גאולה

גאולה היא שחרור והצלה של יחיד או של עם.

כללי

• "רעיון הוא גאולה באמצעות הדמיון." ~ פרנק לויד רייט
• "כל גאולה אינה אלא ברק אור לסמא את העיניים בתוך הלילה." ~ אביגדור המאירי, "בֵּין לַיְלָה לְלַיְלָה"
• "עם הגאולה האישית תגאל גם האומה. כל זמן שאין גאולה אישית אין מקום לגאולה כללית." ~ שלמה זלמן שרגאי
• "על רחש־אהבה תינשא אלי בשורת־גאולה עם זיו בוקר רענן." ~ שלמה שפאן, "שלושה סיפורים קטנים"
• "התנועה הלאומית שלנו יודעת שתי מידות של גאולה ובקשת גאולה – גאולת המפעל והמעשה וגאולת התבונה וההסתכלות." ~ משה גליקסון

ביהדות

• "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר, וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם. בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם." ~ ספר ישעיהו, פרק סג, פסוק ט
• "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ." ~ ספר ויקרא, פרק כה, פסוקים כג–כד
• "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם." ~ רבי אלעזר בשם רבי חנינא, תלמוד בבלי, סדר מועד, מסכת מגילה, דף ט"ו, ע"א
• "גאולה יוֹאֵל עוֹד לְהָבִיא אֵל הַגּוֹאֵל לְיִשְׂרָאֵל." ~ אברהם אבן עזרא
• " 'הגאולה' אינה עניין מרכזי ביהדות (בניגוד לנצרות – שביטלה את המצוות), והעמדתה במרכז הדת היא ביטוי לרפיון הרצון לעבוד את ה' – להפיכת הדת מעבודת ה' כתכלית האדם לרדיפה אחרי סיפוק צרכי האדם על ידי אל שנתפס כאמצעי לסיפוק צרכים אלה." ~ ישעיהו ליבוביץ
• "המקור העיקרי לתקוות הגאולה היא האופטימיות ההיסטורית שבאמונת הייחוד, שיוצריה האמינו בכל להט אישיותם כי העולם נוהג לפי רצונו של האל הטוב והמיטיב. בשעת הגאולה יתגשמו הייעודים הפנימיים החבויים בהיסטוריה, ובכך תגיע הבריאה לכלל שלימות ושכלול. ברם, לפי דברי הנביאים, זמן קיומם והגשמתם של ייעודים אלה אינו קבוע מראש, שכן הוא תלוי במידה מכרעת בשיתוף מצד האדם." ~ פרופסור בנימין אופנהיימר, כתב עת 'האומה', גיליון 33

בנצרות

• "הישועה אינה מובאת על ידי עבודת אדם, אלא על ידי סבלו של ישו." ~ אדית שטיין (תרזה בנדיקטה)
• "הגאולה מוצעת לנו במובן שניתנה לנו תקווה, תקווה אמינה, שבזכותה נוכל להתמודד עם ההווה שלנו: את ההווה, אפילו הווה מעייף, אפשר לחיות ולקבל אם הוא מוביל למטרה ואם אנחנו יכולים להיות בטוחים במטרה זו, אם המטרה הזו כל כך גדולה שתצדיק את עייפות המסע." ~ האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר

בשירה ובפזמון

• "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל, אוֹתָן מִי יִמְנֶה? הֵן בְּכָל דּוֹר יָקוּם הַגִּבּוֹר גּוֹאֵל הָעָם." ~ מנשה רבינא, 'מי ימלל'
• "נשים הן מילים, הן מים חיים, אוהו גאולה." ~ חמי רודנר, מתוך השיר 'גאולה'