אלף לבבות

אלף לבבות הוא רומן מאת דן צלקה המגולל סיפור היסטורי רחב יריעה, המתחיל באונייה השמה פעמיה לארץ ישראל ב־1919 ומסתיים בישראל בסוף שנות השישים. הספר יצא לאור ב־1991 ובגרסה שנייה ב־2008.

"מי יכול היה לעבוד בים כזה את אלת האהבה?"
"מִדְבָּר. ערפל ברקע. שרידי קרב: חניתות, קסדות, מגינים, חרבות."
"עצם את עיניו כשנפל עליו מבטו של הקצין. כתמיד צִמרר אותו הפחד מבעלי השררה."
"אדם המאוהב כל־כך בעצמו היה צריך לאהוב את גופו, את ריחו, אפילו את לכלוכו, את זיפי זקנו."
"היה מתבודד בתאו ורק פעם אחת ביום היה יוצא לטיול, נוקש בחוד מקלו ברצפה, זקוף, ממאן להביט שמאלה וימינה, עיניו שטות בשמים הקודרים, בערבות המים, בנחשולי הים, סוקרות בשלווה מלכותית את פראות איתני הטבע."
"על הסיפון אמר ללֶוינזוֹן: שמעתי פעם ששום ים אינו כחול יותר מהים־התיכון, ועטף את עצמו בשמיכה קרועה."
"האנשים, שלא יכלו להיחלץ מחיקה של אמא־רוסיה בזמן המלחמה הגדולה, המתינו כעת במלונות מתפוררים ברחובות הסמוכים לנמל, בסמטאות המצחינות, עד שיוכלו לחזור לארץ־ישראל: חסידים מירושלים וביניהם הבדחן המדהים, סוחר משי, שני נגרים, בעל בית־מלאכה מחיפה, ועמהם מתחזים כמוהו עצמו: שני חזנים, מהנדס חשמל, אפילו מהנדס טלפונים."
"מעבר לגדר פסעו הסבלים של איסטנבול, לוליינים מופלאים, מְאזנים על גבותיהם פירמידות של סחורות, ארונות עצומים שכמו נועדו לבתי ענקים."
"איך הם חשבו על העתיד, היוונים העתיקים האלה, פרופסור סטפנוב? אינני מצליח להבין זאת. העתיד קבוע. מה יש כאן להבין? הכול קבוע. רק יש לגלות מה נקבע. על ידי נבואה, ניחוש."
"ביקשה מהם לשיר משירי המשורר, אך הילדים פצחו בשיר 'לדוד משה הייתה פרה', צוחקים ומעמידים פנים שזהו אחד משירי ביאליק."
"מעניין איזה קול היה לו. מעניין היה לשמוע אותו קורא שיר או מדבר. אולי היה לו קול רב־גוונים, קולו של אדם שיש בו הרבה דברים והוא חי מתוך תואם עם העולם, גם אם התואם הזה כאוב קצת."

נאמר עליו[עריכה]

"לאחר 'אלף לבבות' יהיה קשה לכתוב כפי שכתבו קודם לו. וזו סיבה נכבדה למדי לזכות אותו בהערכה שהוא ראוי לה." ~ יוסף אורן
"הוא ברא מחדש את עולמותיהם הקודמים של גיבוריו, על הניואנסים הדקים ביותר של פרטי ההיסטוריה והגאוגרפיה והטריוויה של נשמותיהם." ~ אריאנה מלמד
"הרומאן רחב היריעה הוא אוסף של פרגמנטים וסיפורים שמחברים ביניהם מפגשים, רובם אקראיים וחד־פעמיים, בין אנשים ונשים הנעים כל אחד במעגל בדידות חייו." ~ דן ירדני

ראו גם[עריכה]

ספר האלף-בית