אתי הילסום

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"חיים כרותים" – אנדרטה לזכרה של אתי הילסום הקרויה על שם ספרה

אתי הילֶסוּם (Etty Hillesum;‏ 15 בינואר 1914, מידלבורך, הולנד - 30 בנובמבר 1943, אושוויץ), יהודייה־הולנדית, מחברת יומנים אשר לא רק מתארים את אימי השואה, אלא בעיקר מגוללים מסע נפשי ורוחני של אישה צעירה לעבר ייעודה והתעלותה הרוחנית.

מתוך ספריה[עריכה]

השמיים שבתוכי (1982)[עריכה]

  • "החשיבה היא עיסוק נאה ונאצל כשמדובר בלימודים, אבל אי אפשר להיעזר בה כדי לצאת ממצבי רוח קשים."
  • "האמת שהמציאות אינה מציאותית בעיני, ולכן אני לא מצליחה להגיע לכלל מעשים, כיוון שאני לא תופסת עד כמה הם חשובים וכבדי משקל."
  • "גם עכשיו אני מרגישה שהייתי רוצה להתכרבל בזרועותיו ולא להיות אלא אישה, או אולי עוד פחות מאישה, אולי רק פיסת בשר נאהבת."
  • "לומר שהאדם הוא אדון לגורלו, זאת אמירה פזיזה מדי. אבל נכון לומר שהאדם הוא שקובע בעצמו את היחס שלו לגורלו."
  • "הסבל איננו מתחת לכבודו של האדם. כלומר: אפשר לסבול בכבוד או באי כבוד."
  • "ובשלב מסוים משהו צומח בתוכך ואתה יודע שלעולם לא תאבד אותו עוד."
  • "הערב אצטרך להתפלל גם למען החייל הגרמני הזה. אחד מלובשי המדים הרבים לבש עכשיו פנים משלו."
  • "ברור שמדובר כאן בהשמדה טוטאלית! אבל הבה נישא גם אותה בכבוד" (עמ' 147).

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אתי הילסום