אל תגידו בגת: הנכבה הפלסטינית בשירה העברית
אל תגידו בגת: הַנַּכְּבָּה הפלסטינית בשירה העברית הוא קובץ שירים, בעריכת חנן חבר, שכולל שירי משוררים ישראלים מהעשור הראשון למדינה בנושא הנכבה. הקובץ יצא לאור ב־2012.
שירים
[עריכה]- "בְּבֹואֲך לַשּׁקֶט הַשּרּוף, לָאֲבָנִים ולְחֹומֹות הַטיט, לַכְּפָר הַמֵּת וְהֶעָרּוף, לָאֵפֶר הַמַּרְטִיט, לָרַחַש הַנָּטּוׁש בֵּין הַקֹוצִים עָבֵי הַזִכָּרֹון וְעל רֹאׁשְך כִּבְדֵי חָרֹון עֹולִים ומְקִיצִים." ~ דן פגיס
- "וְעַל רְסִיסֵי יָמֶיהָ הַמִּלְחַמְתִּיים תֵּעָזֵב הָעִיר נִשְכַּחַת עַל אֵם דְּרָכֶיהָ – וְסַאֲנָה יַעֲמֹד זֹוכֵר שִבְרֵי אֹותֹו הַשּׁיר, שֶקּטרֻהּו בְּעָזְבָם הַשּׁעָרִים חַיָלֶיהָ." ~ אמיר גלבוע
- "רָאִיתִי בֻּסְתָּנִים שֶקֹוצֵיהֶם גָּבְהּו כְּנֹוף זֵיתִים, וְחַלֹונֹות רֵיקִים וְאֶבֶן חֲרּוכָה, זֶה כְּפַר מֵתִים אֲשֶר יֹוׁשְבָיו גָּלּו אֶל הַמִּזְרָח בְּעֵת הַמִּלְחָמָה, וַעֲזּובָה כִּבְדַת נָקָם, וְזֶה נְקַם הָאֲדָמָה." ~ חיים גורי
- "בַּליְלָה פצָעֶיהָ נִפְעָרִים, נֹוׁשְרִים קַבֵּי הַבַּיִת. הַתְּרִיסִים נִקְרָעִים, וַאֲנָשִים חִוְרִים נִבְלָעִים בַּתְּהֹומֹות." ~ צפרירה גרבר
- "בָּנִים ובָנֹות, וַאֲנַחְנּו אִתָּם, מִי בְּפֹעַל ומִי בִּטְפִיחַת הַסְכָּמָה, נִדְחָקִים בְּמִלְמּול ׁשֶל 'הֶכְרַח' וְ'נָקָם', לִתְחּומָם שֶל פֹושְעֵי מִלְחָמָה." ~ נתן אלתרמן
- "בְּעֵינֵי יַלְדָּה עַרְבִיָה בִּמְבֹואֹות הַכְּפָר הֶהָרּוס מֶפַרְפרֶת צִיפֹור כְּתֻמָּה שֶאֵינֶנִּי יֹודַעַת אֶת ׁשְמָה." ~ לאה גולדברג
- "קּום גַּש אֶל אַחַד הַכְּפָרִים הַנְּטּוׁשִים – בִּקְרַב הַפנִים מִן הַצָר כְּבּוׁשִים – בֵּין תִּלֵי חֳרָבֹות שָם נִמְצָא מִנְיָנִים שֶל עֹולִים חֲדָשִים." ~ ש. שלום
- "וְהַצוהַל עֹולֶה מִפיֹות 'מַשְקִיפֵי מִן הַצַד' עַל הָרֶצַח, שֶבֻּצע בְּמַחֲנֵה־הַפלִיטִים בְּסִגְנֹון דִּיר יָסִין." ~ אלכסנדר פן
- "כֵּן, יָדַעְנּו הֵיטֵב: יֵש בְּלֵב עַרְבִיֵי מְדִינַת יִשְרָאֵל גֶּחָלִים שֶלֹא שּום 'שּאָר–רּוחַ' יָפִיג אֶת חֻמָּן ׁשֶמִטֶבַע. יֵש מִכְוַת זִכְרֹונָה שֶל תְּבּוסָה, יֵש מִכְוַת שִלְטֹון זָר ומִכְוַת עִיר וָתֵל שֶהָיּו לַזּולַת לְנַחֲלָה. לֹא הִשְכִּיחּו אֶת זֹאת שּום פתּוחַ וָשֶפַע." ~ נתן אלתרמן
על הספר
[עריכה]- "האסופה כוללת שירים עבריים, חלקם משל משוררים ידועים מאוד שפורסמו בעשור הראשון לקיומה של המדינה, ועסקו בחורים הפעורים ובזיכרונות המעיקים שהותירו אחריהם הפליטים הפלסטינים שישראל מנעה מהם לשוב לבתיהם. באותן שנים החורים והזיכרונות הללו היו הרבה יותר טריים וגלויים. בשירים לא מעטים באסופה אפשר למצוא ביטויים של זעזוע לנוכח הגורל הפלסטיני, של חמלה על הגולים ופחד מפני המשמעויות המוסריות של מה שאירע. מצד שני, ברור שמרבית השירים נכתבו מנקודת מבט ציונית או לפחות ישראלית־יהודית, ולכן הם לכודים בסתירה שקשה מאוד ליישב – הם מקוננים על עוול שהמשורר עצמו מזדהה במידה זו אחרת עם מבצעיו, וחש שותף למציאות שצמחה מתוכו." ~ אלי הירש
