אבות ישורון

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבות ישורון בבית קפה בתל אביב

אבות ישורון (1904 - 1992), משורר עברי, חתן פרס ישראל ב־1992.

מתוך שיריו[עריכה]

  • "זכרונות הם בית."
  • "היו לי פניך יפים אל פניי."
  • "גְּדֹולִים יִסורִים שֶׁהֵם לְבַד."
  • "בשעת פתיחת נעילת השערים."
  • "המפל הוא מפלה של הזמן העומד."
  • "זֶה סֹד גֵּאֻת וְשֵׁפֶל. זֶה סֹד תּוֹרַת הַגַּעְגֻּעִים."
  • "עתים הוא קול העם, עתים הוא קול בודד."
  • תל אביב אהבתי בתים עד שנחרבו וניבנו מחדש."
  • "מאין אתה הולך ולאן אתה בא, לא אגיע לשום מקום."
  • "אֵיפֹה אָבִי עוֹמֵד? הָיִיתִי הַרְבֵּה נוֹתֵן,לְפַשֵּׁר בֵּין הָעֶמְדוֹת."
  • "בואי ניפרד, פרידה היא שפת הדבקות. אני לא הוגה שמך, את לא הוגה שמי."
  • "כל הנהרות הולכים אל הים והים אינו מלא כי כל הנהרות חוזרים אל הנהרות."
  • "אֲנִי חוֹשֵׁב כִּי הַמוּזִיקָה/ יוֹדַעַת עָלֵינוּ כָּל מַה/ שֵׁיֵּשׁ לָנוּ לָדַעַת/ עַל עַצְמֵנוּ."
  • "אבל יהיה מי האיש, יבוא או לא יבוא. ואם יבוא – טוב. ואם לא – אבל כן יבוא."
  • "לי אמר: הייה בריא. בנו הארץ. אל תיקח הכל ללב. אל תגיד שזה כואב. אל תצא מן הכלים. כי חבל על המילים."
  • היום שהתפשטתי ראיתי לאחר זמן רב את רגלי. מכל איברי גופי, הכי מכוסים עליי. הלכתי בהן בלי להביט בהן. זרקתי אותן לשמים, הבאתי אותן עוד מהבית."
  • "איך נקרא שאני מקבל מכתבים מהבית והבית איננו? איך נקרא שאני מקבל מכתבים מהבית, ואיש לא חי? איך נקרא שמהבית כותבים לי, והמכתב לא נכתב?"

אמרותיו[עריכה]

  • "משורר הוא מי שיש לו מסמר תמידי בתוך הנעל."
  • "היידיש הזאת שדיברה אלי, אל בן העליה, בקול של שכינתא בגלותא: 'למה עזבתני?' "
  • "לשון לסופר כצעצוע לילד. לשון ביד יוצר – הוא לא מרגיש בה, עד שלא שובר אותה; וכשהוא מפיל אותה – הוא שומע את קולה של הלשון, השפה שהיא שלו."
  • "אינני הולך לכתוב דברים שהתכוונתי. אני הולך לכתוב דברים המגששים באפילה... אני לא מגיע לשיר אף פעם. לרחשושים ולזעזועים אני מגיע, ולמלים סדוקות ומרוסקות."
  • "השיר הוא דרך חיים. כל מה שנדבק לך בדרך מן החימר, מהבוץ, מהאדמה - זה השיר. התהליך של הקמת שיר הוא השיר. השיר זה לא מה שנדפס בעיתון, הוא תמיד נשאר איפה שהמערבל הזה שאוסף את הביצים והקליפות והבצל והמלח."

נאמר עליו[עריכה]

  • "בניגוד למשוררי דור הפלמ"ח (הצעירים ממנו בדור), העדיף הומור גרוטסקי ודקויות של טון על פני פאתוס, מורכבות קיומית-נפשית על-פני עמדות אידיאולוגיות; ולעומת משוררי שנות החמישים שהתבצרו בַּפרטי, בלטה שירתו בפתיחותה להיסטוריה ובחיבורה למיידי־פוליטי." ~ לילך לחמן
  • "בעבורי הקריאה בו היא התנסות בהקשבה לקול שדובר אל האדם ללא הרף, ושספק אם בכוח האדם, בתנאי חייו הנוכחיים, לשמוע אותו בשלמותו; כך אני מבין את עבודת־השיר הישורונית, ולא פחות מכך, את גלגוליה בעולם." ~ שמעון אדף
  • "אהבתי את אבות ישורון המשורר והאיש. למדתי ממנו על השבור ועל החצי-מחובר שבתוך השלם. קראתי אותו ומאז אני קורא אחרת שירה, אבל לא רק שירה." ~ ניסים קלדרון