פתגמים ארמיים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
כתיב בארמית

דף זה מרכז רשימת פתגמים בשפה הארמית.


א[עריכה]

  • "או חברותא או מיתותא."
  • "איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני."
    • מילולית: הוא בדלועים הקטנים ואשתו בדלעות הגדולות. במשמעות: האשה מחרה-מחזיקה אחרי בעלה.
  • "איסתרא בלגינא, קיש-קיש קריא."
    • מילולית: מטבע בודד בכד מקשקש. הביטוי מתייחס לאדם ריק מתוכן, המרבה דיבור או עושה הרבה רעש מתוך בורות.
  • "איתתך גוצא - גחין ולחיש ליה."
    • מילולית: אשתך נמוכה - התכופף ולחש לה. במשמעות: דבר עם אשתך (ובהכללה: עם כל אדם) לפי רמת הבנתו. או לפי רש"י להיפך: אשתך נמוכה - התכופף ושמע בקולה.
  • "אסא דקאי ביני חילפי אסא שמיה ואסא קרו ליה."
    • מילולית: הדס הנמצא בין קוצים הדס שמו והדס קוראים לו. במשמעות: דבר (אדם) אינו משנה את טבעו גם אם אינו במקומו.

ב[עריכה]

  • "בהדי הוצא לקי כרביא."
    • מילולית: בגלל הקוצים נפגע הכרוב. במשמעות: אוי לרשע ואוי לשכנו.
  • "בהדי כבשי דרחמנא למה לך."
    • אין להתעסק בחשבונות שמיים.
  • "בוצין בוצין מקטפיה ידיע."
    • מילולית: דלעת דלעת מגידולה ידועה. במשמעות: טיבו של דבר (של אדם) ניכר מראשיתו.
  • "בירא דשתית מינה לא תשדי ביה קלא."
    • מילולית: באר ששתית ממנה אל תזרוק בה רגב אדמה.
  • "ברא כרעיה דאבוה."
    • מילולית: הבן רגלו של האב. במשמעות: הבן כאביו. (או: הבן מחזיק את אביו)
  • "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור."
    • מילולית: ברחוב העיוורים קוראים לשתום העין 'מאור גדול'. במשמעות: במקום שאין ידענים, גם מי שיודע מעט מתבלט.
  • "בתר גנבא גנוב, וטעמה טעים."
    • מילולית: אחר הגנב גנוב, וטעם את הטעם. במשמעות: הגונב מגנב, גם הוא מרגיש טעם גניבה.
  • "בתר מרי ניכסי ציבי משך."
    • מילולית: אחר אדון-הנכסים נמשכים הקרשים. במשמעות: כסף הולך אחר הכסף הגדול.
  • "בתר עניא אזלה עניותא."
    • מילולית: אחרי העני הולכת העניות. במשמעות: קשה להחלץ מן העוני.

ג[עריכה]

  • "גיורא - עד עשרה דרי לא תבזי ארמאה באפיה."
    • מילולית: גר, עד עשרה דורות, אל תבזה גוי בפניו". במשמעות: אדם רגיש לעולם לחסרונות אבות אבותיו.
  • "גמלא אזל לאיבעי קרני, אודני דהוו בהדיה גזזינהו מיניה."
    • מילולית: הגמל הלך לבקש קרניים, אוזניים שהיו לו גזזו ממנו.
  • "גמלא במדי אקבא רקדא. הא קבא והא גמלא והא מדי ולא רקדא."
    • מילולית: גמל רוקד על קב במדי. הנה קב והנה גמל והנה מדי - ולא רוקד. במשמעות: התיאוריה שלך לא מתקיימת במציאות.
  • "גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי."
    • מילולית: הגנב על פתח הפריצה קורא לאלוהים. במשמעות: אדם מבקש עזרת האל אפילו לדבר עבירה.

ד[עריכה]

  • "די לחכימא ברמיזא."
    • מילולית: די לחכם ברמז. במשמעות: לאדם חכם מספיק רמז על מנת להבין.
  • "דינא דמלכותא דינא."
    • מילולית: דין המלכות הוא הדין. במשמעות: החוק מחייב.

ה[עריכה]

  • "הַּא בּהַּא תּליא."
    • מילולית: זה תלוי בזה. זה כרוך בזה.

ו[עריכה]

ז[עריכה]

  • "זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי."
    • מילולית: זרוק מקל לאוויר, לשורשו בא. במשמעות: אדם חוזר תמיד לשורשיו.

ח[עריכה]

  • "חברך חברא אית ליה."
    • מילולית: חברך, חבר יש לו. יכול להיאמר במשמעות "אין סודות / השמועה מתפשטת מהר"
  • "חברך מית אשר, איתעשר לא תאשר."
    • מילולית: חברך מת - תסכים, חברך התעשר - אל תסכים. במשמעות: אדם אינו רוצה להאמין בדברים טובים הקורים לזולתו.
  • "חמרא אפילו בתקופת תמוז קרירא ליה."
    • מילולית: החמור, אפילו בקיץ קריר לו.

ט[עריכה]

  • "טוביה חטא וזיגוד מינגד?"
    • מילולית: טוביה חטא וזיגוד נענש? במשמעות: מדוע נענש החף מפשע?

י[עריכה]

  • "יאה עניותא ליהודאי כי ברזא סומקא לסוסיא חיורא."
    • מילולית: יפה העניות ליהודים, כרצועה אדומה לסוס לבן.

כ[עריכה]

  • "כד הוינן זוטרי לגברי השתא דקשישנא לדרדקי."
    • מילולית: כשהיינו קטנים - (הזדקקנו) לגברים, עכשיו כשהזדקנו - (אנו זקוקים) לילדים.
  • "כזוזא מלעיל, כאיסתרא מלתחת."
    • מילולית: כזוז (מטבע כסף, דינר) מלמעלה, כאיסתרא (מטבע כסף קטנה יותר , מחצית הזוז בערכה)מלמטה" במשמעות: השפע מלמעלה אינו מגיע כולו למטה. בתלמוד במסכת סוכה יש להבין את הפתגם במשמעות: אור הנכנס דרך חור קטן בסכך יוצר על הקרקע כתם אור גדול אבל חיוור.

ל[עריכה]

  • "לחכימא ברמיזא, לשטיא בכורמיזא."
    • מילולית: לחכם ברמז, לטיפש באגרוף.
  • "ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא."
    • מילולית: יבקש אדם רחמים אפילו עד כיסוי קברו. במשמעות: אסור להתייאש.
  • "לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן."
    • מילולית: אין דין ואין דיין, הפקרות משפטית.
  • "לפום גמלא שיחנא."
    • מילולית: לפי הגמל - המיטען.
  • "לפום צערא אגרא."
    • מילולית: לפי הצער - השכר.
  • "למתא דירקא - ירקא שקיל."
    • מילולית: למקום של ירקות - ירקות לוקח. במשמעות: תבן לעפריים, קרח לאסקימוסים וכו'

מ[עריכה]

  • "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי?"
    • מילולית: מה ראית שהדם שלך אדום יותר? במשמעות: כשמדובר בחיים ומוות כל בני האדם שווים.
  • "מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא."
    • מילולית: מגג גבוה לבור עמוק. הביטוי יכול להתייחס להדרדרות במצבו של אדם שהיה פעם במרומי גדולתו וכעת מצוי בשפל המדרגה.
  • "מאן דסני עלך - לחברך לא תעביד."
    • מילולית: מה ששנוא עליך, לחברך לא תעשה.
  • "מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי."
    • מילולית: מטייל והולך הדקל הרע אל עצי הסרק. במשמעות: הלך זרזיר אצל עורב, מצא מין את מינו.
  • "מלתא דתמיהא מידכר דכירי לה אינשי."
    • מילולית: דבר תמוה זוכרים אותו אנשים.
  • "מלה בסלע משתוקא בתרין."
    • מילולית: מילה בסלע (שקל), שתיקה בשניים.
  • "מלי כריסי זני בישי."
    • מילולית: מילוי הכרס אכילה רעה. במשמעות: שובע גמור מביא רעה.

נ[עריכה]

  • "נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני."
    • מילולית: רבים הגמלים הזקנים הטעונים עורות בכרים (גמלים צעירים). במשמעות: גיל צעיר אינו מבטיח אריכות ימים על פני מבוגרים.

ס[עריכה]

  • "סדנא דארעא חד הוא."
    • מילולית: בסיס הארץ אחד הוא. במשמעות: בכל מקום האנשים דומים בהתנהגותם.

ע[עריכה]

פ[עריכה]

צ[עריכה]

ק[עריכה]

  • "קדירה דבי שותפי לא קרירא ולא חמימה."
    • מילולית: קדירה של שותפים אינה חמה ואינה קרה. במשמעות: אי אפשר להגיע למצויינות כאשר האחריות מתחלקת בין אנשים אחדים.
  • "קַרְיָנָא דְּאִגַּרְתָּא אִיהוּ לֶהֱוֵי פַּרְוַנְקָא."
    • "מי שקורא את המגילה צריך לקיים אותה." במשמעות: פניה אל מוסר ההודעה (מציע ההצעה) ואמירה כי ראוי שימשיך במה שהתחיל ויפעל ליישם אותה.

ר[עריכה]

  • "רחילא בתר רחילא אזלא, כעובדי אמה כך עובדי ברתא."
    • מילולית: כבשה אחר כבשה הולכת, כמעשי האם כך מעשי הבת.
  • "רבי רבי, בר ברתך אנא."
    • מילולית: גדל גדל, ועדיין רק בן בתך אני. במשמעות: גם אם גידלת את הנכד שלך, בסופו של דבר הוא תמיד יזכור שאתה לא אבא שלו.

ש[עריכה]

  • "שותא דינוקא בשוקא - או דאבוה או דאימיה."
    • מילולית: דברי הילד ברשות הרבים - או של אביו או של אמו.
  • "שליח ערטיל וסיים מסאני."
    • מילולית: שליח ערום ונועל נעליים במשמעות: מתקשט במקום הלא נכון.

ת[עריכה]

  • "תעלא בעידניה סגיד ליה."
    • מילולית: שועל, בזמנו, סגוד לו. במשמעות: יש לכבד את השלטון גם כשאינו ראוי

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: ארמית
ויקיספר ספר לימוד בוויקיספר: ארמית
פתגמים
לפי שפות: אוקראינית | אזרית | איטלקית | אינדונזית | איסלנדית | אירית | אלבנית | אמהרית | אנגלית | אסטונית | ארמית | ארמנית | בולגרית | בוסנית | בלארוסית | גאורגית | גרמנית | דנית | הולנדית | הונגרית | טורקית | יוונית | יידיש | יפנית | לטינית | סינית | סלובנית | סנסקריט | ספרדית | סרבית | עברית | ערבית | פולנית | פורטוגזית | פרסית | צ'כית | צרפתית | קוריאנית | קרואטית | רומנית | רוסית | שוודית | תאית
לפי לאומים וקהילות: אוסטרים | אינדיאנים | אמריקנים | אנדורים | אפגנים | אפריקנים | ביתא ישראל | בלגים | הודים | יהודים | לובים | מקסיקנים | מרוקאים | מצרים | עיראקים | פלסטינים | קובנים