אתי הילסום

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אתי הילסום
"חיים כרותים" – אנדרטה לזכרה של אתי הילסום

אתי הילֶסוּם (Etty Hillesum;‏ 15 בינואר 1914, מידלבורך, הולנד - 30 בנובמבר 1943, אושוויץ), יהודייה־הולנדית, מחברת יומנים אשר לא רק מתארים את אימי השואה, אלא בעיקר מגוללים מסע נפשי ורוחני של אישה צעירה לעבר ייעודה והתעלותה הרוחנית.

מתוך יומניה[עריכה]

(מתוך הספר "השמיים שבתוכי")

  • "החשיבה היא עיסוק נאה ונאצל כשמדובר בלימודים, אבל אי אפשר להיעזר בה כדי לצאת ממצבי רוח קשים."
  • "אני מודה לך על שחננת אותי בכישרון לקרוא אנשים. לפעמים הם כמו בית שדלתותיו פתוחות לרווחה. אני נכנסת לתוכו ומשוטטת במסדרונותיו ובחדריו, וכל בית שונה מקודמיו, ובכל זאת כולם דומים."
  • אמת שהמציאות אינה מציאותית בעיני, ולכן אני לא מצליחה להגיע לכלל מעשים, כיוון שאני לא תופסת עד כמה הם חשובים וכבדי משקל."
  • "גם עכשיו אני מרגישה שהייתי רוצה להתכרבל בזרועותיו ולא להיות אלא אישה, או אולי עוד פחות מאישה, אולי רק פיסת בשר נאהבת."
  • "לומר שהאדם הוא אדון לגורלו, זאת אמירה פזיזה מדי. אבל נכון לומר שהאדם הוא שקובע בעצמו את היחס שלו לגורלו."
  • "הסבל איננו מתחת לכבודו של האדם. כלומר: אפשר לסבול בכבוד או באי כבוד."
  • "ובשלב מסוים משהו צומח בתוכך ואתה יודע שלעולם לא תאבד אותו עוד."
  • "הערב אצטרך להתפלל גם למען החייל הגרמני הזה. אחד מלובשי המדים הרבים לבש עכשיו פנים משלו."
  • "ברור שמדובר כאן בהשמדה טוטאלית! אבל הבה נישא גם אותה בכבוד."
  • "הייתי רוצה לכתוב מילים שהן חלק מאיזו שתיקה גדולה. ולא מילים שכל מטרתן להחריש את השתיקה ולנפץ אותה. המילים צריכות להדגיש את השתיקה."
  • "אני לא מאמינה שאפשר לתקן משהו בעולם בלי שנתקן קודם את עצמנו, וזה נראה לי הלקח היחיד שאפשר ללמוד מהמלחמה הזאת: שצריך לחפש את הרע בקרבנו ולא בשום מקום אחר."
  • "הייתי רוצה לכתוב ספר על חלוק אבן. הייתי יכולה לחיות בלי דבר מלבד חלוק אבן למשך זמן ממושך ועדיין להרגיש שאני חיה בעולמו הגדול של אלוהים."
  • "המציאות אינה מציאותית בעיניי. שורה אחת של רילקה נראית לי מציאותית יותר מאשר לעבור דירה או משהו כזה."
  • "כל חלקיק של שנאה שיתווסף לעולם הזה, יעשה אותו מדברי עוד יותר מכפי שהוא בלאו הכי."

 "להניף את העט הנובע הזה כמו פטיש, שכל מילה תהיה כמו מכת קורנס, תספר על גורלנו ועל מה שקורה עכשיו ומעולם לא קרה בצורתו הנוכחית."

  • "המצוקה כאן באמת נוראה, ובכל זאת, בשעות הערב, כשהיום נסוג ומתרחק, אני צועדת בצעדים קלילים לאורך גדרות התיל ומלבי עולה תמיד התחושה — ואין מה לעשות, זה פשוט כך, זה משהו עמוק ובסיסי: החיים נפלאים ונשגבים, יבוא יום ונצטרך לבנות לנו עולם חדש, ועל כל פשע וכל זוועה עלינו לענות באהבה וטוּב לב, שהם תוצאה של מאבק פנימי. מותר לנו לסבול, אבל לא להיכנע לסבל."
  • "הייתי רוצה להיות רטייה על פצעים רבים."

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אתי הילסום