העלמה מקזאן
מראה
העלמה מקזאן הוא ספר מאת מאיה ערד המתאר את חיפושיה של אישה אחר אהבה. הספר יצא לאור ב־2015.
- "ידעה: גם היא רוצה תינוק. כזה בדיוק."
- "גם כעת, בגיל שלושים ותשע, האמינה עדיין שמה שצריך לקרות יקרה."
- "חנות הספרים הייתה התרחיש האהוב עליה. היא עומדת ומעיינת בספר, משהו עיוני דווקא, לא רומן, אולי אחד מהתרגומים לפסיכולוגיה או פילוסופיה שמוציאים עכשיו הרבה. הוא נתקל בה במקרה. מבקש סליחה. יש לו קול נעים."
- "אחרי שעתיים וחצי היא מציצה בשעון ולא מאמינה שבאמת עבר כל־כך הרבה זמן, אבל היא מוכרחה ללכת, היא מסבירה, והוא מסמיק."
- "הדיבור השקט, המדוד, החיוך העדין, אפילו הכתפיים השמוטות קצת עוררו בה חיבה."
- "מיכאל הביט בה, לראשונה.'נעים מאוד.' 'נעים מאוד', חייכה אליו עידית, והדגישה כל אחת מהמילים."
- "עידית הרגישה שהתחילה את השיחה בתו הלא נכון. קול אחר, מזייף, יצא מתוכה, ניסיון לחקות אישה שנונה שנשמע נלעג, דווקא בגלל שרצתה כל־כך להרשים אותו."
- "הוא הופתע כששמע את המילים יוצאות מפיו. מה זה, תהה, הוא מנסה להרשים אותה? ובאחורי ראשו ידע שכן, הוא רוצה לעשות רושם. דווקא מפני שנראה היה שהיא ממילא מתרשמת ממנו, והתחושה נעמה לו."
נאמר עליו
[עריכה]- "למרות שהספר שואב השראה מדגמים של המאה ה־19, הוא ספר על החיים, על היומיום, וידעתי שהשפה שלו צריכה להיות בגובה העיניים. די קשה למצוא בעברית את המשלב הנכון, של שפה בגובה העיניים שאינה מכופתרת אבל גם אינה שפת דיבור. היו לי לא מעט קשיים עם זה, אבל אני שמחה בתוצאה הסופית." ~ מאיה ערד
- "בהתאם לחייה של עידית, 'העלמה מקזאן' נדמה תחילה כגרסה ישראלית לרומן ויקטוריאני. כמו ספריה של ג'יין אוסטן, גם 'העלמה מקזאן' עשיר בצירופי מקרים. אף אחד מהם לא נראה מאולץ או תלוש, אלו צירופי המקרים שמרכיבים את החיים." ~ מוטי פוגל
- "הלך רוח מסוים עולה מהספר. זוהי תערובת של ייאוש והשלמה, כמו תוצאה מוצלחת של משבר אמצע החיים. בכלל, נדמה שהוא ספר על אמצע החיים והתובנות שהן מנת חלקו של הגיל הזה." ~ גילי אייזקוביץ'