתחום הכלכלה בלתי אפשרי הוא, ממשם כשם שבלתי אפשרי שוויון מלא בתחום ההשכלה. אולם צדק סוציאלי זה יהי ככוכב המדריך אותנו בלילות אפלים, על פני ימים סוערים ועל פני יבשות עזובות; יקרב אותנו למטרתנו, ממש כשם שכוכב מקרב את הנודד למטרתו".

מתוך: העיתון חרות. 'מה הייתה עושה תנועת החרות'. מנחם בגין. עמ' 2. 18/01/1954.

  • נכון הדבר שחלוקה שווה היא בדרך כלל חלוקה צודקת. אבל אם מחלקים את הרעב באופן צודק, עדיין אין זה משביע את הרעבים. אני מפקפק מאד אם צדק של רעב משביע את הרעב לצדק".

מתוך: חרות. 'את המדינה שקמה בידי לוחמים מורדים ומגנים מביאה הממשלה הזו אל עברי - פי פחת. נאום מנחם בגין בכנסת בוויכוח על סקירתו של ראש-הממשלה'. 11/11/1949.

הפחתת שכר לימוד

  • אמנם בימים עברו, ידעו סטודנטים יהודיים ללמוד מתוך רעב. לרעוב מתוך שינון. אבל אם השינון הוא חובה, הרעב אינו מצווה. במדינה תקינה יש לאפשר ללמוד ולא לרעוב.

מתוך: העיתון חרות. 'שביתת המשלמים'. מנחם בגין. עמ' 2. 03/12/1954.

הגדרות עדתיות

  • יש סוכנות ידיעות טלגרפית המשרתת את כל העיתונים בארץ, גם את ,,חרות" שלנו היא משרתת, אשר בידיעתה על המאורע כתבה ,,בריונים תימנים משעריים". מה קרה לנו? שמעו ידידים ויריבים: כאשר היינו בארצות נכר היו אומרים שיש הבדל בין גורלו של גוי לבין גורלו של יהודי. גוי כי יגנוב - ,,איש אחד גנב" - נאמר. יהודי כי יפשע - ,,יהודי פשע" נאמר. הנעביר מנהג אנטישמי זה לארצנו? ועל כן: אל תגידו ,,תימני". תימני הוא ערבי הגר בצנעה או בסביבתה. יהודי הבא מתימן יהודי הוא. באנו הנה להקים אומה מלוכדת, עם אחד, מה החשיבות מנין כל אחד בא?

מתוך: חרות. 'מ. בגין בעצרת אלפים ברחובות: כספי המדינה נעלמו, חיי אדם הפקר והמוסר נהרס, עד כי ירצח איש את רעהו'. 31/10/1954.

כלכלה

מדיניות מס ומערכת המס

  • אם תימשך האפליה בשטח המסים. אם משלמי המסים - שהם פועלים, בעלי מלאכה, סוחרים, רופאים, עורכי דין, תעשיינים, יוסיפו להיקרא מתוך כפיה להחזיק בפרי עבודתם את ה,,טראסטים ההסתדרותיים" שאינם משלמים מס - תהיה זו זכות מוסרית לכל אזרחי המדינה לומר: אין מס בלי שוויון.

מתוך: חרות. 'מנחם בגין באסיפה המונית בבת-ים אין מס בלי שוויון'. 29/11/1954.

  • כלל גדול הוא בהיסטוריה אם החובה לתשלום מסים אינה כללית היא אינה מוסרית; והתוצאה היא כי אם הממשלה מנסה לרמות את האזרחים, האזרחים מרמים את הממשלה.

מתוך: חרות. 'הקץ לאפליות במסים מ. בגין וי. בדר ב,,מוגרבי" הטראסטים ההסתדרותיים הרוויחו כ-69 מיליון ושילמו למס הכנסה 360 אלף לירות בלבד'. 28/11/1954.

הלאמה

  • השילוב המשעבד של ה,,שליט" עם ה,,מפרנס" יביא להפליות משוועות, לפרוטקציה משחיתה, לזלזול בחוק, לחורבן המוסר האזרחי, להרס המשק הצמא להשקעות, לעליית יוקר-החיים, לתמוטת המטבע, לערעור האמון, לצמיחת השוק השחור - לפשיטת רגל כלכלית.

מתוך: חרות. 'עוד נגיע לימים גדולים! עוד נחיה במדינה המבוססת על חרות וצדק, עוד נראה בנחמת ציון המשוחררת נאומו המלא של יו"ר תנועת החרות מר מנחם בגין בפתיחת הועידה הארצית השלישית של תנועת החרות'. מנחם בגין. ע"מ 2-3. 21/04/1954.

מונופולים

  • כל מונופול, תהא צורתו מה שתהא, מדכא את האדם הפשוט.

מתוך: חרות. 'מולדתנו היא יחידה בפני עצמה ואין חוק בינלאומי שיצדיק נוכחות גדודי פולשים בארץ שאינה ארצם'. 13/12/1948.

  • המונופולין, אשר לפי חוקי הברזל של הכלכלה, שואף לריכוז הון מכסמלי ולהחרבתו של כל גורם, העוסק או מוכן לעסוק באותם שטחי היצירה. משום כך נלחם לסילוק המונופולים מחיינו הכלכליים; וכן נלחם למען חוק שימנע הקמת מונופולים בעתיד. כי רק סילוק המונופוליזציה יפתח את הדרך לפתוח המשק, תכנו והבטחת דרגת חיים עולה על העמלים; וגם ישחרר את המוני העובדים, ובתוכם את העובדים במפעלים המונופוליסטיים, מהשתעבדות חומרית וגם מדינית למנגנון כל יכול.

מתוך: חרות. 'דברי מנחם בגין בקול ישראל עמנו ראוי להנהגה משחררת והוא יקימנה למען שחרורו ועתידו'. 25/01/1949.

קומוניזם

  • מעמד של בורגנים ותעשיינים יהודים הרואים את עצמם עד היום קומוניסטים, אלה שבשעתו ברחו מרדיפות נגד הקומוניסטים לארגנטינה. בינתיים התבססו יפה והם מראשי המנצלים, טוענים שהם קומוניסטים. אלה כדוגמת הסוציאליסטים שלנו השונאים את בעלי ההון ואוהבים רק את ההון.

מתוך: חרות. 'מנחם בגין בחזרו מן הגולה מדיניות רעב מחלישה את הדור ומבריח הון יהדות הגולה'. 07/11/1949.

דמוקרטיה

  • "ראש הממשלה מבקש לקבוע כי אין שיעור לחומרת האשמה זו: אדם אשר שירת כשר הביטחון שלוש שנים בממשלת ישראל, מאשים אותה באחריות לחוסר התקדמות במאמצי השלום. מובן מאליו הוא שאין שחר להאשמה זאת" ~ מנחם בגין גורס כי אל לשר שהתפטר מממשלה לה היה שותף - למתוח עליה ביקורת (ויץ י., "מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני", אתר הארץ, תאריך 25.6.2014)

שלטון הרוב

  • האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב, וודאי בחיים המדיניים של אומה עצמאית מחליט הרוב. האנושות עוד לא המציאה שום דרך אחרת, כיצד להכריע בין דעותיהם השונות, המנוגדות, המתנגשות של אנשים חופשיים. שתי אפשרויות אחרות הן: חוסר כל הכרעה, אנרכיה בלעז, או הכרעת יחיד, דיקטטורה בלעז, האפשרות האחת היא הרסנית, השנייה דרסנית. את האנרכיה ידחה כל אדם נבון; בדיקטטורה יבחל כל אדם חפשי. התבונה והחרות כאחת מחייבות בדרך כלל את הכרעת הרוב, בתנאי שהרוב יכבד את זכויות המיעוט, לרבות זכותו העיקרית: להיות לרוב. אולם כל אלה הטוענים כי אם, באין אפשרות אחרת ניתן לרוב להכריע, משמע שהרוב צודק, אינם מוכיחים אלא את בורותם, או את שאיפתם ל"דיקטטורה של הרוב", שגם היא כמובן, אפשרית הרסנית ודרסנית. הצדק אינו שוכן בקרב המספרים הרבים; לעתים הוא בוחר לו את משכנו דווקא בקרב המיעוט הדל... עתה ניתן גם לעמנו לחזות מבשרו, כי "רוב" אין פירושו "צדק", כי ביער של ידיים לאו דווקא צומחים עצי האמת.

מתוך: חרות. 'אחד לגוי אחד לעברי?'. מנחם בגין. עמ' 2. 06/08/1954.

זכויות אזרח

  • יש זכות לאזרח טוב לעבור עבירה למען המדינה; יש זכות לממשלה רעה להביאו לדין.
  • איננו מקבלים את הדעה הרשמית למחצה, ששמענו בימי כהונתה של הכנסת השלישית, לפיה מדינה נותנת זכויות ומדינה זכאית ליטול זכויות. אנחנו מאמינים שישנן זכויות לאדם, הקודמות לצורת החיים האנושית ששמה מדינה.
  • הרודנות מתחילה תמיד באלמוני; היא מסתיימת בכל הפלמונים. מתוך: "לילות לבנים בישראל?", עיתון חרות, 31/07/1953.
  • "יש אומרים כי אי אפשר לנו לתת שיווי זכויות מלא לאזרחים הערביים של המדינה, משום שאין חל עליהם שיווי חובות מלא. אף זאת טענה מוזרה. נכון, אנו החלטנו לא לחייב את התושבים הערביים, בניגוד לדרוזים, בשירות בצבא. אבל כך החלטנו מרצוננו החופשי. ואני סובר שהנימוק המוסרי הוא בר-תוקף. והיה כי תקראנה מלחמה, איננו רוצים שאזרח ערבי אחד יעמוד לפני הנסיון האנושי החמור הזה, בו עמדו בני עמנו במשך דורות, ובייחוד במלחמת העולם הראשונה באירופה, של התנגשות מזויינת נגד בן עמו" ~ על ביטול הממשל הצבאי, 1962

חרות

  • ישנה חברה של עבדות עם רעב; אפשרית חברה של שובע בתוך עבדות; קיימת חברה של חרות תוך רעב; ואפשרית חברה של חרות בלי רעב. לו עמדה בפנינו הברירה בין שובע בתוך עבדות, לבין חרות עם רעב, סובר אני, כי אנחנו תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי, היינו בוחרים באפשרות האכזרית השניה.

מתוך חירות, מ. בגין בסימפוזיון על בעיות המשק: אין בטחון לאומה ללא משק יציב. 13/07/1956

  • אולם בסוף פסוק תכריע בשביל כל אדם חפשי קיומה או אי קיומה של חרות מסוימת אשר אפשר לכנותה בשם חרות הפקפוק, מקום שם נהגת חרוז זו ישנה תקוה לשינויים וישנה אפשרות להתנגדות. מקום שם נדרשים האנשים להאמין בדבר האדם לא פחות ואף יותר מאשר להאמין בדבר האלוהים - ועליו הם מלגלגים - שם אפסה כל תקוה.

מתוך חרות, מנחם בגין באספת-עם המונית. 27/08/1950.

  • החרות היא, כפי שהנני מאמין, תמצית החיים. ועל כן עוסקים אנו למעשה בפיקוח נפש, הדוחה התחשבות בכל ,,צו" אחר; כתוב או בלתי כתוב.

מתוך חרות, מחתרת בלי שם. 12/06/1953.

  • אמנם כאדם חפשי, המאמין כי החרות אינה ניתנת לחלוקה, לא אוותר על הזכות האנושית לעמוד על כל תופעה המסכנת את חרות האדם, גם אם השפעתה הישירה היא בתחומי מדינה זרה.

מתוך חרות, איינשטיין קורא ללכת לכלא. 19 יוני 1953.

על ארץ ישראל

  • "ארץ ישראל לא בזכות הכוח, אלא בכוח הזכות."
  • "חומת העיר העתיקה אינה גבול ירושלים." ~ מתוך "המרד" עמוד ד'
  • "המולדת היא שלמות היסטורית וגאוגרפית. מי שלא מכיר בזכותנו למולדת כולה, אינו מכיר גם בזכותנו לשטח משטחיה. ואנחנו על זכותנו הטבעית והנצחית לא נוותר. נשיא את חזון השחרור המלא, נישא את חזון הגאולה השלמה ונגשימו. בבוא היום נגשימו. כי חוק עולם הוא: אם עובר או אם מישהו מעביר, קו מפריד בין מדינת הלאום לבין מולדתו, אחת דתו של הקו המלאכותי; – להיעלם." ~ 15 במאי 1948, מתוך "המרד" עמוד ח'
  • "עוד יהיו הרבה אלוני מורה." ~ בביקורו הראשון באלון מורה (לימים קדומים)
  • "יש שופטים בישראל"~ בעת דיון בכנסת על הסכם השלום עם מצרים במארס 1979, כשבמקביל התנהל ויכוח על החלטת בג"ץ שהתנחלות בית אל היא חוקית ולא תפוּנה. לפי מחקר של מרכז מורשת בגין, הציטוט "יש שופטים בירושלים" הוא טעות נפוצה.
  • "ובמדינתנו זו יהיה הצדק השליט העליון, שליט על שליטיה." (לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל)

על מלחמה ושלום

"המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע."
מנחם בגין, ג'ימי קרטר ואנואר סאדאת בקמפ דייוויד, 1978
  • "בסופו של דבר, אהיה חייב לחתום על מה שנחליט לחתום" ~ במסר תקיף לנשיא ארה"ב (בעבר) ג'ימי קרטר שלחץ עליו לחתום על הסכם להצבת קציני קישור מטעם האו"ם בעזה (ויסברג א. & יעקבי ל. "חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין", אתר ישראל היום, תאריך 1.10.2014)
  • "ראשית, אתה נשיא ואני רק ראש ממשלה, ושנית, אתה מבוגר ממני" ~ מסרב לבקשתו של נשיא ארה"ב (בעבר) רונלד רייגן לפנות אליו בשמו הפרטי (ויסברג א. & יעקבי ל. "חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין", אתר ישראל היום, תאריך 1.10.2014)
  • "נוצרה אגדת כזב - או ביתר דיוק יצרוה חוגים מסוימים, שאולי הם קרובים יותר אליך – כי איש מלחמה הנני, וטבעי הוא זה של שואף דמים. כל ימי ידעתי שאין דברים רחוקים יותר מהאמת מאלה; כל ימי שנאתי מלחמות, והנשיאה באחריות לחיי אדם היתה הקשה בניסיונותי. הואל נא לרשום לפניך, על פי ניסיוני שלי, מר עוז הנכבד, אדם הלוחם לחירות עמו, ליתר דיוק להבטחת קיומו - והן כך היה בשנות ה–40 - יכול להיות שהנו איש שלום" מנחם בגין במכתב לסופר עמוס עוז (ויץ י.,"מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני", אתר הארץ, 25.6.2014)
  • "המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע."
  • "לא תהיה מלחמת אחים."
  • ".No more war, no more bloodshed, no more attacks" – "לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד התקפות." ~ בטקס חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים
  • "טובים קשיי השלום מיסורי המלחמה."
  • "אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש קורבנות למען השלום, יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!"~ מגן על הסכם השלום עם מצרים וקובע את המונח "קורבנות השלום".

עם ישראל

  • כי כזה הוא עמנו, עם הקצוות. הוא עם האמונה והכפירה; עם הגבורה והפחדנות; עם ההקרבה והאנוכיות; עם הגדולה ועם השפלות; עם אהבת החרות ו"מה יפית" לעבדות; הוא עם המוליד נביאים וסוקל אותם באבנים.

מתוך: חרות. 'חמש עשרה שנה להסתלקותו של מורה הדור זאב ז'בוטינסקי ז"ל'. 19/07/1955.

על אומות ומדינות

  • "בהתנגשות המזוינת בין ממלכת הצאר לבין הקיסרויות הגרמניות קרה משהו נדיר בהיסטוריה: שני הצדדים נחלו, למעשה, מפלה." ~ מתוך "המרד", עמוד ט'
  • רוסיה הועתק למרחקים גבול־הסבל האנושי, המקובל בחלקי עולם אחרים כגבול האחרון, אשר האדם התרבותי יכול לעמוד בו. העתקת גבול־הסבל איננה פעולה 'אידילית'; אולם יש לזכור, כי הודות לה, בעיקר הודות לה, עמדה רוסיה נגד אגרוף הפלדה הנאצי ולא נשברה תחת מהלומותיו, אלא אף אפשרה את ניפוצו." ~ מתוך "המרד", עמוד 23

על השואה

  • "הרוגי השואה לא הפכו לעפר במותם אלא לפני שהיו אבק בחייהם." ~ מתוך "המרד" (בשינוי נוסח)
  • "אין לומר, שהאנגלים לא רצו להציל יהודים; יש לומר, כי האנגלים רצו שלא להציל את המוני היהודים." ~ מתוך "המרד", עמוד ב'
  • "מאז האלוהים ברא את האדם והאדם יצר את השטן, לא נעשו מעשי אכזריות בהמית ליהודים באירופה כפי שבוצעו על ידי הגרמנים בימי המשטר הנציונל־סוציאליסטי." ~ נאום ראש הממשלה, נובמבר 1977

על הסכם השילומים

  • "נרים כולנו יד ונשבע בשם ירושלים, בשם עולי הגרדום, בשם זאב ז'בוטינסקי. באם אשכחך חרפת ההשמדה – תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרנה, אם לא אעלה חרפת ההשמדה בראש יגוני. בני ירושלים, למערכה! על כבוד ישראל ועתידו! כה יתן וכה יוסיף אלוקי ישראל!" ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
  • "אמנם אנו עדיין מוקפים אויבים, אך רכשנו את כבוד העם. והנה באתם אתם, ספסרים עריצים, באתם לחסל את כל מה שהושג בדמינו, ושוב ייהפך העם לבוץ, לחרב הפוגרומים וההשמדה." ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
  • "ידיעה שקיבלתי זה עתה נושאים השוטרים רימונים מתוצרת גרמניה","כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות." ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952

נאמר עליו

  • "בגין רוצח! בגין רוצח! בגין רוצח!..."(במהלך הפגנת שלום עכשיו 1982)
  • "כולם זוכרים ומזכירים את בגין המנהיג, וזה היה בגין האיש. יהודי עם לב חם, ג'נטלמן. מענטש" ~ אריה נאור, שכיהן כמזכיר ממשלתו, מדבר על דמותו של בגין בגעגוע (ויסברג א. & יעקבי ל. "חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין", אתר ישראל היום, תאריך 1.10.2014)
  • "יש הסכמה כללית ששני אנשים: נשיא מצרים אנואר סאדאת וראש הממשלה של ישראל מנחם בגין, מלאו תפקידי מפתח בחתירה לשלום בין שתי אויבות לשעבר שכיום הוא מקור לסיפוק עבור שוחרי השלום בעולם כולו" ~ נאום ההכרזה על הענקת פרס נובל לשלום למנחם בגין ואנואר סאדאת, 1978[2]
  • "היה אגדה. היה מיתוס. עכשיו אין כלום. האיש הזה אשר אמר שלא יכרע ברך בפני בשר ודם, כרע ברך בפני כל מנהיג טיפש בעולם. האיש הזה אשר דיבר הרבה על קדושת ארץ ישראל, החזיר את סיני ומנע את סיפוח יהודה ושומרון. האיש הזה אמר, שממשלתו מקדשת מלחמה עם אש"ף וברגע הנכון מנע הריגתו של השטן יאסר ערפאת בנימוק: 'לא רצינו להשפיל אותו'." ~ הרב מאיר כהנא.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנחם בגין

הערות שוליים


ראשי ממשלות ישראל
דוד בן-גוריוןמשה שרתדוד בן-גוריוןלוי אשכולגולדה מאיריצחק רביןמנחם בגיןיצחק שמירשמעון פרסיצחק שמיריצחק רביןשמעון פרסבנימין נתניהואהוד ברקאריאל שרוןאהוד אולמרטבנימין נתניהונפתלי בנטיאיר לפידבנימין נתניהו ישראל