טל סלוצקר

טל סלוצקר (נולד ב־1986) הוא משורר וצייר ישראלי.

הבית הלבן (2018)

"באופן מכני, מרכז המוח מופעל על מנוע בנירון שמנסה להקפיץ כדור הוא נע בלי מנוח עדיין עם כוח, עין ביונית מוקפת ניסיונות כדרור."
"דרך הדת זה היה ברור, דרך המיתולוגיה עוד יותר הדס בהרצליה."
"אדם שנופל למלכודת פעם אחת לעתים נופל בה פעמים רבות. אז נוספו שתי שורות לביוגרפיה שלי."
"לפעמים הלילה הופך ליום בבוקר ובאמצע הלילה חלונות סגורים. והם מעניינים במיוחד אם יש עליהם סורגים. והדברים מעניינים גם בגיל שלושים."
"בצבע שחור הירח מעל, מביט מלא. הוא יודע, אני יודע, שצחצוח־שיניים מזכיר מים אחרונים. בשלב המראה, ההשתקפות שלי מתכוננת ללידה ומביטה לעצמי בעיניים."
"האנושות נחה בלי לחשוב על פואטיקה. מאושרת ובלתי־מדברת, שקטה ומרכזה באוויר הריק. עכשיו אני מדבר."
"בתלמוד, דבר כתוב אחרי דבר ונשים כתובות אחרי נשים, אם אתה שומע את זה אתה יכול גם לכתוב את זה ולפרוט את זה לפרוטות."
"הרעיון כלוא במילה כפי שחול כלוא בראש בטון."
"כשיגיע הסתיו יהיו לי עלים צהובים ברחוב. ושמים אפורים ומהם אור דק ומוזר וחיוור ובלתי־משתקף."
"מוקף ברחם. באמבטיה, התלמוד עצמו שוכב שם לומד כתיבה."