וידוי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"הפסקתי להאמין במה שניטע בי מילדות, אבל האמנתי במשהו."

וידוי (ברוסית: Исповедь) הוא חיבור אוטוביוגרפי מאת לב טולסטוי שיצא לאור בשנת 1882, וחושף בפני הקורא את התלבטויותיו האישיות בקשר לאמונה ומשמעות החיים בתקופות שונות בחייו.


  • "הוטבלתי וחונכתי כבן לדת נוצרית פרבוסלבית. הורו לי את האמונה הזאת מילדותי, ובכל שנות בחרותי ונעוריי. אך כאשר בהיותי בן שמונה עשרה סיימתי את שנת הלימודים השנייה באוניברסיטה, כבר לא האמנתי בדבר ממה שלימדוני."
  • "בני אדם חיים כמו שחיים כולם, וכולם חיים בהתבסס על יסודות שלא זאת בלבד שאין להם שום דבר מן המשותף עם עיקרי האמונה, אלא על פי רוב הם הפוכים בתכלית. עיקרי האמונה אינם חלק מהחיים."
  • "כאז כן היום, הכרה ודבקות מוצהרות בפרבוסלביות אפשר למצוא על פי רוב בבני אדם קהי תפיסה, אכזריים ולא מוסריים, הרואים את עצמם כחשובים מאוד. ואילו חוכמה, הגינות, יושר, טוב לב ומוסריות מצויים על פי רוב בבני אדם שמעידים על עצמם כמי שאינם מאמינים."
  • "אמונה שאדם קיבל מתוך אמון והוסיף להחזיק בה תחת לחץ חיצוני, מתמוססת מעט מעט בהשפעת ידע וניסיון חיים הנוגדים את האמונה, ולעתים קרובות מאוד האדם חי שנים ארוכות ומדמה לחשוב שהאמונה שנמסרה לו מילדות שלמה בקרבו, אף שמזמן לא נותר ממנה זכר."
  • "המקום שחשב שיש בו אמונה כבר מזמן ריק ממנה, ולכן המילים שהוא אומר, וההצטלבויות, והקידות שהוא קד בשעת עמידתו בתפילה הנָּן פעולות שאין בהן כל טעם. משהכיר בחוסר הטעם שבהן, לא היה מסוגל עוד להמשיך בכך."
  • "כך קרה וכך קורה, אני סבור, לרובם המכריע של בני אדם... כוונתי לבני אדם הדוברים אמת בלבבם, ולא לאלה שעושים את עצם נושא האמונה אמצעי להשגת מטרות ארעיות כלשהן."
  • "הפסקתי להאמין במה שניטע בי מילדות, אבל האמנתי במשהו. במה האמנתי, בשום אופן לא הייתי יכול לומר זאת. האמנתי באלוהים, או ליתר דיוק, לא שללתי את קיומו של אלוהים, אבל איזה אלוהים, לא הייתי יכול לומר זאת. לא שללתי גם את ישו ואת תורתו, אך במה גלומה תורתו – גם זאת לא יכולתי לומר."
  • "היום, כשאני נזכר באותה עת, אני רואה בבירור שאמונתי... האמיתית היחידה באותה עת הייתה אמונה בשכלול עצמי. אולם במה גלום השכלול העצמי ומטרתו מהי, לא הייתי יכול לומר זאת. התאמצתי להשתכלל מבחינה רוחנית – למדתי כל מה שהיה לאל ידי ללמוד ומה שהחיים כיוונו אותי אליו; התאמצתי לשכלל את כוח רצוני – קבעתי לעצמי כללים שהשתדלתי לנהוג לפיהם."
  • "הכול התחיל, כמובן, בשכלול עצמי מוסרי ורוחני, אך עד מהרה החליף אותו שכלול באשר הוא, כלומר, רצון להיות טוב יותר לא בעיני עצמי ובעיני אלוהים, אלא רצון להיות טוב יותר בעיני אנשים אחרים."
  • "אמרתי לעצמי, בסדר, אתה תהפוך להיות מפורסם יותר מגוגול, או פושקין, או שייקספיר או מולייר, או מכל הסופרים בעולם, ואז מה? ולא מצאתי תשובה לכך."
  • "כל עוד האמנתי שיש משמעות לחיים, אף כי לא ידעתי להגדירה, ההשתקפות של החיים בשירה ובאמנות העניקה לי הנאה. נעים היה להסתכל על החיים דרך מבטה של האמנות."
  • "האם ישנה איזושהי משמעות לחיים שהמוות המחכה לי לא יהרוס אותה?"
  • "מהי המשמעות שמיליוני בני אדם רגילים שחיים היום וחיו בעבר נתנו לחייהם?"
  • "הייתי מוכן עתה לקבל על עצמי כל אמונה בתנאי שלא תסתור את ההיגיון, והתחלתי ללמוד מספרים על בודהיזם ועל אסלאם ויותר מכול על הנצרות."
  • "בניגוד אלינו, שככל שאנו חכמים יותר, כך הבנתנו את משמעות החיים פוחתת, ואנו רואים את הסבל והמוות כרוע אירוני, האנשים הללו חיים וסובלים, והם מתייחסים לסבל ולמוות בשלווה."
  • "אין זה משנה מהן התשובות שהאמונה מספקת, כשלעצמה היא מעניקה לאדם טעימה מהנצח האינסופי, שאינו מושפע מהסבל, המחסור והמוות."
  • "באמונה בלבד נמצא את המשמעות והאפשרות לחיות."
  • "אמונה פירושה הייתה ידיעת משמעות החיים."

ראו גם[עריכה]