"אני נעלבת אם מדמים אותי לקיר, הרי לא ניתן לטעות. מה שמייחד אותי הוא התנועה המהַפֶּכֶת בין חוץ לפנים. זה מעניק לי ממד נוסף, ניתן אולי לקרוא לו נפש." ~ אוטוביוגרפיה של דלת
"חיי היומיום שלהם היו גזורים כפיסת הקליידוסקופ, אבל לי הם העניקו רוח חיים, צבע, עניין ויותר מכול – חברה דמיונית מרהיבה שדיברה על הדברים שלא ידעתי לשוחח עליהם עם איש." ~ חידת הכפולים
"אנשים הם לא רק זקנים. נשאר בהם עוד חלק, צעיר, חסר גיל. יש בתוך האדם חלק שלא שייך לגילים בכלל."
"החיבור שלי ליהדות נובע מכך שנולדתי יהודייה, ויש בתוכי הד למקורותיה, ולמה שאינני יודעת והייתי רוצה לדעת."
"יש מקום בעולם לשירה שפורצת את גבולות הבורגנות או מה שחושבים בורגנות, עם הרבה צבע והרבה סערת נפש. אגרסיבית זה טוב, הודאה בצד הילדותי והפגיע של הנשיות."
"הדמיון הוא אמצעי טוב לכתוב את הדברים. אני לא אוהבת את הריאליזם המדויק בספרות. אולי נכון יותר לומר נטורליזם. זו לא הצורה הנכונה להסתכל על דברים. הכתיבה הזו מראה מה שקורה בחוץ, וצריך לדעת את מה שקורה מעבר לבחוץ, להיכנס פנימה."
"זרחי בונה בשירתה מרחב שלם ומשוכלל של דיבור על חיים פנימיים. זהו מרחב שיש בו 'אני' ויש בו 'נפש' ויש בו 'זיכרון' ו'דמיון' ועוד ערב רב של מחוזות ומצבים הפועלים כסימפוזיון הומה." ~ אריאל הירשפלד