יהודה הלוי: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
LaaknorBot (שיחה | תרומות) מ r2.5.2) (בוט מוסיף: en:Judah Halevi |
התמים הנעלה (שיחה | תרומות) ציטוט זה שונה מהמופיע בגירסת ויקיטקסט ולכן לא קישרתי |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ריהל ראלי.jpg|ממוזער|200px|פסל של יהודה הלוי]] |
[[קובץ:ריהל ראלי.jpg|ממוזער|200px|פסל של יהודה הלוי]] |
||
'''[[w:יהודה הלוי|יהודה הלוי]]''' ('''ריה"ל'''), חכם יהודי, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של [[יהדות]] ימי הביניים. |
'''[[w:יהודה הלוי|יהודה הלוי]]''' ('''ריה"ל'''), חכם יהודי, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של [[יהדות]] ימי הביניים. התפרסם בזכות חיבורו 'הכוזרי'. |
||
== מתוך שיריו == |
== מתוך שיריו == |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
==מתוך [[w:הכוזרי|הכוזרי]]== |
==מתוך [[w:הכוזרי|הכוזרי]]== |
||
* |
* "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה אֵצֶל הַבּוֹרֶא אֲבָל מַעַשְׂךָ אֵינָנּוּ רָצוּי" ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר ראשון (אבן תיבון)#א|מאמר ראשון א']] |
||
* "ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך שרשמים אלוהיים נכבדים מופיעים בעולם התחתון הזה בשעה שהוכנו החומרים לקבלם. וזהו שורש ההאמנה ושורש הכפירה כאחד." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר ראשון (אבן תיבון)#עז|מאמר ראשון ע"ז]] |
* "ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך שרשמים אלוהיים נכבדים מופיעים בעולם התחתון הזה בשעה שהוכנו החומרים לקבלם. וזהו שורש ההאמנה ושורש הכפירה כאחד." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר ראשון (אבן תיבון)#עז|מאמר ראשון ע"ז]] |
||
* "חלילה לנו מא-ל שנאמין בנמנע, ובמה שהשכל מרחיקו ורואהו כנמנע" ~ מאמר ראשון פ"ט |
|||
* "כי העניין האלוהי אינו חל על אדם כי אם לפי הכנת האדם - אם מעט מעט ואם הרבה הרבה." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר שני (אבן תיבון)#כד|מאמר שני כ"ד]] |
* "כי העניין האלוהי אינו חל על אדם כי אם לפי הכנת האדם - אם מעט מעט ואם הרבה הרבה." ~ [[s:ספר הכוזרי מאמר שני (אבן תיבון)#כד|מאמר שני כ"ד]] |
||
* "מִנְהַג הָעוֹבֵד אֶצְלֵנוּ, אֵינֶנּוּ נִגְזָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלֵינוּ וְיִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלָיו" [[s:ספר הכוזרי מאמר שלישי (אבן תיבון)#א|מאמר שלישי א']] |
* "מִנְהַג הָעוֹבֵד אֶצְלֵנוּ, אֵינֶנּוּ נִגְזָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלֵינוּ וְיִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלָיו" [[s:ספר הכוזרי מאמר שלישי (אבן תיבון)#א|מאמר שלישי א']] |
גרסה מ־21:55, 19 בינואר 2011
יהודה הלוי (ריה"ל), חכם יהודי, פילוסוף, רופא ומגדולי המשוררים וההוגים של יהדות ימי הביניים. התפרסם בזכות חיבורו 'הכוזרי'.
מתוך שיריו
- "לבי במזרח ואנכי בסוף מערב." ~ מכבל ערב
- "עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי." ~ עבדי זמן
- "צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ,דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֵךְ וְהֵם יֶתֶר עֲדָרָיִךְ?" ~ ציון הלא תשאלי
מתוך הכוזרי
- "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה אֵצֶל הַבּוֹרֶא אֲבָל מַעַשְׂךָ אֵינָנּוּ רָצוּי" ~ מאמר ראשון א'
- "ואל יהיה הדבר רחוק בעיניך שרשמים אלוהיים נכבדים מופיעים בעולם התחתון הזה בשעה שהוכנו החומרים לקבלם. וזהו שורש ההאמנה ושורש הכפירה כאחד." ~ מאמר ראשון ע"ז
- "חלילה לנו מא-ל שנאמין בנמנע, ובמה שהשכל מרחיקו ורואהו כנמנע" ~ מאמר ראשון פ"ט
- "כי העניין האלוהי אינו חל על אדם כי אם לפי הכנת האדם - אם מעט מעט ואם הרבה הרבה." ~ מאמר שני כ"ד
- "מִנְהַג הָעוֹבֵד אֶצְלֵנוּ, אֵינֶנּוּ נִגְזָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלֵינוּ וְיִהְיֶה לְמַשָּׂא עָלָיו" מאמר שלישי א'
- "הֶחָסִיד הוּא מִי שֶׁהוּא מוֹשֵׁל" מאמר שלישי ה'
- "אֲבָל הַצְּדוֹקִים וְהַבַּיְתוֹסִים הֵם הַמִּינִים שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים עֲלֵיהֶם בִּתְפִלָּתֵנוּ, וְאָמְנָם יֵשׁוּ וַחֲבֵרָיו הֵם הַמְשֻׁעְמָדִים הַנִּכְנָסִים בְּתוֹרַת הַמַּעְמוּדִית הַטְּבוּלִים בַּיַּרְדֵּן. אַךְ הַקָּרָאִים הֵם מִשְׁתַּדְּלִים בַּשָּׁרָשִׁים מִתְחַכְּמִים בַּתּוֹלָדוֹת." מאמר שלישי סה'
- "ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה." ~ מאמר חמישי כ"ז
קישורים חיצוניים
- יצירותיו של יהודה הלוי, אתר בן יהודה