טל סלוצקר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טל סלוצקר

טל סלוצקר (נולד ב־1986) הוא משורר וצייר ישראלי.

הבית הלבן (2018)[עריכה]

  • "באופן מכני, מרכז המוח מופעל על מנוע בנירון שמנסה להקפיץ כדור הוא נע בלי מנוח עדיין עם כוח, עין ביונית מוקפת ניסיונות כדרור."
  • "דרך הדת זה היה ברור, דרך המיתולוגיה עוד יותר הדס בהרצליה."
  • "אדם שנופל למלכודת פעם אחת לעתים נופל בה פעמים רבות. אז נוספו שתי שורות לביוגרפיה שלי."
  • "לפעמים הלילה הופך ליום בבוקר ובאמצע הלילה חלונות סגורים. והם מעניינים במיוחד אם יש עליהם סורגים. והדברים מעניינים גם בגיל שלושים."
  • "בצבע שחור הירח מעל, מביט מלא. הוא יודע, אני יודע, שצחצוח־שיניים מזכיר מים אחרונים. בשלב המראה, ההשתקפות שלי מתכוננת ללידה ומביטה לעצמי בעיניים."
  • אנושות נחה בלי לחשוב על פואטיקה. מאושרת ובלתי־מדברת, שקטה ומרכזה באוויר הריק. עכשיו אני מדבר."
  • תלמוד, דבר כתוב אחרי דבר ונשים כתובות אחרי נשים, אם אתה שומע את זה אתה יכול גם לכתוב את זה ולפרוט את זה לפרוטות."
  • רעיון כלוא במילה כפי שחול כלוא בראש בטון."
  • "כשיגיע הסתיו יהיו לי עלים צהובים ברחוב. ושמים אפורים ומהם אור דק ומוזר וחיוור ובלתי־משתקף."
  • "מוקף ברחם. באמבטיה, התלמוד עצמו שוכב שם לומד כתיבה."