לשם שמיים

לשם שמיים הוא ספר מאת עמנואל אטקס על חסידים, מתנגדים ומשכילים ביהדות מזרח־אירופה. הספר יצא לאור ב־2016.

"החסידות, ההתנגדות וההשכלה הן שלוש התנועות שמילאו תפקיד מרכזי בחיי הרוח והחברה של יהודי מזרח אירופה למן אמצע המאה השמונה־עשרה ועד לשלהי המאה התשע־עשרה."
"החסידות העמידה במרכז עניינה את הדבקות, החוויה האינטימית של התקשרות נפש האדם עם האל, ובתפילה הנלהבת היא מצאה את האפיק המתאים ביותר להשגת החוויה הזאת. החסידות בראשיתה הייתה אפוא תנועה של התחדשות דתית השואפת להעניק מקום נכבד יותר להיבט הנפשי של עבודת האל."
"ככל שמגמת החילון שהייתה גלומה בהשכלה באה לידי ביטוי בולט יותר כן התרחב הפער בין המשכילים ובין המתנגדים, ובד בבד התהדקה השותפות בין החסידים ובין המתנגדים והם עשו יד אחת כדי להגן על ערכי המסורת."
"השפעה עמוקה ומקיפה נודעה לצדיק על התפשטות החסידות בראשיתה, שכן הוא גילם את דרכה של החסידות ובה בעת היה מסוגל וגם מחויב להנחיל דרך זו לנוהים אחריו. יתרה מזו, אף שהצדיק הורה את הדרך החסידית לכלל הפונים אליו בעיני מאמיניו הוא נחשב למי שמסוגל להעניק מסר אישי לכל אחד מהם."
"בימי הזוהר שלהן למדו בכל אחת מישיבות ליטא כמה מאות תלמידים בשנות העשרה לחייהם. שלא כבתי המדרש לרבנים שנוסדו באחדות מארצות אירופה ישיבות ליטא לא ביקשו להכשיר רבנים אלא לטפח תלמידי חכמים. לימוד התורה שלא לשם רבנות דווקא נחשב בעיני הלומדים לימוד 'תורה לשמה', והייתה בו משום תגובה לאופי התכליתי של בתי המדרש לרבנים. בראש מעייניהן של ישיבות ליטא עמדה השאיפה לטפח מצוינות, לטפח יחידים הבולטים בכישרונותיהם ובהישגיהם. היו תלמידים שהצטיינו בהתמדתם, היו שהרשימו את חבריהם בבקיאות יוצאת דופן במסכתות התלמוד, ומעל כולם התנשאו 'העילויים', אלה שגילו יכולת יצירתית והציעו 'סברות' ו'הבנות' חדשות לסוגיה התלמודית."