מוהנדס קרמצ'נד גנדי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוהנדס קרמצ'נד גנדי, 1947

מוהנדס קרמצ'נד גנדיגוג'ראטית: મોહનદાસ કરમચંદ ગાંધી, בהינדי: मोहनदास करमचंद गांधी)‏ (2 באוקטובר 1869 - 30 בינואר 1948), מנהיג, משפטן, הוגה דעות וכתב פוליטי הודי, שנודע בזכות מאבקו כנגד שלטון האימפריה הבריטית בארצו ולסמל ההתנגדות הלא אלימה. ידוע בעולם כ"מהטמה גנדי" ("מהטמה" בסנסקריט: "הנפש הגדולה").

מאבק בדרכי שלום[עריכה]

  • "עין תחת עין וכל העולם יתעוור."
  • "היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם."
  • "בהתנגדותנו לשנאה באמצעות שנאה אין אנו גורמים אלא להפיצה."
  • "אתה לא יכול לנצח מלחמה יותר מאשר אתה יכול לנצח רעידת אדמה."
  • "אי האלימות היא עוצמתה הגדולה של האנושות. היא חזקה יותר מכל כלי הנשק של ההרס שהומצאו על ידי מחשבת האדם."
  • "העולם עייף מהשנאה."
  • "דמוקרט אמיתי הוא מי שבאמצעים טהורים של התנהגות לא אלימה מגן על ארצו, וכתוצאה על העולם כולו."
  • "במקום שבו קיימת אהבה קיימים חיים."
  • "מה זה משנה למתים, ליתומים ולחסרי הבית, אם ההרס המטורף נעשה בשם הטוטליטריות או בשמם המקודש של החירות והדמוקרטיה?"
  • "עדיף להיות אלים, אם יש אלימות בחזנו, מאשר לשים את גלימת האי-אלימות בכדי לכסות אימפוטנציה. אלימות עדיפה על אימפוטנציה כל יום. ישנה תקווה לאדם אלים להיות ללא-אלים. אין תקווה כזאת לאימפוטנציה."
  • "ההבדל בין מה שאנחנו עושים לבין מה שאנחנו מסוגלים לעשות, מספיק כדי לפתור את רוב בעיות העולם."
  • "קודם הם מתעלמים ממך, אז הם צוחקים עליך, אחר כך הם נלחמים בך, ולבסוף – אתה מנצח."
  • "אתה מסייע למערכת מרושעת באופן היעיל ביותר כשאתה מציית לפקודות ולצווים שלה. מערכת מרושעת לעולם אינה ראויה לנאמנות כזאת. נאמנות כזו פירושה נטילת חלק ברוע. אדם טוב יתנגד למערכת המרושעת בכל נפשו."
  • "מצא מטרה, והאמצעים כבר יימצאו."

האדם[עריכה]

  • "האדם הוא תוצרת אמונותיו. האדם הופך לאשר הוא חושב."
  • "כבודו של האדם דורש ציות לחוק עליון אחד והוא כוחה של הרוח."
  • "צריך לשלוט בעצמנו בכל דבר; להתעלם מחוסר כנות, מכעס, מאימה."
  • "חופש לא שווה כלום אם הוא לא כולל את החופש לטעות."
  • "החלש אינו מסוגל לסלוח. היכולת לסלוח היא נחלתו של החזק."
  • "אושר מתרחש כאשר מה שאתה חושב, מה שאתה רואה ומה שאתה, מתאחדים בהרמוניה."
  • "חיה כאילו תמות מחר, למד כאילו תחיה לנצח."
  • "חופש הביטוי הוא לרוב סממן של התקדמות."
  • "עשיר צריך לחיות פשוט יותר כדי שהעני יוכל פשוט לחיות."
  • "תברואה חשובה יותר מחופש פוליטי."
  • "ללא עמל, זהב, כסף וארד היו עפרות חסרות תועלת."
  • "אני מתעב ניסויים בבעלי חיים בכל נשמתי. כל הגילויים המדעיים שמגואלים בדם של חפים מפשע, אני מחשיב כחסרי חשיבות."
  • "גדולתה של אומה וקדמתה המוסרית נמדדות ביחסה לבעלי החיים."
  • "הנשק האלים ביותר על פני כדור הארץ הוא מזלג השולחן."
  • "שבעת החטאים החברתיים הם: פוליטיקה ללא עקרונות, עושר ללא עבודה, תענוגות ללא מודעות, ידע ללא אופי, מסחר ללא מוסר, מדע ללא אנושיות, וסגידה ללא הקרבה." ~ מתוך רשימה הסוגרת מאמר בכתב העת "הודו הצעירה", 22 באוקטובר 1925 (המקור, עמוד 135)
  • "אפילו אם אני מיעוט של אחד, אמת היא עדיין אמת."

דת[עריכה]

  • "אלוהים הוא לא בן דת כלשהי."
  • "התפילה היא המפתח של הבוקר והבריח של הערב."
  • "התפילה איננה לבקש אלא השראתה של הנפש."
  • "הדתות כמותן כדרכים שונות המצטלבות באותה נקודה. מה חשיבות לכך אם אנו משתמשים במסלולים שונים כל עוד אנו מגיעים אל אותה מטרה?"
  • "הוא איש שהיה לחלוטין חף מפשע, הציע עצמו כקורבן לטובת זולתו, כולל אויביו, והפך לכפרה עבור כלל העולם. היה זה המעשה המושלם." ~ על ישו
  • "אינני רוצה להיוולד מחדש."

על היהודים[עריכה]

פסקה זו מכילה ציטוטים על השאלה הערבית־יהודית ועל רדיפת היהודים בגרמניה, מתוך כתבה בעיתון "האריג'אן", 1938.

  • "כל אהדתי נתונה ליהודים... אולם אין אהדתי מעוורת את עיני מראות את דרישות הצדק."
  • "מה שמתרחש כיום בארץ ישראל אין לו הצדקה על ידי שום חוקה מוסרית... ודאי שחטא כלפי האנושיות הוא להשפיל את הערבים הגאים כדי שאפשר יהיה להחזיר את ארץ ישראל, כולה או מקצתה, ליהודים כביתם הלאומי."
  • "אילו הייתי יהודי שנולד בגרמניה... הייתי תובע את גרמניה כביתי ממש ככל גרמני זקוף קומה ביותר, וינסה נא לירות בי ולהורידני לבור כלא; הייתי מסרב להיגרש או לקבל על עצמי כל השפלה... אילו היה יהודי אחד או כל היהודים נוהגים כך, לא היה מצבם יכול להיות גרוע משהוא היום."
  • "היהודים בגרמניה יכולים ללכת בדרך המרי האזרחי."
  • "ארץ ישראל לפי התנ"ך אינה שטח גיאוגרפי, אלא דבר שבלב. אולם אם מוכרחים הם לראות את ארץ ישראל הגיאוגרפית כביתם הלאומי, לא נכון הוא להיכנס לתוכה בצל הרובה הבריטי... הם יכולים להתיישב בארץ רק מתוך רצונם הטוב של הערבים."
  • "הם יכולים לאחוז באמצעי סטיאגרהה גם כלפי הערבים ולומר להם: ירו בנו והשליכונו לים המלח, מבלי לנקוף אצבע כנגדם. אז ימצאו את דעת הציבור בעולם תומכת בשאיפתם."

קישורים חיצוניים[עריכה]