אריה עמית

אריה עמית (נולד ב־28 באוגוסט 1950), ניצב בדימוס במשטרת ישראל.

"כשהציגו לי את הקואופרטיב התרגשתי, מדובר בפרויקט חשוב! יש בתחום המון כסף, ויהיה בו עוד הרבה יותר כסף. אני אחראי על כך שההתנהלות שלנו תהיה נקייה לגמרי, ובשקיפות מוחלטת." ~ על קואופרטיב הקנאביס (דרור רייך, הקואופרטיב שפועל להוריד את מחיר הקנאביס הרפואי, באתר כלכליסט, 5 ביולי 2017)
"הרעיון להעביר את התקציב למשרד פוליטי, גם אם יכחישו את זה, יש לו מטרה להפחית מכוחו של המפכ"ל ולהעניק לשר כוח ללחוץ עליו, באמצעות כספים, ללכת לכיוון שמפכ"ל לא רוצה. זו גישה מושחתת. לא יכול להיות שדבר כזה יעבור. יש גבול לחבטות שמנסים לחבוט במשטרה כדי להחליש אותה." ~ על ההצעה להכפיף את תקציב המשטרה למשרד לביטחון פנים (איציק סבן, "מטרת ההצעה - העברת תקציב המשטרה לאישיות פוליטית", באתר ישראל היום, 5 ביולי 2017)
"יש חוסר הבנה לגבי תחומי האחריות וההגדרות על מי ראוי שישמרו ועל מי לא. ישנה רשות להגנת עדים שהיא אינה המשטרה, זו רשות עצמאית שפועלת תחת המשרד לביטחון פנים. יש לפנות אליה בטענות. מי שחושב שכאשר יעד מודיעיני או עבריין כבד נרצח בידי חבריו, השוטרים בוכים על מר גורלו – טועה. שיהיה ברור, כמעט בכל פרשייה גדולה מצליחים לשכנע מישהו להיות עד מדינה. הטענות כי בגלל הרצח של עד המדינה יחששו מעתה להיות עדי מדינה עתידיים היא מוטעית. זה לא עובד ככה, יש להבדיל בין חיסולים בתוך משפחות הפשע בגלל סכסוכים פנימיים. כאשר למשטרה יש מידע שהולכים לחסל מישהו, קוראים לו ומזהירים אותו. אני מקווה שאף אחד לא מצפה שהמשטרה תשמור על עבריינים. כאשר מצליחים לשכנע עבריין כבד להיות עד מדינה הוא הופך להיות לרשע בחסות המדינה. באותו רגע יש למדינה אחריות לשמור על חייו עד להודעה חדשה. אלו לא אנשים רגילים, הם רגילים לעשות מה שמתחשק להם וקשה להם לחיות תחת המגבלות של הרשות להגנת עדים. מרגע שהוא נרתע מהאזהרות והמגבלות הוא כבר לא תחת הגנתה של הרשות. אינני יודע אם הנרצח עזב את משפחת הפשע אך הוא אמר שאינו רוצה שישמרו עליו בשלב מסוים. החיסולים בעולם הפשע לא התחילו אתמול ולא יגמרו מחר. כולם מכירים את חוקי המשחק שלהם. אותו עבריין יודע שברגע שהוא הופך להיות עד מדינה, המשטרה יורדת ממנו ומניחה לפשעיו, סוגרים לו את התיק ועוד. אם אחרי חצי שנה הוא נשבר מהטיפול של הרשות להגנת עדים - זו בעיה שלו. סיפור הרצח האחרון הוא לא מה שימנע מפושעים להיות עדי מדינה. המשטרה צריכה למנוע פשיעה, כאשר באים לעבריין ומודיעים לו כי רוצים לחסל אותו לא מצפים שהמשטרה תארגן לו אבטחה." ~ על מחדל חיסול הסוכן הסמוי של המשטרה בתוך ארגון פשע (ניצב בדימוס על מחדל החיסול באשקלון: "להפנות הטענות למשרד לביטחון פנים", באתר מעריב, 28 ביוני 2017)
"משטרה לא יכולה לתפקד בלי שיתוף הציבור. בכלל בכלל לא. אחד התפקידים החשובים של מפקדי המשטרה הוא לטעת תחושת ביטחון ורוגע בקרב הציבור ביום יום ועוד יותר בעיתות מצוקה. עושים זאת באמצעות הופעת בכירי המפקדים בתקשורת ככל שנידרש. אני מסתובב כעת בצפון תל אביב שהיא עמוסת שוטרים מזוינים מכף רגל עד ראש שנראים די אבודים, והמון אזרחים ואזרחיות מפוחדים שלא נותנים לילדים שלהם לצאת מהבית. והמפקדים נאלמו ונעלמו!!! יש כאן תקלה מהענקיות והמיותרות והטיפשיות שהכרתי. חבל." ~ על המצוד אחר המחבל מדיזנגוף, תל אביב (ניצב לשעבר במשטרה על המצוד: "יש כאן תקלה מהענקיות והמיותרות", באתר מעריב, 4 בינואר 2016)
"אני מקווה מאוד שנצליח לבטל את רוע הגזירה. זו כניעה של הממסד לפוליטיקה לא נקייה של בעלי אינטרסים שרצו לראות את הפנימיות הצבאיות נסגרות כדי שמגזר מסוים יישאר לבד בכל מה שקשור להכשרה הקדם־צבאית. זהו עוד נדבך בשקיעתה של ארץ ישראל היפה." ~ על ההחלטה לסגור את הפנימיה הצבאית בחיפה (תורג'מן מ., בוגרי הפנימיות מדברים, ידיעות אחרונות, 8 בדצמבר 2015)
"מאז פרישתי מהמשטרה אני ישן טוב בלילה, אבל הלילה לא הצלחתי לישון. במינוי הזה יש התנשאות, חוסר מקצועיות וזלזול איום ונורא במשטרה. מנסים להביא משיח שאפילו לא היה אלוף. גם האלופים הם בשר ודם, הניצבים לא פחות טובים מהאלופים בצה"ל – צריך גם את זה לקבל." ~ על המינוי של תא"ל גל הירש למפכ"ל המשטרה (חן מענית, "גודל המשבר במשטרה והתרבות הארגונית הקלוקלת חייבו מועמד חיצוני; להירש יש יכולת לבצע מהפכה", באתר גלובס, 26 באוגוסט 2015)
"מדובר פה במחדל איום ונורא, אם אני הייתי מפקד המחוז בכזה אירוע לא הייתי מחכה לשום בדיקה של איזה ועדה שהמפכ"ל כן קובע או לא קובע. הייתי שם את המפתחות ואומר חברים 'זה קרה אצלי, זה בושה בקנה מידה שאני לא יכול לקבל אותה ואני עוזב את תפקיד'." ~ על מחדל המשטרה במצעד הגאווה בירושלים בו קיפחה את חייה נערה בת 16 על ידי רוצח קנאי דתי (אריה עמית: "מפקד מחוז ירושלים לא צריך לחכות למסקנות הוועדה", באתר גלי צה"ל, 2 באוגוסט 2015 (הקישור אינו פעיל, 18 ביוני 2024))
"כשמדברים על מרוץ לתפקיד בכיר, כמו מפכ"ל, רמטכ"ל, מנהל בנק גדול, המרוץ הוא על מעבר בין גנון לגן של גדולים! זה מרוץ קשוח, מלוכלך ותמיד יש השמצות, ומי שלא מסוגל... שלא ירוץ! ככה זה בכל העולם. אני יכול לתת לך חמישים סיפורים על השמצות ותפירות תיקים לקראת תפקידים בכירים, זה חלק מכללי המשחק ומי שלא מסוגל שלא יתמודד. אני לא קיבלתי את המפכ"לות כי הייתי חזק מדי בשביל ביבי שהיה אז ראש ממשלה, ידעתי שלא אבחר אבל נשארתי עד הסוף, אצלי לא מצאו לא שלדים וגם לא עצמות." ~ על "המשחק המלוכלך" בדרך לתפקיד בכיר (בני טוקר, ההשמצות במשטרה - "חלק מכללי המשחק", באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2014)
"כל בן אדם שמנצל את תפקידו או עושרו או כוחו להשיג דבר כזה הוא אשפה שבאשפות, זה איש לא ראוי! בטח לא להיות מפקד או מפקד בכיר! והיו כבר מפקדים בכירים שפוטרו או העדיפו להתפטר מהר! אין עשן בלי אש!" ~ על השלדים בארון שגורמים לאנשים בתפקידים בכירים לנטוש תפקידים בטרם ייחשפו במערומיהם (בני טוקר, ההשמצות במשטרה - "חלק מכללי המשחק", באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2014)
"אם קצין בכיר, שמשאת חייו הייתה להיות מפכ"ל, אומר שהוא יוצא מהתחרות, צריכה להיות לכך סיבה רצינית. מאז ומתמיד, בכל המרוצים לתפקידים בכירים, היו ניסיונות של השמצות ותפירת תיקים. זה חלק מהמשחק, וזה קיים בכל ארגון שיש בו תחרות על תפקידים בכירים. מדובר בתירוץ! אני מאמין שמפקד (ובכלל זה של משטרת ישראל) לא זוכה רק לכבוד של להיות מפקד, יש לו אחריות מוחלטת על כל מה שקורה בארגון – לטוב ולרע – והיא קודם כול על המפקד (גם אם טרם תחילת כהונתו כמפקד)." ~ על הפרישה של קצינים בכירים משורות המשטרה בנסיבות אישיות וללא הסבר משכנע (ניצן כרמלי, הטלטלה במשטרה: "כישלון ברור של דנינו", באתר מאקו, 29 בספטמבר 2014)
"זה מאוד לא מכובד ופוגע בכבודה של המשטרה. הניצבים הם שדרת הפיקוד של המשטרה, וכשהם לא מהווים דוגמה זה מאותת דברים רעים לשוטרים שתחתיהם. כשהמפקדים לא נוהגים כשורה, זה פוגע במורל השוטרים ובגאוות היחידה שלהם. יש נזק מבצעי גדול מאוד ובוודאי נזק תדמיתי, מפני שאם מפקדים בכירים אינם עוסקים בענייני עבודה, בלשון המעטה, זה מאוד לא מכובד." ~ על הנזק שבפרישת קציני משטרה בכירים מסיבות אישיות ולא מקצועיות (יונתן אוריך, במשטרה דוחים הביקורת: אנו שקופים לחלוטין, באתר nrg,‏ 29 בספטמבר 2014)
"עמיתנו, אתה מבין שהמדינה מתחלקת לשניים – אלה שיושבים בבית הסוהר והיתר עוד ישבו." ~ מצטט את ראש העיר המיתולוגי של תל אביב שלמה להט במשנתו על מלחמה בשחיתות (עמוד הפייסבוק Arie Amit)
"כשאתה שומע את השיחה הזאת אתה רוצה להתפוצץ! זאת שיחה שהייתה צריכה להקפיץ את כל מחוז ש"י בטירוף. אם היו עושים את הפעולות כמו שצריך אני מניח שלפחות היו תופסים את הרוצחים מהר ולא מכניסים את המדינה לטירוף של יותר משבועיים." ~ על מחדל מוקד 100 של המשטרה בעת חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון ביוני 2014 (ניצב בדימוס אריה עמית על מחדל הטלפון למוקד 100: "להקשיב לשיחה ולהתפוצץ", באתר ynet‏, 1 ביולי 2014)
"אם המוקד המשטרתי היה מתפקד בצורה מקצועית והיה מגיב כמו שצריך לקריאת המצוקה מהחטוף, יש סיכוי לא מבוטל ששלושת הילדים היו היום בריאים ושלמים בבית. מרגע שהתקבלה שיחת החטיפה, המשטרה הייתה חייבת לעשות את העבודה. היא לא עשתה זאת, מבחן התוצאה חמור מאוד, ואין סביבו ויכוח. הנושא של הפעלת המוקדים במשטרה הוא סוגיה מורכבת מזה הרבה מאוד שנים. קמו לא ועדה אחת ולא שתיים שעסקו בענייני המוקד ובמבחן התוצאה עדיין יש בעיות תפקוד רציניות מאוד במוקדים של המשטרה, זאת האמת. זה שיש שיחות הטרדה, זה לא תירוץ בשום אופן לתקלה בתגובת המשטרה לאירועי אמת. המשטרה צריכה לתת לזה תשובות ולא לתת תירוצים. אם אחת ולתמיד יחליטו שלא יושבים יותר ילדים במוקדי המשטרה – ובמקומם הופכים את המוקדים למקצועיים יותר, מאוישים בשוטרי סיור ותיקים שמכירים את השטח, יודעים את העבודה ומסוגלים להבדיל בדיוק בין שיחה אמיתית לשיחה שאיננה כזו. הניסיון עושה את ההבדל." ~ על מחדל מוקד 100 של המשטרה בעת חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון ביוני 2014 (יונתן אוריך, ניצב בדימוס: "האחריות – על מפקד מחוז ש"י", באתר nrg,‏ 1 ביולי 2014)
"העדה החרדית מתנהלת בצורה שונה מזו שהחילונים מכירים. אם יש שמועה שהאיש בגד באשתו, והיא מתפרסמת, נגרם לאיש נזק לכל החיים. האיש הזה לא יצליח לחתן את בתו, אנשים לא יעשו איתו עסקים ואשתו לא תוכל להסתובב בשכונה. תוסיף לזה את העובדה שהאתר 'בחדרי חרדים' הוא בעל עוצמה בכל העולם. כל מי שאיימו עליו רועד מפחד, גם אם לא עשה כלום. ברור שיש גם אנשים שלא רוצים שהסודות שלהם ייחשפו." ~ על סוד כוחה של העדה החרדית (שלום ירושלמי, אי אפשר להוציא את השוטר מאריה עמית, באתר nrg,‏ 27 באפריל 2012)
"הייתי מפקד מחוז ירושלים אחרי הסכמי אוסלו ורצח רבין. אוטובוסים התפוצצו אז בכל רחוב, היו מהומות על הר הבית, הרשות הפלסטינית ניסתה להשתלט על מזרח העיר. מהצד השני היו הפרות סדר קשות של מפגיני הימין הקיצוני. ניהלתי את מלחמות השבת ברחוב בר־אילן. חשבתי על מה שצריך לעשות ולא על מה שטוב לי ברמה האישית. הקמתי עליי המון אויבים בשדה הפוליטי, ולכן גם לא מוניתי למפכ"ל המשטרה. אתה לא יכול לעמוד מול קואליציה של ימין וחרדים." ~ מסביר (לשיטתו) מדוע נמנע ממנו תפקיד המפכ"ל (שלום ירושלמי, אי אפשר להוציא את השוטר מאריה עמית, באתר nrg,‏ 27 באפריל 2012)
"החלטתי להיכנס פנימה. הבנתי במהירות מהשיחות איתו שמדובר במעשי שחיתות בקנה מידה עצום. בהמשך ישבתי עם ש"ד ועם הפרקליט שלו, עו"ד אמנון יצחקניא. הוא הראה לי את החומרים והתחלתי לשכנע אותו להעביר את הכול למשטרה. הבטחתי לו שהחומרים לא ישמשו נגדו. מהצד השני ידעתי שהמשטרה התעניינה תמיד בסיפור הולילנד, אבל לא היה לה קצה חוט. הלכתי למי שצריך. אמרתי להם 'יש כאן חומר מדהים'. הסברתי להם שאפשר להתמודד עם העבר המפוקפק של ש"ד." ~ חושף כיצד הניע את חשיפת פרשת הולילנד (שלום ירושלמי, אי אפשר להוציא את השוטר מאריה עמית, באתר nrg,‏ 27 באפריל 2012)
"עדי מדינה הם כלי הכרחי במלחמה בפשיעה. אף פעם לא אהבתי אותם, אבל אין שום ברירה. עד מדינה יביא בדרך כלל לפיצוח פרשה גדולה ויכניס לכלא מעורבים משמעותיים. המחיר כאן לא חשוב, עוד אלף שקל או פחות אלף שקל. העיקר זו התוצאה. הכסף שמשקיעים היום בתוכנית ההגנה על עד ששולחים לחו"ל ומארגנים לו חיים חדשים שם, הוא הרבה יותר יקר מההסכם עם ש"ד. אם ההסכם יביא לכך שיואשמו אנשים וייענשו כראוי, כפי שמגיע להם, אין לי שום בעיה עם זה. אי אפשר להתעלם מכך שש"ד הוא בעצם סוג של נוכל בעצמו. אין עד מדינה שהוא נקי כפיים, תשכח מזה. אתה הופך להיות עד מדינה כאשר עשית מעשה פלילי ואתה עוזר למשטרה כדי להפליל את האחרים ולהציל את עצמך. אלה כללי המשחק." ~ על עדי מדינה והשימוש שנעשה בהם (שלום ירושלמי, אי אפשר להוציא את השוטר מאריה עמית, באתר nrg,‏ 27 באפריל 2012)
"הסיפור של הוצאת הקנאביס מהחוק בארצות הברית ב־1937 היא בכלל לא בגלל הסכנות, אלא בגלל שהקנאביס הוא כל כך טוב שהמלחמה נגדו היא של ענקי התעשייה כי עשו מזה חבלים, עשו מזה ניירות, עשו מזה תרופות. שוב אני אומר, היום מחלקים את זה בצורה חוקית, זה דבר עוזר, זה דבר נפלא, הגיע הזמן לשנות את הפיוזים בראש ולעזוב את זה." ~ על תופעת הקנאביס בישראל (ניצב בדימ' אריה עמית: "קנאביס זה דבר נפלא", באתר מגזין קנאביס, 6 באפריל 2014)
"ראיתי המון אנשים שבגלל התפקיד העוצמתי שלהם שכחו מאיפה הם באו והתחילו להרגיש מורמים מעם, וזאת הייתה תחילת הנפילה מבחינתם." ~ על אישי ציבור/פוליטיקאים ומה שעושה להם המעמד הפוליטי/ציבורי (נעמה נחושתאי, אריה עמית, באתר ynet‏, 7 בינואר 2010)